פסק-דין בתיק א 2686/00

א.      רקע כללי

בפנינו תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה, שארעה לתובע שלום שי (להלן: "שי") בעת עבודתו אצל הנתבעת סיגריות לוד בע"מ (להלן: "דובק").

התביעה הוגשה בבית משפט השלום ברמלה. לאחר הגשת תחשיבי נזק, הוחלט ביום 4.9.00 לאשר תיקון כתבי הטענות ולהורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בהיותו בית המשפט המוסמך, מבחינת הענין, על פי תחשיב הנזק של התובע.

אי לכך, הוגש כתב תביעה מתוקן (בשנית) וכתב הגנה בהתאם. לאחר דיונים מקדמיים, הגיע התיק לטיפולי בשלהי 2003.

מהות התביעה, איפוא, פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לשי במסגרת עבודתו אצל דובק, שהינה יצרנית סיגריות וקופסאות סיגריות.

שי שימש כמנהל תחזוקה אצל דובק כ-20 שנה, כשביום 17.8.93 נפגע בתאונת עבודה.

ב.      מהות התביעה

לגרסת שי ביום 17.8.93 בשעה 9:00 או סמוך לשעה זו, כאשר אחד העובדים אשר עבד בפירוק מכונה לחיתוך טבק (להלן: "המכונה") נתקל בבעיה - פנה שי לסייע - מתוקף תפקידו כמנהל תחזוקה אצל דובק. לצורך טיפול בפירוק שרשרת המכונה, היה עליו לעבור לצידה האחר של המכונה, על כן עלה על הרמפה - מדרג (להלן: "המדרג"). לדבריו על הרצפה ליד המכונה ועל המדרג היה שמן כתוצאה מנזילה מהמכונה.

כאשר עמד שי על המדרג החליק בגלל השמן, איבד את שיווי משקלו ונפל לאחור על קצה המדרג העשוי מתכת (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לשי פגיעות קשות בגבו, בעמוד השדרה המותני, הצווארי ובאגן.

לגרסת שי, לאחר כשנה ממועד התאונה נעשו נסיונות על ידיו לחזור לעבודתו: הוא עבד חודשיים לסירוגין בשנת 94, ובמשרה חלקית במהלך שנת 95, אולם נסיונות אלו כשלו ושי נותר מובטל עד היום.  

בעקבות התאונה הכיר המוסד לביטוח לאומי בתביעתו לקביעת נכות ודמי פגיעה כחוק.

שי טוען, כי התאונה נגרמה עקב התרשלותה של דובק, עקב הפרתה את פקודת הבטיחות בעבודה ואת "תקנות אירגון ופיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) תשמ"ד 1984".

מכאן תביעתו לחייב את דובק לפצותו בגין נזקיו שנגרמו עקב התאונה: נכויות ומגבלותיו בתפקוד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה מוגברות, אובדן השתכרות, פגיעה בתנאים סוציאלים ובתגמולים שונים (כגון: ארוחות חמות ורכב צמוד, שניתנו לו כעובד דובק) וכן בגין כאב וסבל. 

ג.       עמדת דובק

דובק, מעבר להכחשה כללית של תאור  התאונה ע"פ גרסת התביעה, טוענת, כי שי לא עסק בעבודות פרוק ושימון המכונה אלא פיקח ונתן הוראות לעובדים שעסקו בכך.

דובק מכחישה את היקף הנזקים הנטענים ע"י שי וגורסת, כי הינם נמוכים מן הנטען; וכי יש לנכות מהם את תשלומי המל"ל וכל תשלום אחר, שניתן לשי בגין התאונה.

לעניין אחריותה, דובק כופרת בטענות לפיהן התרשלה כלפי שי והפרה חובה חקוקה.

זאת ועוד: דובק טוענת, כי אשמו של שי ניתק את אחריותה לאירוע ככל שהייתה ולחילופין טוענת, כי אשמו התורם של שי הינו בשיעור 100%. משמע, לשיטתה יש לדחות את התביעה.

ד.      הראיות

שמונה עדים העידו מטעם התביעה לרבות שי ורעיתו, מרבית העדויות מתייחסות לענין גובה הנזק. מטעם ההגנה שמענו שני עדים. כן הוגשו חוות דעת מומחים הן לענין האחריות והן לשאלות שברפואה וכן מסמכים שונים לרבות תמונות של המדרג.

ה.      דיון

כפי שעלה מטענות הצדדים,  המחלוקת שלפנינו נטושה  הן לענין אחריות דובק לארוע התאונה, הן לאשמו התורם של שי והן באשר להיקף הנזקים שנגרמו לשי. בכל אלה יש להכריע.

ו.       תיאור ארוע התאונה

הגם שניתן להסתייע בשאלת ארוע התאונה בחוות דעת המומחים ובעדויותיהם הרי שעדי ראייה לא שמענו.

כל אשר בפנינו לתאור התרחשות התאונה - עדותו של התובע.