פסק-דין בתיק א 2772/04

1.         התובע, יליד 01.01.45, ירקן במקצועו, היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 21.02.03 עת נהג ברכבו מכיוון ק. אתא לכוון נווה שאנן, ונפגע מהתנגשות חזיתית ברכב שנסע ממול. לטענת התובע כתוצאה מתאונה זו נפגע ומכאן תביעתו לפיצויים.

2.         הנתבעת היא המבטחת בביטוח חובה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת ביטוח רכב מנועי של התובע  במועד הרלוונטי.

3.         על השתלשלות העניינים מיד ולאחרי התאונה מעיד התובע בעדותו מיום 12.07.06 בפני בית המשפט: "לאחר התאונה נסענו לאמא שלי ולקחנו אותה הביתה כי זה היה כניסת שבת." רק ביום שלמחרת, דהיינו יום שבת  22.02.03 בשעה 19:34 על פי תעודת חדר המיון הגיע התובע בלוויית  חברו אשר נכח אף הוא בתאונה והתלונן על כאבים. התובע נבדק במקום וקיבל ארבעה ימי מחלה אך לא אושפז. 

4.         בכתב התביעה בסעיף 4.2 מציין התובע כי נחבל בפנים, בגב וברגל. גרסה זו נתמכת בתעודת חדר המיון כמצוין:  "אובחנה רגישות במישוש והגבלה בתנועות בצוואר ובגב, שוק שמאל וקרסול שמאל".

5.         בסעיף 4.4 לכתב התביעה טוען התובע שבעת התאונה נפגע בפניו, פגיעה שגרמה בין היתר לשבר בשתי שיניים עליונות מצד ימין שהינן חלק מגשר חרסינה בלסת העליונה. אלא שלכך אין תימוכין, שכן מעיון בתעודת חדר המיון אין כל זכר לתלונה או ממצא בגין פגיעה כאמור, לא מצידו של התובע ואף לא מצד הרופא הבודק.

המחלוקת בין הצדדים היא לעניין היקף הנזק.

6.         לעניין הפגיעה בצוואר, בגב וברגל, אין חולק כי אכן הייתה פגיעה, אלא שעל פי הממצאים העומדים בפני בית המשפט אין מדובר אלא בפגיעה שטחית ומזערית. לתובע לא נקבעה נכות רפואית או תפקודית כלשהי אשר היה בה כדי למנוע ממנו חזרה לעבודה, ועל פי אבחון הרופא בחדר המיון ניתנו כמנוחה ארבעה ימי מחלה. פרט לאלה לא אושפז ולא נדרש לביתו.

אשר לאישורי המחלה אותם נהג המבקש להמציא חדשות לבקרים במסגרת ביקוריו התכופים במרפאות שירותי בריאות כללית - סניף מרבך, הרי שלא זו בלבד שרובם ככולם נתנו בדיעבד באופן שמעלה סימני שאלה, אלא שתוקפם המשפטי לעניין פיצויי  בשל אי כושר עבודה שנוי במחלוקת. 

כמו כן, מעיון בכל המסמכים ותיעוד ההיסטוריה הרפואית של התובע, עולה כי מזה שנים רבות סובל הנ"ל ומרבה להתלונן על ליקויים בריאותיים שונים לרבות חולשה, כאבי ראש וסחרחורות, כמו גם  הפרעות בתפקוד כליות, כאבי גב וצואר (כעולה מבקשתו לוועדה רפואית צבאית).

התובע מרבה לעסוק בבריאותו ואף נראה כי קודם לתאונה סבל מאותם תסמינים עליהם סומך הוא דבריו בתובענה זו. לפיכך, קיים קושי אמיתי לבסס קשר סיבתי חד משמעי וישיר בין הפגיעות הנטענות להלן ובין התאונה דנן, ובכל אופן לא הרים התובע נטל הראיה ולא הוכיח קשר זה.

7.         אשר לטענת הנזק בשיניים, מתוך כל חומר הראיות שבתיק, ובהמשך להתרשמותו של בית המשפט כפי שזו תוארה לעיל מהתנהגותו של התובע ועברו הרפואי, ספק אם אכן היה מתעלם מפגיעה בעלת אופי כה דרסטי. התובע, תוך מתן הסבר של "כניסת שבת" דחה הגעתו לחדר המיון ביממה. על אף פרק הזמן שחלף מקרות התאונה, פרק זמן בו צפוי שאם אכן נפגע בכל דרך שהיא, ובפרט באזור כה רגיש ומרכזי כחלל הפה והשיניים, יחוש בכך ויעלה זאת בפני רופא עת בא הוא להיבדק. כפי שכבר צוין בפסק הדין לא העלה התובע כל טענה בהקשר זה במועד הרלוונטי אלא אך ורק לאחר 11 ימים ביום 04.03.03 עת חש הוא לטענתו "פרורים" בפיו ניגש לבדוק את שיניו.

בשל פער הזמנים הנ"ל מרגע התאונה ועד לרגע גילוי הפגיעה ותחילת הטיפול בה, אף

באשר לנזק זה קיים קושי לבסס קשר סיבתי בין הנזק בשיניו של המתלונן והתאונה דנן.

מושכלות ראשונים היא, כי הקביעה באשר לקשר הסיבתי תמיד מצויה בידיו של בית המשפט.

בתיק בית המשפט הונחה חוות דעת של פרופ' לאופר, מנתח פה ולסת, אשר אמר ובמלוא הצניעות, כי מעלה היא בעיניי תהיות שכן מחד, גם הוא סבור שהקשר הסיבתי הינו קשר סיבתי ירוד ביותר, אך עם זאת במסקנות אשר בחוות דעתו קובע, כי מגיע לתובע סך של 6,400 ש"ח בעבור הטיפול לתיקון החלק שנפגע ונשבר.

אומר כי התלבטתי רבות אם לקבל תביעה זו של  פרופ' לאופר שכן כפות המאזניים בהחלט מאוזנות לדחיית תביעה זו אך לאור העובדה כי פרופ' לאופר היה מודע לבעייתיות ובכל זאת פסק את שפסק לא אדחה קביעתו זו ואקבלה.

אני פוסק לתובע בפרק זה סך של 6,400 ש"ח.

8.         הנתבע טוען בסיכומו כי התובע נגוע בחוסר מהימנות אשר לפיו באה לידי ביטוי הן בהתנהגותו לאחר התאונה והן באופן ניהול התביעה, שעה שהוא מנסה להאדיר את נזקו בצורה חסרת תקדים. על כך אומר, כי אמונו של בית המשפט נתון בבעלי הדין כנקודת מוצא וזאת עלולה להשתנות כתוצאה מהתרשמותו של בית המשפט ובחינת הפרטים לאשורם.

תחת אי אילו מסמכים אותם הגיש התובע, עולה תמונה שונה מזו אותה מנסה התובע להשתית בבואו להגיש תובענתו. ממסמך שכותרתו סיכום ביקור מיום 01.06.04 מתאר מומחה האורטופדיה, ד"ר ויסמן מרק את תלונת התובע: "מזה שנים כאב גב תחתון לא ידוע סיבה לפי דבריו כאבי גב תחתון עם הקרנת הכאב אל רגליים".