פסק-דין בתיק א 28010/06

התביעה והצדדים לה

1.                 התובעת הינה חברה המאוגדת כדין בישראל העוסקת בתחום הקוסמטיקה, בייצור נייר וחומרי ניקוי ובשיווק והפצת מוצריה. הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור טקסטיל, ומפעלה ממוקם האזור התעשייה משגב (להלן : " המפעל").

2.                 אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת סיפקה לנתבעת מוצרים שונים, ובכלל זה חומרי ניקוי, מגבות נייר לידיים ונייר טואלט. כך עולה גם מכרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה כנספח ב' לתצהירו של מר אבנר אליהו (להלן : " אליהו"), המצהיר מטעם הנתבעת.

3.                 המחלוקת בין הצדדים העומדת במרכזה של תביעה זו הינה האם נכרת הסכם בין הצדדים בנוגע לאספקת נייר טואלט מסוג "גוליבר" או ג'מבו", כפי שמכונה על ידי התובעת, הנארז בגלילים גדולים ומיועד למתקנים מיוחדים המותקנים בתאי השירותים, וראה צילומי המתקנים אשר צורפו כנספח ח' לתצהיר מנהל התובעת, מר גבי מלכה (להלן : " מלכה").

להלן גרסאות הצדדים בשאלה שבמחלוקת.

גרסת התובעת

4.                 לטענת התובעת, במהלך שנת 2001 נוהל בין הצדדים משא ומתן שנגע לאספקת נייר טואלט "ג'מבו". התובעת נדרשה לתת הצעת מחיר לגליל, ובמסגרת המשא ומתן שנוהל אף הוצגה בפנייה הצעת מחיר שהתקבלה מחברה מתחרה, " חוגלה". (הצעת חוגלה צורפה כנספח "א" לתצהיר מלכה, ת/1).

5.                 התובעת נאותה להשוות את הצעתה למחיר שהציעה חוגלה, ולפיכך נכרת בין הצדדים הסכם בחודש מרץ 2001 (סעיף 3.1 לת/1), הכולל את התנאים הבאים: התחייבות הנתבעת לרכוש נייר בהיקף שלא יפחת מ-240,000 ש"ח לשנה; התובעת תספק את הנייר האמור באופן בלעדי לנתבעת; לצורך אספקת הנייר, תספק התובעת לנתבעת מתקנים ללא תמורה. במידה והנתבעת לא תעמוד בתנאי ההסכם כמופרט לעיל, אזי תחויב בסך של 100 ש"ח בצירוף מע"מ עבור כל מתקן שיסופק (להלן : " תנאי ההסכם").

6.                 התובעת טוענת כי עמדה בחיוביה על פי ההסכם, וסיפקה לנתבעת, על פי בקשתה, 80 מתקנים ללא חיוב. חלק מתעודות המשלוח של המתקנים צורפו כנספחים ג'2 - ג'4 לת/1.

7.                 עם זאת, הנתבעת לא עמדה בחיוביה על פי ההסכם. לטענת מלכה בסעיף 3.10 לתצהירו, הנתבעת לא רכשה " אף לא בש"ח אחד" נייר מהסוג האמור. לא זו אף זו, הנתבעת עשתה שימוש במתקני התובעת והתקינה עליהם ניירות שרכשה מספק אחר (סעיף 3.21 לת/1).

8.                 במעשים ובחדלים אלה טוענת התובעת שהנתבעת הפרה את ההסכם עימה, נהגה בחוסר תום לב ועשתה עושר שלא במשפט. לפיצוי על נזקיה, תבעה התובעת סך של 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ עבור המתקנים וסך של 96,000 ש"ח עבור אובדן רווחים לארבע שנים. אובדן הרווחים התבסס על רכישה בהיקף של 240,000 ש"ח לשנה, במכפלת ארבע שנים , ובנגזרת של 10% רווח. סך הכל הועמדה התביעה על סך של 104,000 ש"ח.

גרסת הנתבעת

9.                 הנתבעת הכחישה קיומו של הסכם כנטען. הנתבעת לא הכחישה כי רכשה מהתובעת מעת לעת, על פי שיקול דעתה, מוצרים שונים ובכלל זה נייר טואלט המיועד למתקנים, אם כי לטענתה לא סוכם כלל ועיקר בין הצדדים על היקף רכישה מינימאלי ו/או על בלעדיות ו/או על חיוב בגין המתקנים, בתנאים כפי שטוענת להם התובעת.

10.             לטענת הנתבעת, המתקנים סופקו לה על ידי התובעת כאקט שיווקי לצורך קידום מכירות מוצרי התובעת. הנתבעת מפנה לתעודות המשלוח של המתקנים בהם מצוין שהמתקנים " בהשאלה". הנתבעת טוענת שרק ביום 26/10/03 פנתה התובעת במכתב בו דרשה סך של 100 ש"ח עבור כל מתקן, ומכתב זה נענה מיידית בדחיית הדרישה הכספית ובהסכמה למסור לאלתר את כל המתקנים לרשות התובעת (חילופי המכתבים צורפו כנספחים ג' - ז' לתצהיר אליהו, נ/1). הנתבעת טוענת כי מאחר ולא נכרת כל הסכם כאמור, התובעת אינה זכאית לדבר ודין התביעה להידחות.

ההכרעה - האם התובעת הוכיחה קיומו של הסכם?

11.             לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי מלכה ואליהו, ושמעתי את עדויותיהם, קובעת אני כי התובעת לא הוכיחה את קיומו של ההסכם כנטען על ידה, אפרט קביעתי זו.

12.             אמת נכון הדבר, הנתבעת לא הביאה לעדות את אביגדור, אשר היה אמון על הרכש אצל הנתבעת במועד הנטען לכריתת ההסכם. אליהו שהעיד מטעם הנתבעת אשר כי החל לעבוד בנתבעת רק בחודש פברואר 2002 ( עמ' 13 שו' 17) וכי אין לו ידיעה אישית על אירועים שהתרחשו מוקדם יותר, אלא למד עליהם מפי אביגדור ועל סמך מסמכים שהוצגו בפניו (עמ' 14 שו' 1-11).

13.             התובעת בסיכומיה מבקשת לייחס לעובדה זו חשיבות רבה, וטוענת שעדותו של מלכה לגבי ההסכם נותרה למעשה ללא גרסה נגדית. עוד טוענת התובעת שהתנהגות הצדדים ועצם משלוח המתקנים ללא חיוב, מעידים על כך שההסכם קוים.

14.             איני מקבלת את טענותיה אלו של התובעת. ראשית, גם ללא כל גרסה נגדית, לא השתכנעתי מתוך עדותו של מלכה עצמו, והמסמכים שהוצגו בפניי, כי אכן נכרת הסכם כנטען על ידו.

15.             גרסתו של מלכה הייתה סדוקה, בלתי עקבית ופתלתלה: כך, למשל, לא ברור כלל מתי נערכה ההתקשרות הנטענת, אם בחודש מרץ 2001 כנטען על ידי מלכה בסעיף 3.1 לתצהירו או בחודש מאי 2001, כנטען על ידי מלכה במכתבו מיום 31/12/03, צורף כנספח ה' לתצהיר אליהו.