פסק-דין בתיק א 27219/04

1.         בפני שתי תביעות ששמיעתן אוחדה הנוגעות לתאונת דרכים אחת מיום 3.6.02. התאונה התרחשה בצומת הרחובות טוביהו והאצ"ל בבאר שבע ( להלן: " התאונה").

            בתאונה זו היו מעורבים שני רכבים : רכב מסוג יונדאי, אשר היה נהוג על מר ביטון אורון, הוא הנתבע 1 בת.א. 27219/04, והתובע בתיק 60010/04 (להלן : "ביטון") ; ורכב מונית נהוג על ידי מר דהן ירון (להלן : "דהן"), הוא הנתבע 4 בת.א. 27219/04, והנתבע 1 בת.א. 60010/04.

2.         התביעה הראשונה , ת.א. 27219/04 (להלן : "התביעה הראשונה"), הוגשה על ידי חב' סינגלור בע"מ, היא האחראית לתקינות והחזקה שוטפת של רמזורים ומערכות נוספות בצמתי כבישים. התביעה הוגשה בגין נזק שנגרם למערכת הרמזורים בגין התאונה, נזק אשר הוערך על ידי שמאי בסכום של 2,950 ש"ח.
סכום זה, ביחד עם שכר טרחת השמאי, נתבע משני הנהגים אשר היו מעורבים בתאונה, ביטון ודהן,  היות וכל אחד מהם גלגל את האחריות לתאונה על כתפי רעהו, כשכל צד טוען כי הנהג האחר הוא שחצה את הצומת באור אדום וגרם לתאונה. בעניין זה יצוין כי אין מחלוקת שרכבו של ביטון הוא זה שפגע במערכת הרמזורים.

3.         התביעה השנייה שהוגשה בת.א. 60010/04 (להלן : "התביעה השנייה"), היא תביעתו של ביטון כנגד דהן, בגין הנזקים שנגרמו ליונדאי בתאונה זו. בכתב התביעה מייחס ביטון לדהן חציית צומת באור אדום.

4.         מאחר ושני התיקים דורשים הכרעה בשאלה זהה והיא מי מהנהגים, ביטון או דהן, חצה את הצומת באור אדום, אוחדה שמיעת התיקים.

זה המקום לציין כי בגין תאונה זו נפתח תיק משטרה (תיק 567/02), ולאחר שנגבו עדויות מהנהגים ומהנוסעים אשר היו עמם ברכב, נסגר התיק לכל המעורבים מחוסר הוכחות.

5.         ביום 12.9.05 העידו בפני ביטון ודהן. כמו כן, הביא עמו ביטון לעדות את הגב' סיון זגורי (להלן : "סיון") אשר נסעה ברכבו בעת התאונה ומסרה את גרסתה גם במשטרה.

            עוד הוצגו בפני הודעות הנהגים במשטרה, הודעת הנוסע אשר היה עם דהן במונית בזמן התאונה והודעות שני נוסעים נוספים אשר היו עם ביטון בזמן התאונה.

            כמו כן, עיינתי בתוכנית הרמזורים, בדו"ח הפעולה אשר נערך על ידי המשטרה, בתמונות הנזק ברכבי הצדדים ובהודעותיהם לחברת הביטוח.

6.         לאחר שבחנתי את המסמכים שהוצגו בפני, עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה הראשונה להתקבל כנגד הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, ודין התביעה השנייה להדחות היות ונטל ההוכחה לא הורם, אבהיר קביעתי הנ"ל.

7.         לעניין האחריות, מונחת בפני תביעתו של ביטון כנגד דהן, ועל מנת לקבלה, בית המשפט צריך להשתכנע, לפחות ב- 51% כי ביטון הוא זה שחצה את הצומת באור ירוק ודהן באור אדום.

            התובע בתביעה השנייה לא הרים את הנטל הנדרש.

8.         למעשה, הן ביטון והן דהן טוענים כי הצד האחר הוא שחצה את הצומת באור אדום. גרסה זו נמסרה גם לחברות הביטוח וגם במשטרה.

            עדויות הנוסעים הנוספים ברכבי הצדדים אינן חד משמעיות, ובכל מקרה, למעט סיון, מי מהנוסעים הנוספים לא הובא לעדות ולכן איני יכולה לבסס על סמך דבריהם ממצא כלשהו.

            סיון אשר עדותה במשטרה סייעה ותמכה בגרסת ביטון, שם הצהירה כי למרות שהשמש סינוורה היא ראתה בברור כי האור ברמזור ירוק, אזי בעדות בפני היא ציינה כי השמש אכן סינוורה "אבל היום, אני לא יכולה לומר בוודאות שהאור ברמזור היה ירוק, וזאת לאחר מחשבה יותר ארוכה".

            בעניין זה מתעוררת השאלה מדוע לא סומכת העדה על זכרונה בזמן מתן העדות במשטרה, עדות אשר ניתנה בסמוך לתאונה, ומדוע נתנה מחשבה ארוכה יותר לנושא.

9.         בהעדר עדים חיצוניים לתמוך בגרסתו של ביטון, וכאשר העדה אשר הביא לדיון מכרסמת בגרסתו, נותרים אנו עם גרסאות הנהגים בלבד, עם תמונות הנזק ותוכנית הרמזורים.

            מתוכנית הרמזורים אני למדה כי הן בכיוון נסיעתו של ביטון והן בכיוון נסיעתו של דהן, היו רמזורים מפוצלים (מכיוונו של ביטון, רמזורים 3 ו- 4 ומכיוונו של דהן רמזורים 1 ו- 2), וכל צד היה יכול להתבלבל ולהתחיל בנסיעה כאשר הרמזור הסמוך לו התחלף, ולכן גם תוכנית הרמזורים מותירה את כפות המאזניים מאויינות.