פסק-דין בתיק א 27462/03

1.         התובעת הגישה לביצוע נגד הנתבעים שטר חוב לבטחון על סך 143,400 ש"ח, שמועד פרעונו 15/1/2001.

2.         הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר, ניתנה להם רשות להתגונן, והתקיים דיון לגופו של ענין בתיק העיקרי.

3.         רקע עובדתי:

א)         ביום 21/12/95 נחתם חוזה ליסינג בין המגן חברה לביטוח בע"מ ומגדל ליסינג בע"מ ובין תבל  ציוד משרדי (יבוא) בע"מ (להלן: "תבל").

בהתאם לאותו חוזה ליסינג, שכרה תבל רכב מסוג פיאט דוקטו שנת 1996 בעלות של 96,000 ש"ח, כולל מע"מ, כאשר התשלומים היו צריכים להיות 60 תשלומים, על סך 1,767 ש"ח בחודש + מע"מ, צמודים למדד המחירים לצרכן, ובגין רכב זה, שילמה תבל סך 7,068 ש"ח + מע"מ ובסה"כ 8,579 ש"ח (להלן: "הבטוחה").

על פי סעיף 6 לנספח א' לחוזה הליסינג (נספח 2 לתצהיר מטעם הנתבעים), הבטוחה תוחזר במלואה לשוכר בתום תקופת השכירות או תשמש לתשלום ארבעת התשלומים האחרונים על חשבון דמי השכירות, בהתאם לאמור בסעיף 11.1 להסכם השכירות.

על פי אותו נספח חוזה ליסינג, קיימת אופציה לרכישת הרכב תמורת תשלום אחוז אחד מעלות רכישת הרכב, בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ.

ב)                  בשנת 96  נחתם הסכם ליסינג באשר למכונית נוספת.

המכונית היתה מסוג סניאנג מוסו במחיר של 125,686 ש"ח (כולל מע"מ), אשר היו אמורים להשתלם על פי המוסכם, ב-60 תשלומים בסך 2,400 ש"ח לחודש + מע"מ צמודים למדד, כאשר הבטוחה שהופקדה בגין אותה מכונית, היתה בסך 9,602.48 ש"ח + מע"מ ובסה"כ 11,234.90 ש"ח.

ג)                    בגין כל עסקה,חתמה תבל על שטר חוב פתוח.                                                  

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ  רק שטר חוב אחד.

ד)         אין חולק על כך, שבסוף שנת 98 נקלעה חברת תבל לקשיים כלכליים ועובדיה פוטרו עד חודש דצמבר 98 (עמוד 1 שורה 13 לפרוטוקול).

הגב' פורר ורה אישרה, כי חברת תבל לא יכלה לשלם יותר את דמי השכירות.

ביום 16/3/99 החזירה תבל את מכונית הפיאט דוקטו וזאת למשרדו של עורך דין קליר חיים (סעיף 8 לתצהיר הנתבעים) וביום 18/3/99 החזירה את מכונית הסניגאנג מוסו לעורך דין קליר (נספח 9 לתצהיר).

המכוניות נמכרו במסגרת הליכי ההוצל"פ,  כאשר מכונית הדוקטו נמכרה בסכום של 68,000 ש"ח ומכונית המוסו נמכרה במחיר של 65,500 ש"ח (סעיף 11 לתצהירה של הגב' כרמלה אביב).

ה)         התובעת טענה, כי יתרת החוב של החברה, וזאת לאחר שלוקחים בחשבון גם את ההוצאות השונות שנגרמו לתובעת כתוצאה ממכירת כלי הרכב ושכר טירחת עורך דין בגין הליכי ההוצל"פ, ולאחר שמזכים את חשבון חברת תבל בסכומי המכירה והבטוחות, היא בסכום שטר החוב ולפיכך, על חברת תבל לשאת בתשלומים וכן על הנתבעים הנוספים לשאת בתשלומים מכוח ערבותם לחובות חברת תבל על גבי שטר החוב.

4.         תמצית טענות הנתבעים:

א)         הנתבעים טענו, כי הם ביקשו למכור בעצמם את המכוניות, כאשר הסתבר להם, שחברת תבל לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, אך נציגי התובעת אמרו להם, כי הם אינם רשאים למכור את המכונית לבד אלא עליהם להחזיר את המכונית למשרד עורך דין קליר.

הנתבעים טענו, כי לא דובר כלל על מכירת רכב במסגרת הליכי הוצל"פ, וממילא לא היתה סיבה למכור את כלי הרכב במסגרת הליכי הוצל"פ.