פסק-דין בתיק א 27104/05

רקע ועובדות:

הנתבע חתום על 2 ערבויות לטובת התובע לחובות אחיו דורון אזולאי. (להלן: "החייב"). האחת מחודש מאי 2001, שהיא ערבות אוטונומית לטובת התובע, תאגיד בנקאי למסגרת אשראי עד 25,000 ש"ח בחשבון העו"ש של החייבים אזולאי דורון מכלוף ואזולאי קרולין, (נספח א' לכתב התביעה) (להלן: " הערבות הראשונה") והשנייה ערבות מוגנת להחזר הלוואה בסך 55,000 ש"ח. נספח ב' לכתב התביעה). (להלן: " הערבות השנייה").

החייבים לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי התובע ולכן הוגשה נגדם תביעה כספית וניתן נגדם פסק דין (ת.א. 66681/03). נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל וניתן נגד החייב צו כינוס נכסים בתיק פש"ר 1208/04  בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן הוגשה התביעה דנן נגד הנתבע.

לטענת התובע, ביום 8.12.03, עת שהועמד חוב החייבים לפירעון מיידי, הייתה יתרת החובה שלהם בסך 27,472.30 ש"ח והנתבע ערב למחצית האשראי, דהיינו 12,500 ש"ח ובצירוף ריבית עד להגשת התביעה החוב הינו 16,917.89 ש"ח.

באותו מועד יתרת חוב החייבים בהלוואה הייתה בסך 49,032 ש"ח והנתבע ערב לשליש ממנו, דהיינו 16,344.13 ש"ח ובצירוף ריבית עד להגשת תביעה זו החוב עמד על הסך 22,091.09 ש"ח.

בנוסף, נגרמו לתובעת, לטענתה הוצאות בסך 25,572 ש"ח, אשר חלקו של הנתבע הינו 37.7% שהם 9,640 ש"ח. סך כל חוב הנתבע בגין ערבותו, כולל הוצאות, נכון ליום הגשת התביעה, עומד על הסך 48,649.78 ש"ח.

לטענת הנתבע, התובע הפר את חובת הגילוי הנאות המוטלת עליו.

לגרסתו, התובע לא מסר לו עותק מחוזה הערבות הראשונה, עליו חתם ביום 30.4.04. בנוסף, מיום שחתם על כתב הערבות, לא קיבל מהתובע כל הודעה על קיום ו/או אי קיום התחייבויות החייבים, לא קיבל מידע על יתרת חובם של החייבים ובכך הפר את חוק הערבות.

לגרסתו, התובע לא הודיע לו כי החייבים מפרים את הסכם האשראי, וגם זאת בניגוד להוראות חוק הערבות.

לגרסת הנתבע, הוא לא קיבל גם את העתק כתב הערבות השנייה, כאשר היה ברור לנתבע, בעת שחתם על כתב הערבות השנייה, שזו החליפה את הערבות הראשונה, אשר אינה קיימת עוד.

לגרסתו, התובע לא הודיע לו, על פתיחת הליכים נגד החייבים ובהיותו ערב מוגן, עמדה בפניו האפשרות להצטרף להליך. מה עוד שבאותה עת, לו היה מתעדכן מהתובע על הפרת החייבים את התחייבויותיהם, עמדה בפניו האפשרות והייתה לו היכולת, לגרום לחייבים לשלם את חובם, כיוון שאז ניהל החייב עסק והייתה בבעלותם דירה.

הבנק לא הודיע לו דבר אודות מצב החשבון וניהול ההליכים נגד החייבים, למרות שנהג להיכנס לבנק מדי שבוע לצורך ניהול חשבונו.

לגרסת הנתבע, התנהגות הבנק גרמה לו לנזקים עצומים, ובנוסף, דרישת הוצאות שכר הטרחה של הבנק, גבוהות לאין שיעור.

לגרסת הנתבע, הבנק פעל ברשלנות בעניין גביית החוב מהחייבים, כאשר הם נכנסו להליך פשיטת רגל בחודש פברואר 2004 אך האזהרה לחייבים נמסרה רק סיום 25.5.04, בעת שלא ניתן היה לפעול נגדם, לאור צו כינוס הנכסים אשר ניתן.

לגרסתו, נוכח העובדה שניהל בבנק חשבון אישי ולגביו עודכנה כתובתו החדשה ונוכח העובדה, כי רכבה של אשתו, מושכן לטובת חשבון הבנק בהתאם לכתובתו החדשה, היה על הבנק לדעת את כתובתו גם לצורך משלוח מכתבי התראה לעניין חשבון החייבים.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה, האם הבנק פעל כראוי ועל פי החובות המוטלים עליו. האם מסר לנתבע עותק מטפסי הערבות עליהם חתם, האם שלח אליו את ההודעות וההתרעות לגבי אי תשלום החוב על ידי החייבים ונקיטת הליכים משפטיים נגדם והאם הנתבע ידע שבחתימתו על כתב הערבות בשנת 2002, הוסיף על ערבותו משנת 2001 או שהכוונה הייתה להחליף טופס ערבות אחד בשני.

לטענת הנתבע, יש להפטירו מהערבות, כיוון שהבנק לא מסר לו הודעות לערב כמחויב על פי חוק הערבות, הבנק הטעה אותו והפר את חובת הגילוי הנאות, עת החתימו על טופס הערבות השני והבנק התרשל בנקיטה ההליכים נגד החייב.

שרון בן דוד, פקיד הבנק אשר בפניו חתם הנתבע על כתב הערבות בשנת 2001, הצהיר כי אמנם אינו זוכר את המקרה הספציפי, אך בכל מקרה בו הוא מחתים ערב על טופסי הערבות, הוא מוסר לו עותק מכתב הערבות.

לגרסתו, ההודעות והמכתבים נשלחו אל הנתבע לכתובת המצוינת בכתב הערבות ולא חזרו. (סעיף 7 לתצהירו).

גב' ברוור אמר עירית, אשר החתימה את הנתבע על כתב הערבות משנת 2002, הצהירה כי היא נוהגת למסור לערבים עותק מכתב הערבות עליו הם חותמים ומסבירה להם את מהות המסמך עליו הם חותמים. לגרסתה, לו הייתה מתבטלת הערבות משנת 2001, הייתה לכך אסמכתא בכתב, כיוון שערבות לא מבטלים בעל פה. (סעיף 9 לתצהירה).