פסק-דין בתיק א 2657/07

לפני תביעה לתשלום סך 19,569 ש"ח המהווים לטענת התובעת נזק והוצאות שנגרמו לה כתוצאה מת.ד. שאירעה ביום 14.2.04 בשעות הערב בכביש מפותל בין צומת אחיהוד לצומת יגור.

בתמצית, נסע בין מבוטח התובעת מר ליפשיץ ברכבו, ממול הגיע הנתבע שאיבד שליטה על רכבו, בשעות חשיכה תוך שיורד גשם, החליק ופגע בעוצמה עם רכבו ברכב המבוטח.

אז אירעה תאונה נוספת בין רכב המבוטח לרכב שנסע מאחוריו-רכבו של צד ג' 2 מר רפאל מזרחי.

עיקר המחלוקת בתיק שלפני נוגעת לתאונה שניה זו כאשר הנתבע טוען כי מר מזרחי לא שמר מרחק ולכן התנגש בו בעוד מר מזרחי טוען כי רכב התובעת נהדף לכיוונו כתוצאה מההתנגשות עם רכב הנתבע ואלמלא כך, היה מספיק לעצור. בין הנתבע לתובעת יש עוד מחלוקת קטנה בענין גובה הסכום הנתבע.

בתיק צד ג' נוסף - חברת כלל שביטחה את רכב  הנתבע ואשר לא התגוננה וכנגדה ניתן פסק דין. מעיון בפסק הדין אחר שהוגש נראה  לכאורה כי כלל אינה מתנערת עוד מחבותה, לפחות לא באופן מלא שכן הסכימה לשלם באותו הליך למבטחתו של צד ג' סכום נכבד.

בפני העידו ונחקרו מר ליפשיץ והנתבע.

הצדדים הסכימו לוותר על עדות צד ג' 2 והגישו פרוטוקולים ופסק דין שניתן באותו הליך שבו תבעה מבטחתו את הנתבע ואת כלל.

ב"כ הצדדים סיכמו ואילו פסק הדין ינומק באופן תמציתי בלבד בהתאם להוראת תקנה 214 טז' וגם בשים לב לכך שהתיק לא היה צריך כלל להתנהל כפי שעוד יוסבר ולמרות זאת ניהולו גזל זמן שיפוטי לא מבוטל.

2 הליכים רלוונטים לתיק זה התנהלו עובר לדיון בפני.

האחת תביעתה של שירביט כנגד הנתבע בבית משפט השלום בנתניה אליה התייחסתי. בסופו של דבר הסתיים שם ההליך בהסכם של פשרה מול כלל ששילמה 65% מהתביעה וכן בפסק דין על דרך הפשרה שחייב את הנתבע לשלם עוד 10,000 ש"ח בתוספת הוצאות. יש לציין כי הסכום שנפסק אינו מלוא 35% הנותרים אך לענין זה משמעות פחותה היות ופסק הדין ניתן על דרך סעיף 79א' ולכן ביהמ"ש שוקל גם שיקולי פשרה ולא רק שיקולים ראייתיים או משפטיים.

מה שחשוב יותר הוא קביעה פוזיטיבית של בית המשפט שם שראה לנכון לציין בפסק הדין "הנני מקבלת את גרסת העד מטעם התובעת לקרות התאונה", קרי את גרסת צד ג'.

אינני רואה צורך להכנס למחלוקת שהתגלתה מאוחר מידי האם מדובר במעשה בי דין או לא ברם כששופטת מקצועית שומעת ראיות וחקירות ורואה לנכון גם בפסק דין על דרך הפשרה לציין שהיא מעדיפה גרסה אחת על השניה, יש לכך משקל.

משקל זה פועל כנגד הנתבע שעליו נטל הראיה בענין חיוב צד ג'.

אלא שישנו הליך משפטי נוסף, חשוב יותר ובעל משקל רב הרבה יותר והוא ההליך בביהמ"ש לתעבורה שם הודה הנתבע בכתב אישום מתוקן שבו בין שאר העובדות הודה הנתבע בעובדות כדלקמן:

א.         הנתבע נהג ברשלנות איבד שליטה וסטה מנתיבו.

ב.         פגע ברכב המבוטח והדפו לאחור וחסם את דרך רכב צד ג'.

ג.          נסע תחת השפעת אלכוהול.

הודאת הנתבע היא הודאה לכל דבר בעובדות הנ"ל.

הנתבע טען כי למרות זאת יש לייחס אשם מסויים לצד ג' ברם אינני מסכים ולא אוכל לקבוע כך.