פסק-דין בתיק א 27199/01

1.         התביעה נשוא תיק זה מעלה שאלות בתחום האתיקה והיושרה המקצועית. האם רשאי מומחה הנותן חוות דעת מקצועית לבעל דין, על מנת שתשמש אותו בהליכים משפטיים, להמציא חוות דעת סותרת לידי בעל הדין היריב באותו עניין ? האם אותו מומחה חייב לאחר שגילה כי חוות דעתו הראשונה שגויה, להודיע על כך מיוזמתו לבית המשפט, או שמא חייבת נאמנותו להיות נתונה בראש וראשונה ללקוחו? כיצד על מומחה לנהוג כאשר אין בידו די נתונים שיאפשרו לו הוצאת חוות דעת סופית, מגובשת וברורה - האם רשאי הוא להוציא בכל זאת חוות דעת זמנית, הנסמכת על נתונים חלקיים, או שמא עליו לדחות את פנייתו של הלקוח ולהודיעו כי בנתונים הקיימים אין ביכולתו להוציא חוות דעת מבוססת ומקצועית ? אלה מקצת השאלות העומדות להכרעה בתיק זה.

2.         להלן העובדות הדרושות:

2.1        בין התובע לבין אחיו נתגלע סכסוך לגבי מקרקעין, שהיוו חלק מעיזבון אביהם המנוח, אשר הלך לבית עולמו בשנת 1994 (להלן: "המנוח"). במסגרת זו, הגיש התובע בבית משפט השלום בחיפה, תביעה כנגד אחיו, לפירוק השיתוף במקרקעין, אליה צרף חוות דעתו של הנתבע מיום 8.5.1997 (להלן: "חווה"ד הראשונה").        

2.2        הנתבע, מומחה לבדיקת מסמכים, זיהוי כתב וחתימות קבע, בין היתר, בחוות דעתו  הראשונה כי :

"לפי בקשתו של עו"ד אביבי אברהם מחיפה, בדקתי העתקי שלוש חתימות בנדון מסארווה מסארווה. החתימות במחלוקת כל אחת ע"ג מסמך נפרד המצורפים בזאת לחוות הדעת. להלן 'במחלוקת'. לצורך ההשוואה . . . . נבדקו סה"כ עשר חתימות השוואה. להלן 'ההשוואה'. נתבקשתי לחוות דעתי באם חתימות המחלוקת הן אכן חתימותיו של מסארוה . . . אם לאו. . . . .חתימות ההשוואה נמצאו בעלות אחידות מספקת ומהוות על כן בסיס אמין לצורך ההשוואה. נמצאו הבדלים ייחודיים בין המחלוקת להשוואה. נמצאו כיווני קוים שונים, יחסי גדלים ותבניות אות שונות. התבניות וצורת האותיות והקווים הנם במידה המאפשרת להתרשם מחתימות המחלוקת בצילום. . . .לא מצאתי זהות בין החתימות במחלוקת לבין דוגמאות ההשוואה. יחד עם זאת ברגע שתומצאנה לי החתימות המקוריות אהיה נכון להמשיך בבדיקה והמצאת מסקנתי". 

2.3        אחד המסמכים  שהיו במחלוקת ואשר עמדו לבדיקת הנתבע הנו הסכם מתנה משנת 1991 בין אחי התובע (הנתבע מס' 2) לבין אביו המנוח. בנוסף, נבדק גם ביטול צוואה מיום 16.12.92 אשר עפ"י הנטען נחתמה בידי המנוח.

2.4        ביום 18.5.1998 הוציא הנתבע תחת ידו חוות דעת שניה (להלן: "חווה"ד השניה")  בה התייחס לחתימה על גבי ביטול הצוואה מיום 16.12.92. הפעם נעשתה הבדיקה על פי המסמך  המקורי, ולא על סמך העתקו הצילומי כפי שנעשה בחוות הדעת הראשונה. בחוות דעתו השניה קבע הנתבע בין היתר כי :

