פסק-דין בתיק א 26681/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 48,700 ש"ח בגין חובות שכר דירה וכן חובות חשמל ומים.

מר אבי גירשנגורן (להלן: "התובע") הינו בעל הזכויות בדירה ברחוב דיזינגוף 277 בתל - אביב - יפו. לטענתו, מר מור דוד (להלן: "נתבע 1") שכר את הדירה מידיו בחודש יולי לשנת 2003. הוריו של הנתבע 1, מור חני ואבי (להלן יחדיו: "הנתבעים") שימשו כערבים על הסכם השכירות.

בחודש יולי לשנת 2005, לאחר שנת השכירות הראשונה ומימוש האופציה לשנת השכירות השנייה, היה על הנתבע 1 לפנות את הדירה. זאת, כל עוד לא ייחתם הסכם שכירות חדש בו ישובו הצדדים להתחייב על כוונותיהם לרבות ערבותם של הורי הנתבע.

התובע, אף דיבר על כך עם נתבעת 2 אשר אישרה כי תמשיך להיות ערבה לבנה. משכך, הסכים התובע להשאיר את  החזקה בדירה בידיו של הנתבע 1 תוך קבלת הבטחות שייחתם החוזה עת יגיעו הוריו מאילת. עם הזמן הבחין התובע כי הנתבע ממאן מלעמוד על הבטחותיו, והפסיק לשלם שכר דירה ואף צבר חובות בגין צריכת מים וחשמל. הנתבע ביקש "אורך רוח", כלשונו של התובע, עקב הגעתו למצב כלכלי רעוע אולם הבטחותיו לא מומשו.

בגין כך, ולאחר שהתובע הפגין אורך רוח מופלג במשך שנה תמימה, דרש מהנתבע 1 לעזוב את הדירה וכך אכן נעשה בתחילת חודש יוני לשנת 2006.

התובע העלה שתי שיטות לחיוב הנתבעים בכתב תביעתו - ראשית טען כי הנתבע הפר את ההסכם באיחור פינוי הדירה ומשכך זכאי לפיצויי מוסכם בסך 100 ש"ח בעבור כל יום שהדירה לא פונתה. דרך שנייה הינו חישוב 12 חודשי שכירות שלא שולמו. כמו כן, ציין הנתבע את חובותיו של הנתבע 1 בגין חשמל ומים.

מנגד הכחישו הנתבעים את טענות התובע מכל וכל. בכתב ההגנה אשר נכתב על ידי נתבעת 2 בעודם לא מיוצגים טענו כי התובע ביקש מהנתבע 1 כי אם ברצונו להמשיך ולהתגורר בדירה יהיה עליו לשלם את שכר הדירה במזומן וללא קבלות בכדי שלא יאלץ לדווח על רווחים אלו לרשויות המס. הנתבע 1 הסכים לכך ושילם את דמי השכירות על פי מבוקשו של התובע ולדבריהם אינם חייבים לתובע דבר.

דיון

בתאריך ה - 17/09/07 התקיים בפני דיון מקדמי בנוכחות הצדדים.

במהלך דיון זה טען הנתבע 1 כי במשך כל התקופה בה שהה אצל התובע שילם את דמי השכירות כדבעי ובמזומן. בנוסף הודיע כדלקמן -

"אני מוכן להיבדק בפוליגרף"

מנגד, חזר התובע על טענותיו. לשיטתו, החלו היחסים בין הצדדים במתן 12 שיקים רציפים ולאחר מכן לא קיבל אגורה שחוקה אחת. בנוסף לכך, הצהיר גם הוא כי הינו מוכן להיבדק במכונת פוליגרף.

בעקבות הסכמות אלו, הוחלט כי בית המשפט ימנה מכון פוליגרף אשר יבדוק את התובע והנתבע 1.

בתאריך ה - 20/09/07 ניתנה החלטה הממנה את "שגיא מכון פוליגרף" כמומחה מטעם בית המשפט. אלו מילותי ברישא החלטתי דנן -

"נוכח הסכמת הצדדים, וכפי שקבעתי בדיון מה - 17/09/07 בדעתי למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר ייתן חוות דעת שתהא לה משקל לעניין פסק הדין ולגופו של תיק זה."

בתאריך ה - 17/10/07 נבדק הנתבע 1. בתאריך ה - 22/10/07 נבדק התובע. מסקנותיו של המומחה היו חד משמעיות. חוות דעתו לבדיקת התובע הייתה -

"הנבדק דובר אמת בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות שנשאל." (הדגשה במקור - מ.ק.)

לעניין בדיקתו של הנתבע 1 חיווה המומחה את דעתו כך -

"הנבדק שיקר בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות שנשאל." (הדגשה במקור - מ.ק.)

תגובתה של הנתבעת 2 לא איחרה לבוא. תגובתה החלה בכך שברצונה להביע את צערה על כך שהסכימו להבדק במכון פוליגרף, על כך ש"ברוב המקרים הממצאים אינם משקפים את המציאות". כן ציינה הנתבעת 2 כי הנתבע 1 התרגש עד מאוד עקב ביצוע הבדיקה וכן טענות נוספות.