פסק-דין בתיק א 2790/99

1.         התובע הגיש  תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח מכח  פוליסות ביטוח חיים אצל החברה הנתבעת, משנת  1983. התובע טוען לנכות אורטופדית, נכות בחוש הריח ונכות בחוש השמיעה.

2.         הצדדים בסיכומיהם מיקדו את המחלוקת בשאלה האם ארע מקרה הביטוח  המזכה את התובע בקבלת תגמולי ביטוח . מקרה הביטוח מוגדר בפוליסות  כ"אובדן מוחלט של כושר עבודה  של המבוטח" ולהלן הגדרתו בפוליסה  :

"המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לעניין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת למשך תקופה העולה על שלושה חודשים או  ששה חודשים  (להלן "התקופה")..."    או כפי שמופיעה  בפוליסה בתנאי הפוליסה משנה אחרת , שם מקרה הביטוח הוא אובדן כושר עבודה כתוצאה מתאונה או ממחלה, ושם ההגדרה היא -

" אובדן כושר העבודה פירושו שלילת 75%, או יותר, מכושרו של בר הביטוח להמשיך במקצוע, או בעיסוק, שבו עסק לפני אובדן כושר העבודה, כמו כן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו. אובדן כושר העבודה  יקבע מבחינה רפואית.".

קיימים 2 תנאים מצטברים שעל התובע להוכיח על מנת לזכות בתשלומי הביטוח -

א.         נשלל ממנו, לפחות בשיעור של 75%, הכושר להמשיך במקצוע או עיסוק שעסק בו עד לפגיעה.

ב.         נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו.

3.       העובדות שהוכחו

3.1        התובע יליד שנת 1956. החל משנת 1981 ועד לשנת 1996 עבד כמפעיל בחברת "גדות מסופים וכימיקלים בע"מ". המקצוע כלל כפי שמפורט בתצהיר התובע "חיבור צנרת מאוניות כימיקלים למכליות, נהיגת טרקטור, הפעלת מלגזות וכלים אחרים, וכן באופן פעיל ניקיתי מיכלים שהכילו חומרים כימיים מסוכנים, הכנסתי חומרים כימיים שונים ומסוכנים...." (ס' 7 לתצהיר ת / 1 ).

3.2        באוגוסט 1992 ארעה לתובע תאונה במסגרתה נפגע קרסולו הימני. התובע המשיך לעבוד בחברת גדות גם לאחר תאונה זו.

3.3        ועדה רפואית של המלל קבעה לתובע נכות לצמיתות בגין ליקוי שמיעה וטינטון  החל מיום 2.8.94.

3.4        ביום 10.3.96, בהיות התובע בן 40, הופסקה עבודתו במפעל גדות, לאחר תקופת עבודה של 15 שנה. התובע טען כי הפיטורין היו על רקע העובדה שאבד את חוש הריח. לצורך כך בקש התובע לצרף את מכתב הפיטורים, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן שסומן כת / 4, אך זה התקבל כראיה רק לכך שהתובע קבל את המכתב ולא כראיה לאמיתות תוכנו. (עמ' 30 לפרטיכל). במכתב נרשם כי מאחר ונקבע שאבד את חוש הריח המשך העסקתו מעמיד אותו בסכנה במקרה של דליפה והוסף גם "ואף שולל ממך את היכולת להמשיך ולמלא המטלות והתפקידים בעבר".

3.5        להצדקת האמור  טען התובע בפני המומחה התעסוקתי מטעם בית המשפט כי במסגרת עבודתו בחברת גדות, עשה שימוש בחוש הריח שלו ובמישוש באצבעותיו על מנת לזהות את הכימיקלים השונים ולאחסנם במיכל המתאים. (עמ' 3 לחוות דעת ד"ר נווה.) עוד הוסיף שם כי הייתה קיימת אפשרות לזיהוי החומרים במעבדה אך מכיוון שהדבר היה גוזל זמן רב, כ-4 או 5 שעות נהגו לדלג על הזיהוי במעבדה בכמחצית מהמקרים ולהסתפק בזיהוי על ידי ריח ומגע. עובדות אלו שנאמרו למומחה על ידי התובע, לא  מצאו ביטוי בתצהירי התובע, ולא  הוכחו בבית המשפט .

3.6        בשנת 1997 הכיר המל"ל  בפגיעה בחוש הריח של התובע וקבע לתובע אחוזי נכות לצמיתות בגין הפגיעה.

3.7        החל מ 10.3.96 החלה הנתבעת לשלם לתובע תשלום חודשי בשל אובדן כושר עבודה בסכום של 4399 ש"ח, לתקופה של 29 חודשים רצופים, דהיינו עד ליום 10.7.98. (ס' 9 לתצהיר ת / 1).

3.8        ביום 10.7.98 הפסיקה הנתבעת את תשלומי הביטוח  בטענה שהתובע "נמצא עובד", והודיעה לתובע על כך.

3.9        התובע טען כי עד לדצמבר 1999 לא עבד. ממועד זה עבד במוסד "אהבה"  בקרית ביאליק, כמדריך ילדים. התובע עובד במקום ביחד עם אשתו. אשתו במשרה מלאה ואילו הוא בחצי משרה, ושכרו שם כ- 3100 ש"ח, לחודש בעבור חצי משרה. (עמ' 31 לפרטיכל).

3.10      התובע נמצא החל משעה 17:00 בעבודה, ותפקידו לקבל את הילדים, לעזור להם בשיעורים, לקחת אותם לטיפול רפואי, ללוות אותם לחוגים, מעין "אבא". מדובר ב-13 ילדים בגילאים 6 עד 18.  עוד ציין התובע כי הוא משמש גם כמדריך ספורט לילדים, הוא מעביר להם חוגים של כדורגל, ותפקידו שהילדים יגיעו ויתאמנו. (עמ' 33 לפרטיכל).

3.11      לקראת עבודה זו עבר התובע קורס של מדריך ספורט בוינגייט, וכן מדריך מוסמך. (עמ' 31 לפרטיכל).