פסק-דין בתיק א 2727/00

פתח דבר

1.       עסקינן בעתירתם של התובעים, בני הזוג חיים ומרים קרסו (להלן: " התובעים"), לפסק דין הצהרתי שיקבע כי המשכנתא הרשומה על בנין הידוע כחלקה 66 בגוש 6923 בתל-אביב (להלן: " המשכנתא" ו- " הנכס" בהתאמה) נוצרה שלא כדין ולכן יש לבטלה ולהסיר את רישומה על הנכס בלשכת רישום המקרקעין. לחלופין עותרים התובעים לפיצוי כספי בגובה הסכום אשר יידרש להם לצורך פירעון ההלוואה שנטלו ילדיהם - אלכסנדר אנג'ל קרסו ואשלי דורותיאה קרסו - הם הנתבעים 4 ו-5 (להלן: " אלכסנדר" ו- " אשלי" בהתאמה או ביחד: " הילדים"), מן הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " כלל ביטוח") באמצעות הנתבעת 1, כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ (להלן: " כלל החזקות"), ואשר בגינה נרשמה המשכנתא על הנכס (להלן: " ההלוואה").

          יצוין כי לאחר הגשת התובענה דנן נפרעה ההלוואה על ידי מר ליאון רקנאטי, הנתבע 3 (להלן: " רקנאטי"), אשר היה ערב לה, ומשכך הסבה כלל ביטוח את זכות המשכנתא הרשומה על הנכס לטובתו של רקנאטי.

          כלל החזקות וכלל ביטוח ייקראו להלן, שתיהן ביחד ולחוד, למען הנוחות: " כלל", אלא אם כן יצוין במפורש אחרת (הסכם ההלוואה צורף כמוצג ה' למוצגי כלל; שטר המשכנתא צורף כמוצג ו' למוצגי כלל).

הצדדים לתובענה

2.       התובעים הם ילידי הארץ ותושבי ברזיל, שם הינם הבעלים והמנהלים של חברה בשם "אלדור" העוסקת ביבוא חלקי חילוף לכלי רכב (ראו עדותה של התובעת, עמ' 168 לפרוטוקול, ש' 15-23). כמו כן, בבעלותם שורה של נכסי נדל"ן שונים (דירות מגורים, בנייני משרדים, דירת נופש ומגרש חנייה) בישראל, בברזיל ובמיאמי שבפלורידה - כאשר חלק מן הנכסים קיבל התובע בירושה מאביו ואת האחרים רכשו התובעים במרוצת ארבעים השנים האחרונות (ראו עדותו של התובע, עמ' 61 לפרוטוקול, ש' 13-27; עמ' 39, ש' 6-10 ו- 24-26; וכן עדותה של התובעת, עמ' 169, ש' 19 עד עמ' 170, ש' 28).

          אלכסנדר ואשלי הינם ילדיהם היחידים של התובעים. הם נולדו וגדלו בברזיל, וכשבגרו הקימו משפחות משל עצמם. אלכסנדר הינו בשנות החמישים לחייו ואשלי בשנות הארבעים לחייה (ראו סעיפים 3-4 לתצהירו של התובע מיום 4/11/04, להלן: " תצהיר התובע"). הן אלכסנדר והן אשלי לא השיבו לתובענה, ומשכך ניתן נגדם ביום 16/5/01 פסק דין בהעדר הגנה על ידי כב' השופטת ע' סלומון- צ'רניאק כפי שיפורט בהמשך (ראו בש"א 10780/01; וכן פסק דין מתוקן מיום 31/5/01 בבש"א 11714/01).

          רקנאטי הוא תושב הארץ, אחיינו של התובע ובן דודם של אלכסנדר ואשלי. במועדים הרלוונטיים לתובענה שימש כמנכ"ל משותף של חברת אי.די.בי פיתוח בע"מ, אשר מחזיקה בכ- 60% ממניות החברה הציבורית כלל החזקות. כלל ביטוח הינה חברה פרטית בשליטת כלל החזקות (ראו עדותו של רקנאטי, עמ' 306 לפרוטוקול, ש' 18-23; וכן דוחות רשם החברות ביחס לכלל החזקות וכלל ביטוח, מוצגים ב ו- ג למוצגי התובעים).

          הנתבע 6, עו"ד איזי ברוך (להלן: " עו"ד ברוך"), יליד תורכיה ותושב הארץ, הינו בן דודו של התובע ושימש במועדים הרלוונטיים אף כעורך דינו בעסקאות הקשורות עם הנכס.

העובדות הצריכות לענין

3.       בשנת 49' קיבל התובע במתנה מאביו את הנכס נושא התובענה - בניין בן 3 קומות ובו חנויות ומשרדים ברחוב הרצל 10 בתל-אביב - והפך לבעלים הבלעדי והרשום בו (ראו סעיפים 2 ו- 16 לתצהיר התובע).