"חתימות ההשוואה נמצאו בעלות אחידות גבוה, ומהוות על כן בסיס אמין לצורך ההשוואה. הן בהשוואות והן במחלוקת קיימת שמירה על קווים ותבניות של האותיות באותו האופן. לחצים והרפייה בקו נמצאו במקומות זהים. השטף המקורי נשמר במחלוקת. מדובר בתופעות יחודיות ובמיוחד לחצים, ושטף הכתב, והללו נתנו אבחנה מדויקת ורבת משמעות יותר מכל יתר הנתונים שאפשרו הצילומים שעליהם התבססתי בחוות הדעת הראשונה מיום 8.5.97. חוות דעת משלימה זו הנה על אחד משלושת מסמכי המחלוקת שהיו נשוא חוות דעתי בתיק מסרווה מסרווה בתאריך 8.5.97. המסקנה שם היתה לגבי צילומים של שלושת המסמכים, בעוד שחוות דעת משלימה זו מתייחסת אך ורק למקור מסמך אחד מתוך השלושה, והוא מסמך ביטול צוואה בערבית מיום 16.12.92. לגבי שני המסמכים האחרים שלא התאפשר לבדוק מקורם בבדיקה משלימה, אם יתגלו אבדוק אף הם אותם במקור ואמציא מסקנות סופיות לגביהם . . . חוות הדעת הראשונה מתאריך 8.5.97 נתבקשה כאמור על סמך צילומים. נאמר בה כי במידה ותימצאנה חתימות מקוריות אמציא לבית המשפט מסקנות מעודכנות. לאחר בדיקת המקור ובמיוחד באופן מוגדל כפי שמתאפשר רק על פי מקור, מתברר כי הלחצים והשטף סיפקו פרטים חשובים שלא התאפשרו כלל על ידי הצילום, כמו כן חלקי קו של החתימה שנעלמו לחלוטין בצילום הגרוע התגלו במקור, ולכן גם ניתן לקבוע זהות בין ההשוואה למחלוקת, למרות שעל פניו בצילום נראה הדבר אחרת. . . . המסקנה הינה כי החותם במסמך ביטול הצוואה מיום 16.12.92 הוא פאיז חליל מסארווה ולא אחר".

2.5        ביום 06.09.1999 הוציא הנתבע חוות דעת שלישית המתייחסת להסכם מתנה מחודש ינואר 1991 ואשר על פי הנטען נחתם על ידי המנוח לטובת אחי התובע. בחוות דעת זו (להלן: "חוות הדעת השלישית") קבע הנתבע, בין היתר:

"על פי הבקשה בת.א ------------ בדקתי את המסכמים הבאים:   הסכם מתנה בערבית מתאריך ינואר 1991 ע"ג נייר תכלת. המסמך נבדק במקור. מסמך זה הינו אחד משלושת המסמכים שהיו במחלוקת בחוות הדעת הקודמת שלי מיום 08.05.97 בתיק מסרווה - מסרווה ושאותם בדקתי בזמנו בצילום בלבד. בדקתי במסמך הנ"ל את החתימה הנחזית להיות של המנוח פאיז חליל מסרווה... לצורך ההשוואה בדקתי חתימת פאיז מסרווה במסמך ביטול צוואה בערבית מיום 16.12.92. מסמך זה אשר אף הוא נזכר בחוות הדעת המקורית מתאריך  05.07.97 ולאחר מכן נבדק במקורו בחוות דעת משלימה מיום 18.05.98 ונקבע שם שהוא חתימה אמיתית של המנוח. מייד לאחר מכן אושר ביטול הצוואה בפסק דין של שופט ולכן אני מסתמך בחוות דעת זו על החתימה במסמך ביטול הצוואה כחתימת השוואה אותנטית לכל דבר של המנוח מר פאיז חליל מסרווה".

            בפרק המסקנות באותה חוות דעת הוסיף הנתבע כי:

"חוות הדעת הראשונה מתאריך 06.05.97 נבדקה כאמור על סמך צילומים. נאמר בה כי במידה ותימצאנה חתימות מקוריות, אמציא לבית המשפט מסקנות מעודכנות. לאחר בדיקת המקור של הסכם המתנה, ובמיוחד באופן מוגדל... נוצרה עדיפות ברורה של ממצאי הבדיקה על פי מקור על פני הבדיקה על פי צילום ולכן גם ניתן לקבוע זהות בין ההשוואה למחלוקת, למרות שעל פניו בצילום נראה הדבר אחרת".

            בסיכום קבע הנתבע כי מצא זהות בין חתימת המנוח על הסכם המתנה לבין חתימותיו על גבי מסמכי ההשוואה ולכן קבע כי מדובר בחתימתו האותנטית של המנוח.

