פסק-דין בתיק א 27876/03

התביעה בפניי עניינה תאונת שרשרת, בה היו מעורבים שלושה כלי רכב.

רכב התובעת היה הרכב השני בשיירה. רכב הנתבעים היה הרכב השלישי.

התובעת טוענת כי רכבה עמד בעצירה מוחלטת מאחורי  הרכב הראשון והמתין למופע ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו. לפתע הגיח הרכב השלישי מאחור, פגע ברכב התובעת והדף אותו לרכב הראשון שעמד לפניו.

כתוצאה מהפגיעה נגרם לרכב התובעת נזק במוקד אחורי ובמוקד קדמי.

לאחר התאונה ובטרם הספיק מי לפנות אליו, הנהג  ברכב השלישי ברח מהמקום והפקיר את הרכב.

הנתבע 2 הינו הבעלים הרשום של הרכב השלישי ומי שנטען על ידי התובעת כי גם נהג בו במועד התאונה.

הנתבעת 1 היא מי, שלטענת התובעת, היתה המחזיקה ובעלת השליטה ברכב השלישי, עובר לתאונה.

כנגד נתבע 2 קיים פסק דין אשר ניתן נגדו בהעדר הגנה.

הנתבעת 1 שוללת כל קשר ואחריות לתאונה ולנזק וטוענת בכתב הגנתה כי אינה הבעלים או המחזיקה ברכב השלישי;  כי אינה יודעת לנהוג ואינה מחזיקה ברשיון נהיגה.

בתצהיר עדותה הראשית מוסיפה הנתבעת 1 וטוענת כי מספר ימים לפני אירוע התאונה נעלם הרכב השלישי ממקום חנייתו ליד דירתה והיא הודיעה למשטרה על גניבת הרכב.

בחינת כלל חומר הראיות אשר בפניי מביא למסקנה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבעת 1 אכן היתה בעלת החזקה והשליטה ברכב השלישי:

-           מר בוריס אלקין (הנתבע 2) שהינו הבעלים הרשום של הרכב השלישי, מוסר בהודעתו למשטרה מיום 5.12.99 (חלק מ - במ / 1) כי ברכב נוהגת ענת בתו בת ה - 19 וכי דרך קבע הרכב חונה בכפר סבא, בכתובת בה מתגוררים אשתו (הנתבעת 1) וילדיו  (ברחוב האילנות 8 בכפר סבא).

-           בתצהיר העדות הראשית של הנתבעת 1 מיום 5.9.04, מאשרת הנתבעת 1 כי לאחר הפרידה מבעלה (הנתבע 2) המשיכה להתגורר בדירת המשפחה ברחוב האילנות 8 בכפר סבא; כי הנתבע 2 השאיר את הרכב השלישי חונה בכביש הסמוך לדירתה; כי הנתבע 2 השאיר בידיה את המפתחות הרזרביים של הרכב; כי לעיתים עשתה שימוש ברכב, כאשר אחד מידידיי המשפחה נוהג בו; כי כאשר הרגישה בהעלמותו של הרכב ממקום חנייתו ליד דירתה, הודיעה למשטרה על גניבת הרכב.

-           בעדותה מיום 9.1.05 טוענת הנתבעת 1 כי הרכב שימש ערבון בידי הנתבעת 1 (או בידי אביה) לפרעון חוב מזונות ילדיהים הקטינים של הנתבעת 1 והנתבע 2 (לאחר שהנתבע 2 עזב את הבית ונותר חייב במזונות ילדיו).

הנתבעת 1 מאשרת כי הרכב נשאר בחזקתה (ליתר דיוק בחזקת אביה אשר עמו התגוררו הנתבעת 1 וילדיה, במשותף) כך גם מפתחות הרכב - הכל בידיעתו ובהסכמתו של הנתבע 2.

-           הנתבעת 1 מאשרת כי מידי פעם שימש אותה הרכב (כשהוא נהוג בידי אחרים) לקניות.

-           הנתבעת 1 מאשרת כי כאשר הבחינה שהרכב נעלם, התקשרה למשטרה ולא התעניינה אצל הנתבע 2 אם הוא שלקח את הרכב, דבר המצביע על כך שהנתבעת 1 נוהגת ברכב מנהג בעלים.

מכלל האמור עולה, כי הנתבעת 1 אכן היתה בעלת החזקה והשליטה ברכב השלישי אשר חנה בסמוך לביתה, שימש אותה לעיתים לצרכיה וגם שימש בטוחה לפרעון חוב מזונות שחב לה הנתבע 2 בגין מזונות ילדיהם.

דבריה של הנתבעת 1 בתצהיר העדות הראשית ובחקירתה הנגדית תומכים ומחזקים את טענת התובעת לעניין החזקה והשליטה של נתבעת 1 ברכב השלישי ועומדים בסתירה מוחלטת לדבריה של הנתבעת 1 בחקירתה החוזרת, שם טענה כי הרכב "לא שימש אותי בשום דבר", וכי "היה כמו פח זבל שעומד ליד הבית" (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 7).