פסק-דין בתיק א 26574/05

תביעה לתשלום החזר הלוואות כספיות בסך השווה בשקלים ל- 125,000 דולר, הוגשה על ידי התובעים כנגד נתבעים 1,2. נגד נתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התיצבות, בתאריך 15.11.05. לפיכך, ההליכים התנהלו נגד נתבע 2 בלבד.

טענות התובעים

התובעים הם אב ובנו. התובע 2 (הבן) עבד כפועל בחנות בשר של הנתבע 1, ובשלב מסוים רכש ממנו את הציוד והבעלות בחנות.

התובע 2 טוען, כי בין השנים 1997-2000 הילווה לנתבע 1 סכומי כסף שונים, בסך כולל של 75,000 דולר, שלא הושבו לו.   

התובע 1 טוען, כי ערב לחובותיו של נתבע 1 ונאלץ לשלם במקומו סך של 50,000 דולר.

נתבע 2 היה עורך דין, שהושעה מעיסוקו למשך שנתיים וכיום אינו עוסק עוד בעריכת דין.. במועדים הרלבנטיים לתביעה שימש נתבע 2 כבא-כוחו של נתבע 1 בהליכים למכירת זכויות במשק חקלאי במושב משמרת, על פי הסכם מכר מיום 14.12.96 (נספח א לתצהיר התובע 1). הנתבע אף החזיק בנאמנות את כספי התמורה, כפי שהודה במהלך חקירתו הנגדית (ע' 27 ש' 18).

לדברי התובעים,  נתבע 2 הציג בפניהם מצג לפיו יהיו ברשותו מספיק כספים כדי לשלם מתוך הפיקדון את סכום ההלוואה, ואף קיבל על עצמו לשלם לתובע 2 סך השווה בשקלים ל- 75,000 דולר מסכום התמורה שהוחזקה בידיו בנאמנות.

התובעים סבורים כי על נתבע 2 להשיב להם את הכספים שלא שולמו על ידי נתבע 1, לאור המצגים שהציג בפניהם, ולאור העובדה שהחזיק בנאמנות כספים של הנתבע 1.  

טענות הנתבע 2

נתבע 2 מכחיש כי הציג בפני התובעים מצג כלשהו ואף טוען, כי לא הוכח כלל כי כספי ההלוואה לא הושבו על ידי נתבע 1.

נתבע 2 טוען בסיכומיו, כי התובע 1 לא אמר אמת, כאשר טען כי הילווה כספים לנתבע 1. לדבריו, אין לקבל את גרסתו של התובע 1, כי למרות שהנתבע 1 לא פרע את חובו כלפיו, הסכים לשלם לו במזומן כ- 56,000 דולר בגין ציוד ומלאי שרכש ממנו.

נתבע 2 סבור, כי הגשת התביעה נגדו נובעת מרצונם של התובעים למצוא את הכיס ממנו יוכלו להיפרע, גם אם דרכם לשם תהיה רצופה שקרים ואי דיוקים.

לדבריו, בתביעה קודמת שהוגשה על ידי התובעים ונמחקה בהסכמתם, לא נטענה כל טענת רשלנות או מצג שווא כנגדו, וטענות אלו נולדו עם הגשת התביעה הנוכחית.

לגופו של ענין, טוען הנתבע 2, כי על פי כתבי הוראות בלתי חוזרות, שקיבל מנתבע 1, היה עליו לשלם כספים לאחר קבלת מלוא התמורה, ולאחר ניכוי כל ההוצאות והתשלומים שיהיה עליו לשלם. לדבריו, לא לקח על עצמו כל התחייבות לשלם לתובעים סכום כלשהו, ופעל בהתאם לכתב ההוראות.

בטרם ידונו טענות הצדדים לגופן, ראוי כי נסקור את מסמכי התביעה, כדלקמן:

א. כתב הערבות

אין חולק, כי התובעים חתמו על כתב ערבות לחובותיו של נתבע 1 כלפי אחד, אבשלום אהרונוב, שלטענתם עוסק במתן הלוואות בשוק האפור. כתב הערבות נכתב לדבריהם בכתב ידו של נתבע 2, על גבי כתב הוראות בלתי חוזרות לתשלום סך של 50,000 דולר לאהרונוב (נספח ה' לתצהיר).

התובע 1 העיד, כי נאלץ לשלם לאהרונוב את הסך של 50,000 דולר לו ערב. הסכום שולם בשתי המחאות - הראשונה ע"ס 107,000 ש"ח, מיום 9.6.01 והשניה ע"ס 100,000 ש"ח, מיום 9.7.01  (נספח ו' לתצהיר). כנגד מסירת שתי ההמחאות קיבל נתבע 1 מאהרונווב, ביום 3.6.01, אישור על המחאת זכותו לגבית הסך של 50,000 דולר מהנתבע 1 (נספח ז) אך הסכום לא הושב לו על ידי הנתבע 1.

ב. המחאת זכות בלתי חוזרת מיום 13.4.00 (נספח ב')