פסק-דין בתיק א 27550/03

בפני תביעה לתשלום 48,580 ש"ח.  כמו כן הוגש כתב תביעה שכנגד.

בדיון שהתקיים היום הגיעו הצדדים להסכמה על פיה ייתן ביהמ"ש פס"ד על דרך הפשרה בין הסכומים 0 ל- 20,000 ש"ח, וזאת ביחס לחיוב הנתבעים כלפי התובעים, על יסוד טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובתצהירים.

אין מחלוקת כי הנתבעים 1 ו-2 שכרו מהתובעים דירה ביום 16.6.96 בהסכם שכירות שהוארך מפעם לפעם עד לסיום ההתקשרות בין הצדדים ביום 30.7.02, דהיינו שכירות הנתבעים נמשכה שש שנים.

טענות התובעים:

התובעים טוענים כי על פי הסכם השכירות המקורי והמוארך התחייבו הנתבעים 1 ו-2, (להלן: "הנתבעים"),  להמציא ערבות בנקאית שתוקפה עד ליום 30.8.02.

התובעים טוענים כי הנתבעים המציאו ערבות בנקאית שתוקפה עד ליום 6.5.01.

התובעים טוענים כי במהלך הדיונים נטען על ידי הנתבעים כי הוכנה על ידם ערבות בנקאית נוספת, לטענת התובעים ערבות נוספת זו לא הומצאה לידיהם מעולם.

בכל מקרה טוענים התובעים כי גם הערבות הנוספת, אותה לא ראו לפני ההליך שבפני, תוקפה הינו עד ליום 30.7.02, ולא כפי התחייבותם עד ליום 30.8.02.

התובעים טענים כי הנתבעים התחייבו להמציא שני ערבים טובים שלא הומצאו.

התובעים טוענים כי התנהגות זו של הנתבעים מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות המזכה את התובעים בקבלת הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם ועומד על 10,000 $.

התובעים טוענים עוד כי הנתבעים עכבו תשלומים בגין הפרשי שער, ורק לאחר תום השכירות שילמו את הפרשי השער בתשלומים ולא כפי התחייבותם על פי ההסכם.

התובעים טוענים כי הנתבעים עזבו את המושכר כאשר הם מותירים בו ליקויים ששיעורם מגיע לסכום של 6,320 ש"ח.

התובעים טוענים כי מטרת הערבות הבנקאית הייתה למנוע מהתובעים את הצורך לפנות לערכאות משפטיות כאשר קיים חוב על פי הסכם השכירות, ואי המצאת כתב הערבות הבנקאית אילץ אותם לפנות לביהמ"ש ולשאת בהוצאות.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי המדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית.

הנתבעים טוענים כי במשך שש שנים שכרו את הדירה מהתובעים שילמו את כל התשלומים בזמן, פינו את הדירה במועד ומילאו את כל חיוביהם על פי הסכם השכירות.

ביחס לאי המצאת הערבים נטען כי דרישה זו לא הייתה מהותית, שכן התובעים הם שפנו אליהם בבקשה להאריך את תקופת השכירות בפעם האחרונה, והעובדה היא כי לא נשלחה אליהם כל הודעה בעניין.

הנתבעים טוענים כי מסרו לתובעים את כתב הערבות הבנקאית, חויבו בגין הוצאתה ולכן סביר כי התובעים איבדו את הערבות הבנקאית שהומצאה להם.

עוד נטען כי הבנק לא הסכים להמציא ערבות בנקאית לתקופה העולה על 12 חודשים ולכן הוצאה ערבות עד ליום 30.7.02, ולא 30.8.02.