פסק-דין בתיק א 27431/06

א.         עובדות

התובעת ילידת 28.9.53, נפגעה בתאונת דרכים ביום 12.11.04 (להלן: " התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי נכותה הצמיתה של התובעת, בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, היא בשיעור 5% על פי סעיף 37 (9) לתקנות המל"ל.

 לאחר התאונה, שוחררה התובעת לביתה והמשיכה לקבל טיפולי פיזיותרפיה באמצעות קופ"ח מכבי.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת הכיסוי הביטוחי, המחלוקת היא בשאלת גובה הנזק בלבד.         

ב.         עבודה ושכר

על פי עדותה של התובעת (ת/1), עובר לתאונה עבדה כדיילת מבצעים בחברת "תעשיות חלאבין בע"מ" (להלן: " חלאבין"). בתום חופשת מחלה בת מספר ימים חזרה לעבודתה, שם עבדה עד לפיטוריה שנכנסו לתוקף ביום 6.5.05. לטענת התובעת, לאחר הפיטורין התקשתה במציאת מקום עבודה נוכח כאביה, מגבלותיה והצורך בקבלת טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים באמצעות רפואה משלימה. בתקופה זו קיבלה דמי אבטלה (נספחים 34, 33 לת/1) ועשתה הסבה מקצועית לתיווך. לאחר שהתובעת עברה את בחינות ההסמכה, עבדה בתחילה כשכירה בחברת "רמיקס" ולאחר מכן, באופן עצמאי. תלושי שכר מחברת "רמיקס" לא צורפו. על פי השומה לשנת 2005, עולה כי ההכנסה השנתית של התובעת מעבודה ודמי אבטלה עמדה על סך כולל של 81,509 ש"ח (נ/2).

התובעת העידה כי השתכרה כ-5,000 ש"ח לחודש. מהנתונים העולים מתלושי השכר אשר צורפו לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2004 עולה כי עובר לתאונה שכרה הממוצע המשוערך בניכוי מס של התובעת עמד על סך 4,378 ש"ח. לאחר מספר ימים שבה התובעת לעבודתה. בחודש התאונה השתכרה 4,784 ש"ח ובחודש דצמבר 2004, 5,241 ש"ח (נספחים 31 - 28 לת/1). תלושי שכר נוספים עד למועד פיטוריה ב - 6.5.05 לא צורפו.

ג.          הפסד עבר

לטענת התובעת היא זכאית לפיצוי בגין הפסד הכנסה בעבר לכל הפחות מאז פיטוריה ובתקופה שנפסקו לה נכויות זמניות במל"ל. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה הפסד כלשהו ועל כן, יש לדחות דרישתה לפיצוי בפריט נזק זה. התובעת שבה אחרי 3 ימי מחלה לעבודה (צורפו אישורי מחלה בין 14.11- 13.11). מהנתונים המופיעים בתלושי השכר נראה כי שכרה של התובעת לא נפגע לאחר התאונה ואף השביח מעט. תלושי שכר אחרי חודש דצמבר 2004, לא הוצגו ועל כן, ההנחה ששכרה ב"חלאבין" לא נפגע כתוצאה מהתאונה. פיטוריה של התובעת נכנסו לתוקף ביום 6.5.05, ונוכח פרק הזמן שעבר מאז התאונה ועד לפיטוריה, והמכתב שצורף על ידי התובעת (נספח 32 לת/1), עולה כי אין קשר בין הפיטורין לתאונה וכי סיבת הפיטורין היא שינויים במבנה כח האדם בחברה. 

התובעת קיבלה דמי אבטלה (נספחים 34-33 לת/1) עד מאי 2006. בתצהיר עדותה הראשית לא מציינת מתי החלה לעבוד כמתווכת במקרקעין בחברת "רמיקס" ומתי החלה לעבוד כעצמאית. מנתוני השומה לשנת 2005 עולה כי התובעת השתכרה מעבודה במהלך שנה זו 63,613 ש"ח ומשלא הוצגו ראיות לענין הפסדיה, אני דוחה דרישתה לפיצוי בראש נזק זה.

ד.         הפסד כושר השתכרות לעתיד

מנתוני השומה לשנת 2005 עולה כי התובעת השביחה את שכרה כמתווכת במקרקעין יחסית לשכרה עובר לתאונה. על פי הפסיקה, יש להתחשב בשכרה של התובעת במומה לצורך החישוב בפריט נזק זה. לפיכך, בהתחשב בהכנסתה כיום ובנכותה הצמיתה, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובאלי בסך 30,000 ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד.

ה.         הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה נגרמו לה הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפולים רפואיים בסך 2,500 ש"ח והוצאות רפואיות נוספות בסך 2,500 ש"ח. התובעת לא הציגה כל ראייה בגין הוצאותיה בעבר והואיל ועסקינן בתאונת עבודה, היא זכאית להחזר הוצאותיה על ידי המל"ל. אשר על כן, אני דוחה את דרישתה לפיצוי בפריט נזק זה.

ו.          עזרת זולת לעבר ולעתיד

לטענת התובעת נוכח כאביה בעמוד השדרה הצווארי המקרינים לידיים ולכתפיים, היא מתקשה ומוגבלת בעבודות הבית. התובעת לא הוכיחה את נזקיה לעבר ואף כאמור שבה לעבודתה לאחר יומיים. על כן, אני דוחה  את דרישתה לפיצוי בגין עזרת זולת לעבר.

באשר לעתיד נוכח מגבלותיה שיתכן ויקשו עליה בעבודות הבית - אני פוסקת לה סכום גלובאלי בסך 15,000 ש"ח.

ז.          כאב וסבל

בהתאם לגילה ולנכותה של התובעת, אני פוסקת לה סך של 10,000 ש"ח  בגין פריט הנזק הלא ממוני.