2.6        אין חולקין כי חוות הדעת הראשונה הוזמנה על ידי ב"כ התובע ושכר הטרחה בגינה שולם על ידי התובע. אלא שחוות הדעת השניה והשלישית הגיעה לידי יריביו ושימשה אותם בהליכים המשפטיים שניהל נגדם התובע.  במסגרת התביעה אותה הגיש התובע כנגד אחיו בבית משפט השלום בחיפה ניתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, אשר הורה לנתבע 2 להימנע מביצוע כל עבודות בניה בחלקת מקרקעין שבמחלוקת. נתבע זה הגיש בקשה לביטול צו המניעה, ובהחלטתה מיום 14.03.00 נעתרה כב' השופטת וילנר לבקשתו. בהחלטתה ציינה השופטת, בין היתר, את הדברים הבאים:

"בדיון שהתקיים בפניי טען המבקש (התובע כאן - א.ט.) כי חתימת אביו המנוח על ההסכם הינה מזויפת והוא אף צירף חוות דעת של הגרפולוג רון ישי אשר תמך בטענתו זו... לאחר הדיון, הגיש המשיב (הנתבע מס' 2 כאן - א.ט.) חוות דעת משלימה של הגרפולוג רון ישי, לפיה עולה כי הוא חוזר בו ממסקנתו כי החתימה מזויפת, וכי לאחר שבדק את ההסכם המקור, וחתימות נוספות של המנוח, הוא הגיע למסקנה כי אכן החתימה אינה מזויפת והיא של המנוח... אכן סבורה אנוכי כי לאור האמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם המבקש, אין במקום בשלב של דיון בבקשה לצו זמני למנות מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיכריע למעשה בסכסוך בתביעה העיקרית,... נוכח מסקנתו האמורה של הגרפולוג ובשים לב לעובדה שחוות דעתו הראשונה צורפה על ידי המבקש, וממילא הוא מומחה מטעם המבקש, הרי שיש לסמוך בשלב זה של הדיון על מסקנתו ויש אפוא לבטל את צו המניעה הזמני..."

            בקשת רשות ערעור שהוגשה לגבי אותה החלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 02.04.00.

2.7        על מנת להשלים את התמונה אציין כי בהחלטתה מיום 07.01.03 קבעה כב' השופטת וילנר בהליך העיקרי שנידון בפניה, כי טענותיו של התובע לעניין זיוף חתימות אביו המנוח על גבי הסכמי מתנה שהציגו אחיו, דינן להדחות. בין היתר נאמר בהחלטה (סעיף 4.5) כי "סיכומו של דבר, שוכנעתי, על סמך חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם התובע, כי הסכם המתנה שבידי הנתבע מס' 10 הינו אותנטי ואני דוחה את טענת התובע כי הסכם זה מזויף".

3.         בתביעתו המונחת בפניי, טען התובע כי בחוות הדעת השניה והשלישית, פעל הנתבע בחוסר מקצועיות, אגב שהסתמך על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי שאישר כביכול את מסמך ביטול הצוואה. זאת שעה שפסק דין כאמור מעולם לא ניתן. בנוסף, התגלתה חוסר מקצועיותו של הנתבע בכך שנתן חוות דעת סותרות אשר הסבו לתובע נזקים כבדים. התובע הוסיף עוד כי רק חוות הדעת הראשונה הוזמנה על ידו, בעוד ששתי חוות הדעת האחרות שניתנו, הוזמנו על ידי יריביו להליכים המשפטיים. בכך הפר הנתבע גם את חובת הנאמנות שהוא חב לו והסב לו נזק בלתי הפיך, שכן בית המשפט הסתמך על חוות דעת אלה וקבע על בסיסן ממצאיו לגבי זכויות הקניין של התובע.

4.         הנתבע מצדו טען כי הבדיקה הראשונה שביצע, נעשתה על סמך צילומים שהוצגו לו על ידי התובע. כבר בחוות דעתו הראשונה סייג ממצאיו בקביעה כי לאחר שתומצאנה לו החתימות המקוריות, יהיה נכון להמשיך הבדיקה ולהמציא מסקנותיו. לשיטתו, לאחר שהוצג בפניו מסמך מקורי, הוא בדק אותו והגיע למסקנה הפוכה מזו שהועלתה בחוות דעתו הראשונה. הנתבע אינו מוצא כל דופי בקביעה זו וטוען כי פעל בכל חוות הדעת נשוא הדיון באופן מקצועי, זהיר ואחראי.