פסק-דין בתיק א 275/05

1.         רקע.

התובע, מר אחמד חמד עלי,  טוען שהוא הבעלים של תת חלקה 1 בחלקה 22 בגוש 19092 בכפר פקיעין. לדבריו, בשנים 2002- 2003 ביצעה המועצה עבודות בכביש המוביל לשכונת חיילים משוחררים לשם הרחבתו, וביצעה עבודות בחלקה השייכת לו. על כן, פנה התובע אל ראש המועצה דאז, מר סלים סעידה, וביום 11.10.03 נחתם הסכם לפיו ויתר התובע על השטח השייך לו בחלקה 22 בגוש 19092, ובתמורה קיבל שטח בגודל זהה, 90 מ"ר מחלקה שבבעלות המועצה בחלקה 89 בגוש 19099. לטענת התובע, המועצה הפרה את החוזה עמו, והוא מעולם לא קיבל את חלקת האדמה שהובטחה לו. כמו כן טוען התובע,  שהמועצה מסרה לאדם אחר את ביצוע המסיק בעצי הזיתים שבשטח הנעבר ומנעה בכך מהתובע את פרי האדמה של החלקה שהיתה אמורה לעבור לבעלותו. לפיכך מבקש התובע הן אכיפת החוזה והן פיצוי בגין אובדן רווחים והנאה מהקרקע שהיה אמור לקבל בסך 5,000 ש"ח וכן הוצאות, טרדה ועוגמת נפש בסך 15,000 ש"ח.

לטענת הנתבעת, המועצה המקומית פקיעין, התובע אינו בעלים בחלק המקרקעין לגביו נעשה ההסכם ביום 11.10.03, בעת חתימת ההסכם, ואף כיום אינו רשום כבעלי החלקה או חלק ממנה בלשכת רישום המקרקעין. לטענת הנתבעת, ההסכם שנערך בין התובע לבין ראש המועצה דאז, מר סלים סעידה, הוא הסכם למראית עין, שכן הקרקע נמסרה שנים קודם לכן לצורך סלילת הכביש, ועבודות ההרחבה שבוצעו בכביש לא שינו את תוואי הגדר שהיתה קיימת מאז 1986, והשינוי היחידי היה הצרת המדרכה ועקירת עץ הזית בחלקה. כמו כן טוענת הנתבעת, כי ההסכם אינו עומד בדרישות החוק ולפיכך הוא בטל. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד מר סלים סעידה, שכן לטענתה פעל בחוסר תום לב, בחריגה בוטה מסמכות ובניגוד לדין ולפיכך הוא הנושא באחריות כלפי התובע עבור הפרת ההסכם, באם הופר הסכם זה.

לטענת הצד השלישי, מר סלים סעידה, יש לדחות את דין ההודעה נגדו בכל הקשור לסעד האכיפה שכן הצד השלישי אינו מחזיק במקרקעין, שניתנו למועצה ולא במקרקעין שהובטחו לתובע, ועל כן לא ניתן לתבוע ממנו את אכיפת ההסכם. כמו כן טוען מר סעידה, כי בפקיעין אין הפקעת קרקעות לצורך סלילת כבישים, אלא מגיעים להסכמה עם בעלי החלקות תוך מתן פיצוי . מר סעידה טוען כי קיבל ייעוץ משפטי בנוגע להסכם מהיועץ המשפטי של המועצה באותה עת, וכן נעזר במהנדס המועצה ובמפקח, ולפיכך אין מקום לטענות כאילו החוזה נעשה למראית עין או כי חרג מתפקידו. לטענת מר סעידה, כיוון שהתובע התנגד לעבודות, וכיוון ששוכנע שהתובע הוא הבעלים של החלקה המדוברת, והתנגדותו עצרה את עבודות הפיתוח ביקש להגיע עם התובע לפתרון מהיר של לטובת המשך העבודות.

2.         האם התובע הוא הבעלים של תת חלקה 22(1) בגוש 19092 וממתי?

2.1        מכוח ירושה?

אין חולק שחלקה 22 בגוש 19092 רשומה כחלקה שלמה ללא תת חלקות. 1/9 מהחלקה רשומים על שם אחמד סמאן עלי ת.ז. 2084417, שהוא סבו של התובע. 5/9 רשומים על שם גמאל עלי ת.ז. 2084028. לטענת התובע בתצהירו, הוא זכאי להירשם כבעלים של תת חלקה 1 בחלקה 22, המבטאים 1/9 מהמקרקעין, והכוונה כנראה לכשתרשם חלוקה במקרקעין .

