פסק-דין בתיק א 27913/96

לפני תביעה לתשלום פרמיית ביטוח בעד פוליסת ביטוח שהוצאה לנתבעת.

עפ"י האמור בכתב התביעה ביטחה הנתבעת את מפעלה אצל התובעת באמצעות סוכן הביטוח המנוח מר שמואל גליק ז"ל החל מיום 1.1.03'.

לקראת סוף תקופת הביטוח לשנת 94' ביקשה הנתבעת באמצעות מר גליק ז"ל לחדש את הביטוח לשנה נוספת. במהלך חודש נוב' 94' הועברו לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח טיוטות פוליסות לבדיקה ולעיון וביום 6.12.94' הועברה הצעת ביטוח שהוכנה ע"י התובעת והופנתה לנתבעת.

עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 29.12.04' קיבלה התובעת את אישור הנתבעת להצעה.

התובעת הנפיקה פוליסה לתקופה שמיום 1.1.95' ועד ליום 31.12.95', שמספרה 30701274895.

הפרמיה בגין פוליסה זו היתה סך של 47,467 $.

ביום 2.5.95' ביקשה הנתבעת לשנות ולתקן סכומי ביטוח שבר מכני.

ביום 28.5.95' הנפיקה התובעת לבקשת הנתבעת, תוספות 1, 2, 3, אשר הביאו להקטנת הפרמיה בסך 8,742 $. לפיכך הפרמיה היתה בסך 38,725 $. מאחר והפרמיה לא שולמה ביטלה התובעת את הפוליסה ביום 4.12.95', והפרמיה זוכתה, בגין התקופה הלא מבוטחת, בסך 3,211 $.

ביום 1.5.95' אושר לנתבעת ע"י התובעת, לפנים משורת הדין, זיכוי בגין שבר מכני למערבל בטון. (אירוע מיום 12.5.94') והזיכוי היה בסך 1,500 $ מתוכם 1,257.57 $ קוזזו ביום 2.5.95' על חשבון הפרמיות נשוא הפוליסה שבתיק זה.

התובעת הגישה תביעה לתשלום יתרת הפרמיה שלא שולמה.

הנתבעת, בכתב הגנתה טענה, כי לא הזמינה את הפוליסה לשנת 1995 בגלל מערכת יחסים עכורה בין הצדדים. מערכת יחסים זו נוצרה עקב סירובה של התובעת לשלם תגמולי ביטוח בגין נזקים שאירעו לציוד שבוטח על ידה וכן בהפרת הבטחות לגבי גובה הפרמיה.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת התנתה את חידוש הביטוח בשנת 1994 כנגד תשלום הנזקים ותוך הפעלת לחץ על הנתבעת, שחששה כי לא תקבל את הפיצויים. הנתבעת טוענת כי באותו אופן גם לגבי שנת 1995 ניסתה התובעת ללחוץ עליה למרות שהנתבעת לא חפצה להמשיך את קשריה עם התובעת.

הנתבעת טוענת כי לא הסכימה לפוליסת הביטוח בתנאים ובפרמיה שדרשה התובעת. בסוף חודש מרס 1995 שלחה הנתבעת, לטענתה, באמצעות סוכן הביטוח מר גליק ז"ל, את השגותיה לגבי סכום הכיסוי הביטוחי כפי שהוערכו ע"י השמאים.

הנתבעת טוענת כמו כן כי במהלך כל השנים נדרשה לשלם פרמיות מופרזות ביחס לערך הריאלי של הציוד, אך כאשר נדרשה התובעת לפצות את הנתבעת היא פוצתה בערך הראלי של הציוד.

הנתבעת טוענת כי החל מיום 1.9.95' היתה מבוטחת ביטוח זהה אצל "מנורה"

תמורת פרמיה שנתית של 27,000 $.

הנתבעת הכחישה את התוספות לפוליסה וטענה כי זו הוכחה לשינויים שעשתה התובעת על דעת עצמה בכיסוי הביטוחי ובתנאים.

כמו כן, נטען, כי התובעת משנה מידי פעם את סכומי הביטוח בגין "שבר מכני", כל פעם בהתבסס על דו"ח אחר של שמאי.

חלק מדו"חות השמאי כלל לא הומצאו לנתבעת. לטענת הנתבעת, שלחה לה התובעת ביום 19.6.95' הודעה, לפיה הפוליסה תבוטל תוך 21 יום אם לא תשלום הפרמיה, דהיינו ביום 10.7.95'. לפיכך תביעת התובעת לפרמיה עד 4.12.95' הינה בחוסר תום לב.