פסק-דין בתיק א 27301/04

א.        מבוא:

בפני תביעת התובע, יליד 7.6.79, לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונת דרכים מיום 28.6.03, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").

ב.         רקע:

לטענת התובע, עת ישב כנוסע ברכב שבוטח כדין ע"י הנתבעות 2,3, ונהוג ע"י הנתבע 1, אירעה תאונת דרכים בה נפגע והובהל לביה"ח פוריה בטבריה, לאחר שאיבד הכרתו, כשהינו סובל מחבלות לאורך עמוד השדרה וביתר חלקי גופו. בביה"ח אובחן התובע כמי שסובל משברי דחיסה בחוליות עמוד שידרה מותני L1 -D12. התובע שוחרר מביה"ח עם חגורת גב, כעבור 3 ימים. בהמשך, המשיך טיפולים מסוגים שונים לרבות פיזיותרפיה, וטיפולים תרופתיים.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבות הנתבעות לפצות את התובע ע"פ החוק, והמחלוקת השנויה הינה בשיעור הפיצוי הראוי בנסיבות.

ג.         הנכות הרפואית:

בשל הפגיעה בתאונה, מינה ביהמ"ש את ד"ר גרינטל ארנן כמומחה מטעמו בתחום האורטופדי. המומחה מסר חוות דעתו ב-12.1.05, ועל פיה התלונן בפניו התובע על כך שלא חזר לעבודה, היות ואינו יכול להרים חפצים, ומרגיש מרוסק, מתלונן על כאבים בגב התחתון, ומתקשה גם בגב האמצעי, כמו כן סיפר התובע למומחה, כי אינו מרגיש נוח עם עצמו, מסתובב ברחוב לכמה דקות וחוזר הביתה, האם שהייתה עימו בבדיקה מסרה שהתובע מצוי בדיכאון מזה כ-5 חודשים, וחווה נסיון אובדני חודשיים לפני כן, בגינו אושפז בבי"ח. כמו כן הוסיפה האם, שהתובע מתקשה לעיתים, אינו יכול לעמוד ישר ואז עומד עקום.

בבדיקה שביצע המומחה לתובע, הבחין כי בהיסח הדעת התובע עומד ופוסע באופן תקין, יושב בנינוחות, אך כשמשוחחים על עניין הגב והצורך שלו לעמוד בצורה לא ישרה, קופא על מושבו באלכסון לאחר זמן קצר נע בהיסח הדעת באופן חופשי.

כמו כן מציין המומחה ,כי בעת הבדיקה המכוונת, נעשה מעט אפרהנסיבי, אך לאחר בדיקה חוזרת של התנועה משתחרר וחוזר להיות חייכני, וכי לפי הבדיקה טווח תנועות עמוד השידרה הצווארי תקין בכל המישורים.

באשר לעמוד השידרה המותני, נצפתה אי יציבות בממצאי הבדיקה, רגעים שתנועת עמוד השידרה המותני קפואה ללא תזוזה, ורגעים שהתנועה חופשית.

בסיכום חוות הדעת, מציין המומחה   כי:

"נותר רושם להגבלה קלה בתנועה במישורי התנועה השונים. נמצא סימן לגירוי שורשי גבולי. בצילומים ישנו שבר דחיסה של החלק העליון של D 11, D 12, ו L 1, עם מעיכה קלה, מיפוי עצם כחצי שנה אחרי התאונה, לא הדגים קליטה בעמוד השידרה המותני".

לפיכך קבע המומחה, כי כתוצאה מן התאונה נגרמה נכות בעמוד השידרה המותני גבי,  כאשר לכל חוליה 5% נכות, בהתאמה לתקנה 37(8)(א) לתקנות המל"ל, ובסה"כ 15% נכות אורטופדית לצמיתות.

ד.         הנכות התפקודית:

התובע צירף כחלק מחומר הראיות מטעמו תצהיר (ת/1) לפיו כתוצאה מהתאונה נזקק לטיפולים רפואיים מרובים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה ממושכים, והיה מרותק למיטה משך 4 חודשים תוך שהוא נזקק להסעות באמבולנסים למעקבים בבתי חולים ולבדיקות. בנוסף ציין, כי הינו זקוק לכדורים נגד כאבים, ולעיתים לזריקות. בשל מכאוביו הומלץ לו על שחיה מרובה, ואף נאלץ לקנות מנוי לקאנטרי קלאב (סעיף 6 ל-ת/1). כמו כן, הוסיף וציין ,כי בעיות הגב הקשות מהן הינו סובל משפיעות על תפקודו הכללי ומצב רוחו, קשה לו לעמוד זמן ממושך, קשה לו לשבת, קשה לו להרים דברים כבדים או להתכופף, כאשר כל פעולה חריגה בגב גורמת לו כאבים עזים, והוא משתדל  להימנע מתנועות חדות ומאמצים. בעיות אלה, גורמות לו ללחץ נפשי רב, והוא שוהה רוב הזמן בבית ללא תעסוקה.

מאחר וביטחונו העצמי ירד, כך הצהיר, נגרם לו מצב רוח רע ביותר שהביאו אף לנסיון אובדני. התובע מוסיף ומציין, כי מאז התאונה אינו עובד, ואינו משתכר כלל, ולמרות שניסה מקום עבודה מתאים למצבו, לא עלה הדבר בידיו. כאן המקום לציין, כי ערב התאונה עבד בחנות בגדים, והפסיק עבודתו שם כתוצאה מהתאונה לטענתו. לפיכך טען לנכות תפקודית העולה על נכותו הרפואית.

התובע הודה, כי בעברו אירועים שליליים אותם הוא מכנה "מחלות הילדות והבגרות" (סעיף 9 ל-ת/1) תוך כוונה לשימוש בסמים לאורך זמן, וטיפולים נפשיים שעבר, אלא שלטעמו הוא החלים מאותם מחלות ילדות, כשאז הגיעה הפציעה בתאונה, והפכה אותו שוב לחסר אונים ותלותי, עד כדי חוסר יכולת לעבוד בשל מוגבלות והקטנת טווח אפשרויות התעסוקה.

בחקירתו הנגדית בביהמ"ש, ניסה התובע לגמד את מצבו ערב התאונה, כך למשל כשנשאל מדוע פוטר מן השירות הצבאי, השיב כי העדיף לעבוד ולעשות כסף, אך בהמשך ציין כי יכול להיות ששוחרר מהצבא בשל נסיון אובדני. למרות שבתצהירו ציין, כי מחלות הילדות חלפו, הודה בחקירתו הנגדית כי המשיך להשתמש בסמים, אם כי לא בסמים קשים, ואף נעצר בשל שימוש בסמים, כ-3 חודשים קודם למתן עדותו (העדות נמסרה ב-11.9.06), כמו כן הוסיף, כי אמנם טופל במרפאה לבריאות הנפש בבאר יעקב בשנת 98, ואף היה לו התקף פסיכוטי, אך הוא ייחס זאת לבעיית הסמים, ואף הודה, כי עבר עוד נסיון אובדני בשנת 04.

מנגד, אין חולק כי עד למועד התאונה עבד במקומות עבודה כאלה ואחרים, לרבות בתי מלון באילת, חנויות בגדים וכיוצ"ב. אין חולק, כי בבתי המלון באילת, לא עבד לאורך תקופות ארוכות , אם כי היה בית מלון אחד שעבד בו גם שנה (מלון נפטון),אך התובע ציין, כי לא היו לו בעיות משמעת במקומות העבודה, כי הסתדר עם האנשים שם וכי לא היו לו בעיות סמים במקום העבודה.