פסק-דין בתיק א 26921/05

השיקים

1.         התובע אוחז בשני שיקים: שיק ע"ס 17,000 ש"ח ז.פ. 15/12/97 ושיק ע"ס 20,000 ז.פ. 18/12/98 (להלן: "השיקים").

השיקים  נושאים את חותמת הנתבעת לפקודת "אפי תקשרת". בגב השיקים מופיעות חתימות הסבה של "אפי תקשרת", של התובע ושל "דור חן מסחר".

כיתוב המונע הגבלת הסחרות אשר היה מוטבע בשיקים, נמחק, כשבצד המחיקה מוטבעת חותמת הנתבעת.

הצדדים

2.         הצדדים לתביעה הינם צדדים רחוקים, באשר לא היתה ביניהם כל התקשרות. הנתבעת הינה חברה המספקת שירותי ניהול ואחזקה למבנים שונים. הנתבעת מסרה את השיקים לאפי שהרבני (להלן: "שהרבני") מנהלה של "אפי תקשרת". שהרבני העביר את השיקים לתובע וזה העבירם לחברת "דור חן מסחר". לאחר שהשיקים חוללו, קיבל לידיו התובע את השיקים חזרה מ"דור חן מסחר" ודורש את אכיפתם מהנתבעת.

תמצית טענות הנתבעת

3.         הנתבעת טוענת לכשלון תמורה בעסקת היסוד וכן מעלה טענה כי השיקים נמסרו לבטחון והתנאי להבטחתו ניתנו השיקים, לא התקיים.

בנוסף טוענת הנתבעת כי השיקים חתומים בחתימה אחת, בנוסף לחותמת, כאשר נדרשות שתי חתימות לחיוב החשבון.

לטענת הנתבעת, התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים.

תמצית טענות התובע

4.         הנתבעת לא הוכיחה כשלון תמורה.

התובע אוחז כשורה בשיקים.

דיון ומסקנות

5.         התביעה הינה תביעה שטרית. לתובע, האוחז בשטר עומדות החזקות הקבועות בפקודת השטרות ובכללן חזקת המסירה (סעיף 20(ג) לפקודה) וחזקת התמורה (סעיף 29 (א) לפקודה).

סעיף 29(ב) קובע כי על מנת שחובת הראיה תועבר לאוחז, מן ההכרח שתהיה קיימת הודאה או הוכחה שזכות הקנין של האוחז פגומה. פגם בזכות הקנין הוא כל טענה העשויה לשמש הגנה למושך כנגד הצד הקרוב לו בעסקת היסוד.

(ראה: ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נגד ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ, פד"י ל"ג(1) 304).

מכאן, שהנטל על הנתבעת להוכיח כי עומדת לה טענת הגנה טובה כנגד הצד הקרוב לעסקת היסוד. רק בכפוף להוכחת טענת הגנה כנגד הצד הקרוב, עובר הנטל אל האוחז להוכיח כי בשל מעמדו כ"אוחז כשורה" הינו מתגבר על הפגם שנפל בעסקת היסוד.

עסקת היסוד

6.         בפתח הדברים יש ליתן את הדעת לשנים שחלפו מאז עסקת היסוד ועד המועד בו ננקטו ההליכים המשפטיים. השקים הוגשו לביצוע בשנת 2004. בהתייחס לשיק הראשון (אשר זמן פרעונו 15.12.97), מדובר בשיהוי של כשש וחצי שנים ובהתייחס לשיק השני (אשר זמן פרעונו 18.12.98), מדובר בשיהוי של כחמש וחצי שנים.

            נוכח חלוף הזמן, יש להקל באופן ניכר בנטל המוטל על הנתבעת לבסס את טענת כשלון התמורה בעסקת היסוד.

מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר יואל רדושר (להלן:"רדושר"). טענותיה העובדתיות של הנתבעת הועלו בתצהירו של רדושר, אשר נחקר על תצהירו. 

לטענת הנתבעת, באוקטובר 1997 התקשרה עם חברת אפי תקשרת בבעלות שהרבני, לשם שיפוץ לוחות חשמל בבית הכהנים (להלן:"העבודה הראשונה"). סוכם כי התמורה תהיה 22,000 ש"ח. לבקשת שהרבני נמסר לו שיק ע"ס 17,000 ש"ח (להלן:"השיק הראשון"). השיק ניתן כבטחון, כאשר לא נחתם בשתי חתימות בעלי הנתבעת כמתחייב. הובהר לשהרבני כי רק לאחר ביצוע העבודות ייחתם השיק בחתימה נוספת והוא יוכל לפרעו. שהרבני לא ביצע את העבודה והנתבעת ביטלה את השיק.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי בחדש אוקטובר 1998 שוב התקשרה עם אפי תקשרת בהתקשרות נוספת לשם שיפוץ מערכת גילוי אש בבית הכהנים (להלן:"העבודה השניה"). התמורה שנקבעה בגין עבודה זו היתה 20,000 ש"ח. אף כאן, בהתאם לסיכום בין הצדדים, ניתן לשהרבני שיק ע"ס 20,000 ש"ח כאשר השיק ניתן לבטחון, חתום בחתימה אחת ולא על ידי שני מורשי החתימה. אפי תקשורת לא ביצעה את העבודה והנתבעת ביטלה את השיק. כן ביטלה הנתבעת שיקים נוספים שנמסרו לשהרבני ונעלמו איתו בלא שביצע את העבודות להן התחייב.