התובע צירף צו הכרזת ירושה של סבו, לפיו החלק היחסי של עזבון אביו בירושת הסב הוא 1/6. בנוסף צירף התובע את העתק צו הכרזת הירושה של אביו מיום 07.04.97 לפיו חלקו היחסי בעזבון אביו הוא  1/9 . התובע צירף תצהיר מיום 16.05.06 החתום על ידי כל אחיו ואחיותיו לפיו הם התובע הוא המחזיק היחיד ב- 1/9 מחלקה 22. נאמר בתצהיר שהוא מהווה הסתלקות מן הירושה, אבל כמובן שאין זו הסתלקות כדין, שכן:

אין ספק, כי צודקים המערערים בטענתם, כי ויתור של יורש על חלקו בנכס מסוים אינו תופס על-פי החוק.

סעיף 6(א) לחוק קובע לאמור:

"לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו."

המלים "כולו או מקצתו" מתייחסות לחלקו בכלל העיזבון ולא לנכס מסוים הכלול בעיזבון. (הדגשה שלי - מ.ר.)

זאת ועוד, אפילו אם כל יורשי אביו של התובע היו מסתלקים כדין מכל ירושתו של האב לטובת התובע, גם לאב עצמו היה רק 1/6 בעזבון הסב, ולכן, ההסתלקות היתה מביאה לזכויות בעלות של התובע ב- 1/6 מתוך 1/9 השייכים לסב המנוח. התובע הציג תצהירים של יורשת אחרת של הסב ושל מי שהציגו עצמם (ללא צו ירושה) כיורשי יורשת אחרת, שנאמר גם בהם שהם מהווים הסתלקות מאותו חלק בירושה לטובת האב ו/או לטובת התובע. אפילו היו אלה תצהירי הסתלקות כדין, הם היו מביאים את התובע לירושה של חצי מעזבון סבו. כל התצהירים האלה נחתמו במחצית מאי 2006, דהיינו הרבה לאחר שלטענת התובע חלקת המקרקעין נמסרה על ידו.   

התובע לא הציג רישום בפנקס הזכויות של לשכת רישום המקרקעין לפיו הוא הבעלים של תת חלקה 1 בחלקה 22, וכשנשאל האם יש רישום בלשכת המקרקעין המוכיח את בעלותו בתת חלקה 22/1 ענה כי המסמכים המוכיחים הם אצל בא כוחו .

על כל פנים, בהעדר ערך להסתלקות היורשים האחרים לטובת התובע, יש לראות את התובע רק כמי שיהיה זכאי להירשם כבעלים של 1/486 מהחלקה 22, כשתרשם חלוקת העזבונות. ניתן היה לראות את התצהירים כמעידים על החזקתו הבלעדית של התובע בחלק מהחלקה, אבל התצהירים האלה לא הוצגו כתצהירים בתובענה והמצהירים לא הגיעו להחקר על תצהירם, שבו העידו על כך שהתובע החזיק והשתמש בזכויות סבו מאז פטירת אביו ביום 1.8.95, כך שאין אלה ראיות בתיק שבפני, ולא אתחשב בהן ככאלה.

2.2        מכוח חלוקה?

התובע טוען להסכם חלוקת מקרקעין מיום 31.07.06 לפיו תת חלקה 22/1 שייכת לו. הנוסח המלא של המסמך שהתובע מתיחס אליו כהסכם חלוקה הוא (על גבי תוכנית):

אני הח"מ ג'מאל עלי ת.ז. 02084028 מאשר בזה כי הנני הבעלים של 5/9 חלקים מחלקה 22 הנ"ל וכי רכשתי את חלקיהם של נעים ח'ורי ושל העדה האורטודוקסית בחלקה הנ"ל, ולפיכך הנני הבעלים והמחזיק בשטח של 8/9 חלקים מהחלקה האמורה. אני מסכים לחלוקה של החלקה עפ"י תוכנית חלוקה זו המשקפת את החזקה בפועל בחלקה ואשר לפיה יורשי המנוח אחמד סלימאן עלי מחזיקים בתת חלקה 22/1 ואני מחזיק בתת חלקה 22/2.

31.7.06                                                      (חתימה)