פסק-דין בתיק א 27013/05

בפני תביעה בנזקי גוף במסגרתה עותרת התובעת לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שבהם לקתה כתוצאה מנפילה ברחובה של עיר. לשם ניהול יעיל של התיק פוצל הדיון באופן שתידון לראשונה שאלת החבות. 

הצדדים וטענותיהם

1.      התובעת, ילידת 26/04/45, אם ל- 2 ילידים בגירים עובר לתאונה ועד היום, עובדת כשכירה בחברת "דובק" בפ"ת, החל משנת 1980. הנתבעת 1 הינה עירייה כמשמעות המונח בפקודת העיריות (להלן: "העירייה")  הנתבעת 2 הינה חב' לביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1 בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בביטוח המחסה את נזקי הגוף, שיתוארו להלן.

טענות התובעת

2.      התובעת טוענת שבתאריך 04/08/03 בשעה 07:00 לערך, צעדה בדרכה לעבודתה בחברת "דובק" בקרית אריה רח' מרטין גהל 9 בפ"ת. בעודה צועדת בפינת רחוב היצירה 8 (שם), לפתע מעדה התובעת ונפלה אפיים ארצה, נפצעה בפנים, בראש, ובאף, ונגרם לה שבר בכף יד שמאל (להלן: "התאונה").

3.      בכתב התביעה טוענת התובעת כי בדיעבד התברר לה שנתקלה בפינת המדרכה (סמוך לתחנת הדלק שבמקום) אשר הייתה משובשת, במפלס נמוך, עם חריצים, בליטות ושקערוריות, ואשר היוותה מכשול ברשות הרבים ומלכודת להולכי רגל במקום.

4.      התובעת טוענת כי בנסיבות המקרה יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעדו" וכי חלה על הנתבעת 1 החובה להוכיח העדר רשלנות שתחוב עליה. כן טענה התובעת כי מצבה של המדרכה המשובשת במקום, היוותה מפגע, סיכון ומטרד ברשות הרבים, ועל כן נטל הראיה כי לא התרשלה הוא על הנתבעת 1.

5.      בנוסף טענה התובעת כי התאונה, אירעה בשל רשלנותה הבלעדית, או המכרעת, של נתבעת 1, אשר התבטאה, בין היתר, באחד או יותר מהפרטים הבאים:

לא דאגה לתקינות המדרכה במקום התאונה, ולא מנעה מפגע, סיכון, מכשול, ומטרד ברשות הרבים, במקום המיועד להולכי רגל.

לא דאגה לתקן את המפגע סמוך להיווצרו, או בכל מועד אחר, ועד לקרות התאונה, ואף לאחריה.

לא דאגה לסימון, צביעה או שילוט, שיזהיר עוברי דרך תמימים מפני המפגע ומפני מצבה הגרוע של המדרכה במקום.

לא נקטה כל אמצעים, או באמצעים מתאימים, למניעת המפגע ולפגיעה בתובעת.

התירה (הרשתה) במקום התאונה, קיום מדרכה, שאיננה ראויה למהלך ולמעבר הולכי רגל.

לא עשתה דבר, או די, למניעת התאונה.

לא נהגה כפי שרשות מקומית סבירה ומיומנת הייתה נוהגת בנסיבות המקרה.

לא קיימה את החובות המוטלות על רשות מקומית, המופקדת על פי דין על תקינות, אחזקה ותיקון הדרכים בעיר, ומניעת מפגעים ומטרדים לציבור המשתמש בהם.

בעקבות התאונה נגרמו לתובעת נזקי גוף.

טענות הנתבעת

6.      הנתבעות טוענות שמהאמור בכתב התביעה עולה כי התובעת מנסה להטיל על הנתבעות אחריות באשר לאירוע שלנתבעות אין ולא היה כל קשר לגביו ו/או אירוע אשר התובעת בעצמה נושאת במלוא האחריות לגביו, ועל כן דין התביעה נגדן להידחות ו/או להימחק על הסף.

7.      הנתבעות טוענות כי אירוע התאונה לא אירע כלל ו/או לא ארע בנסיבות להן טוענת התובעת, וכי נזקיה הנטענים והמוכחשים של התובעת אינם תוצאת התאונה הנטענת והמוכחשת, באשר התובעת סבלה מנזקים נטענים אלו עוד קודם לקרות התאונה הנטענת והמוכחשת, בין היתר בשל מומים ו/או תאונות ו/או מחלות ו/או אירועים קודמים ו/או מאוחרים לאירוע התאונה הנטען, וללא כל קשר אליו.