בשנת 69', עת היה עו"ד ברוך בראשית דרכו המקצועית בארץ, העמיד התובע לרשותו משרד בנכס בדמי שכירות מופחתים באופן ניכר, וזה שימש את עו"ד ברוך לניהול משרד עורכי דין (ראו עדותו של עו"ד ברוך, עמ' 340 לפרוטוקול, ש' 11-20). באותה עת התובעים העתיקו זה מכבר את מקום מגוריהם מישראל לברזיל, ועו"ד ברוך הופקד על השכרת החנויות והמשרדים בנכס באמצעות יפוי כוח שנתן בידו התובע - ובכלל זאת הכין וחתם על חוזי השכירות, גבה דמי שכירות מדיירים וביצע תשלומים שונים בקשר עם הנכס עבור התובע (ראו סעיף 19 לתצהיר התובע; וכן עדותו של עו"ד ברוך, עמ' 365 לפרוטוקול, ש' 24-26). במרוצת השנים נהג התובע לבקר בארץ לעיתים תכופות לרגל עסקיו, שאז שררו בינו לבין עו"ד ברוך יחסים קרובים:

"הוא היה תמיד בא, הבסיס שלו לטלפונים לפה ושם זה היה המשרד שלי, המשרד שלי זה היה המשרד שלו, לא רק המשרד, הבית, לאכול, לבוא, לבלות, ליסוע ביחד לטיולים," (עדותו של עו"ד ברוך, עמ' 352 לפרוטוקול, ש' 14-16).

4.       בשנת 77' שכר רו"ח יהודה חיניץ (להלן: " רו"ח חיניץ") מן התובע משרד בנכס, ובסמוך לאחר מכן החל גם הוא לסייע לתובע בהנהלת חשבונות הנכס (ראו סעיפים 3, 7 ו-8 לתצהירו של רו"ח חיניץ מיום 28/9/04, להלן: " תצהיר רו"ח חיניץ"). כמו כן, מזה כחמישים שנה מסתייע התובע בשירותיו של משרד רו"ח פלמן לצורך דיווח ותשלום מס הכנסה בגין הכנסותיו מן הנכס - תחילה באמצעות רו"ח אברהם פלמן המנוח ובהמשך באמצעות בנו, רו"ח חיים פלמן (להלן: " רו"ח פלמן") (ראו סעיפים 3, 4 ו- 7 לתצהירו של רו"ח פלמן מיום 11/10/04, להלן: " תצהיר רו"ח פלמן").

5.       בשנת 76' פנה התובע לעו"ד ברוך והודיעו כי ברצונו להעביר 99% מזכויות הבעלות בנכס לבני משפחתו - התובעת והילדים - במתנה וללא תמורה, תוך שהבהיר כי המטרה בהעברת זכויות זו הינה "להקדים תרופה למכה" על מנת שמשפחתו לא תאלץ לשלם מס עיזבון בשיעורים ניכרים כאשר באחד מן הימים הנכס יעבור לבעלותה בירושה (ראו עדותו של התובע, עמ' 77 לפרוטוקול, ש' 1-12; וכן עדותו של עו"ד ברוך, עמ' 346, ש' 5-9). לצורך ביצוע העברת זכויות הבעלות חתם התובע ביום 20/5/76 על יפוי כוח לעו"ד ברוך בו הסמיכו לחתום בשמו על כל מסמך הדרוש לכך (ראו נספח א' לתצהיר עו"ד ברוך).

          למן אותו מועד החל עו"ד ברוך בביצוע מצוותו של התובע. ראשית, מכיוון שבאותה עת אשלי היתה קטינה, פנה עו"ד ברוך לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת לקבל את אישורו לפי סעיף 20(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן: " חוק האפוטרופסות") לביצוע עסקת המתנה עם אביה. ביום 17/6/76 התקבל אישורו של בית המשפט כאמור (ראו נספחים ב ו- ג1-ג4 לתצהיר עו"ד ברוך). כמו כן, מאחר שהתובעת, אלכסנדר ואשלי היו אזרחי ברזיל, פנה עו"ד ברוך ב- 16/9/77 לאגף מטבע חוץ במשרד האוצר וקיבל גם את אישורו לביצוע העברת הזכויות כאמור (ראו נספח ד לתצהיר עו"ד ברוך). בהמשך, התובע ועו"ד ברוך התייצבו בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב וחתמו על שטר מכר ללא תמורה, כאשר התובע חתם בשם עצמו ועו"ד ברוך חתם בשם התובעת, אלכסנדר ואשלי על פי יפוי כוח מיוחד שנתנו לו ביום 22/8/77 (ראו שטר המכר ויפוי הכוח, חלק מ- ת/7).

          ביום 19/6/78 נרשמה העברת הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין באופן שעל שם התובעת נרשמו 49% מזכויות הבעלות בנכס, לאלכסנדר 25%, לאשלי 25% ולתובע 1% (ראו נסח המקרקעין מיום 27/12/98, ת/2).

6.       במקביל לטיפול בהעברת הזכויות בנכס כאמור, ערך עו"ד ברוך, לבקשת התובע, הסכם שמטרתו היתה להבטיח את זכותם הבלעדית של התובעים ליהנות מפירותיו של הנכס משך כל ימי חייהם:   

" 2. הצדדים מסכימים ביניהם באופן מפורש כי:-