פסק-דין בתיק א 26685/05

            מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

            התובע, דניאל אפרים (להלן: "התובע"), יליד 1953, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 13.8.03.

            התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

הנתבעת אינה כופרת בחבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונה התובע, לבי"ח שיבא שם התלונן על כאבים בצוואר, בגב התחתון, בקרסול ובירך שמאל.  התובע אושפז, למשך שלושה ימים, לצורך השגחה. בהמשך, אובחן קרע בגיד כתף שמאל. ביום 23.02.04, התובע אושפז בשנית ועבר ניתוח לתפירת הגיד הקרוע. לאחר הניתוח, הופנה התובע, לטיפולי פיזיותרפיה.

בנוסף, בגין תלונות על חרדות, הפרעות בשינה ומצוקה נפשית, פנה התובע לטיפול נפשי, במסגרת המרפאה לבריאות הנפש וטופל בתרופות הרגעה. 

3.         לאחר התאונה, אושרה לתובע, תקופת אי כושר, למשך שלושה חודשים, עד ליום 12.11.03.

ועדות רפואיות של המל"ל, קבעו נכויות זמניות, כדלקמן:

נכות זמנית, בשיעור של 24%, לתקופה  שמיום 13.11.03 ועד ליום 22.2.04.

נכות זמנית, בשיעור של 100%, לתקופה  שמיום 22.2.04 ועד ליום 31.7.04, וזאת בעקבות הניתוח לתפירת הגיד בכתף.

נכות זמנית, בשיעור של 24%, מיום 1.8.04 ועד ליום 31.12.04.

יש לציין כי הנכויות הזמניות שנקבעו לתקופה שעד 31.12.04, כוללות נכות אורטופדית, בגין  הפגיעה בכתף וכן 10% נכות נפשית זמנית, בגין תסמונת פוסט טראומטית.

ועדה רפואית מיום 29.3.05, קבעה את נכותו הצמיתה של התובע, בגין הפגיעה בכתף שמאל, בשיעור של 15%. הועדה הוסיפה וקבעה כי לא נותרה נכות בתחומי הפסיכיאטריה וא.א.ג.

לאחר הפעלת תקנה 15, באופן חלקי, הועמדה נכותו של התובע, בשיעור של 19%.

4.         דרגת הנכות הרפואית שנקבעה לתובע, בשיעור של 15%, מהווה קביעה על פי דין, המחייבת לצרכי תביעה זו, מכח הוראות סעיף 6 ב' לחוק.

הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות

5.         התובע, נהג אוטובוס וחבר אגד - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן: "אגד"), מזה למעלה מעשרים שנה.