פסק-דין בתיק א 26519/05

1.         תחילתה של התביעה בפני היא בתביעה שהוגשה על ידי התובעים בבית המשפט השלום בכפר סבא בשנת 2004 אשר הועברה לאחר מכן לבית משפט השלום בתל אביב.

2.         התביעה היא על סך 176,000 ש"ח, והיא בגין נזקים שנגרמו לתובעים לטענתם כתוצאה מרשלנותו של הנתבע.

3.         ביום 3/8/89  נחתם הסכם בין עמי גרין ואורי גולן (להלן: "המוכרים") ובין התובעים תקוה וששון דניאל להלן: ("הקונים") למכירת זכויות חכירה לדורות בדירה הידועה כחלקה 213 בגוש 7068 המצויה ברחוב חנה סנש 1 תל אביב. (להלן: "הדירה").

במבוא להסכם נכתב בין היתר:

"... והואיל ואמם של המוכרים המנוחה חיה גרנשטיין  ז"ל נפטרה, ועל פי צו ירושה שהמוכרים יגישו בקשה לתיתו, המוכרים הינם יורשיה החוקיים...".

4.         הנתבע (להלן: "עו"ד ארז") ייצג בהסכם הן את המוכרים והן את הקונים.

בסעיף 8.1 להסכם נקבע, כי תוך חודשיים מיום תשלום מחיר הדירה במלואו, תירשם זכות החכירה בדירה בלשכת רישום המקרקעין על שם הקונים, ואם הדבר לא יתאפשר בגלל סיבות טכניות שלא תלויות במוכרים, תירשם הדירה מיד לאחר שהדבר יתאפשר.

בסעיף 5.1.1 להסכם נקבע לגבי תשלום סך של 72,000 דולר מתוך מלוא תמורת הדירה, כי סכום זה ישולם לא יאוחר מ- 3/11/89 וכי "מתוך סכום זה יועברו 10,000 $ לעו"ד ארז בנאמנות כפקדון עבור תשלום דמי הסכמה לעירייה".

בסעיף 8.5 להסכם נכתב:

"עד למסירת החזקה בדירה לקונים יופקד פקדון בסך של 10,000 $ אצל עו"ד איתן ארז, כאמור בסעיף 5.1.2 וזאת לצורך הבטחת הרישום בטאבו, והעברת זכויות הקונים במנהל כולל תשלום דמי הסכמה במידה ויתעורר צורך בכך. אם המוכרים ישלמו בעצמם את דמי ההסכמה לעיריה אין צורך בפקדון".

5.         תמצית טענות התובעים:

א)         התובעים טענו, כי על פי ההסכם היה על הנתבע לרשום את זכויותיהם בדירה על שמם כפי שהתחייב, והם שילמו לו שכר טרחה על מנת שייצג אותם בעריכת ההסכם וברישום הזכויות בדירה על שמם.

למרות זאת, כאשר הם ביקשו בחודש אוקטובר 2001 למכור את הדירה, הם ניהלו משא ומתן מתקדם עם רוכשים, ולאחר שהגיעו להבנה עם הרוכשים לגבי מחיר הדירה, הסתבר להם כי הזכויות אינן רשומות על שמם עקב מחדלי הנתבע ולפיכך אותם רוכשים פוטנציאלים לא קנו מהם את הדירה בחודש אוקטובר 2001.

ב)         התובעים טענו, כי בחודש אוקטובר 2001 הם יכלו למכור את הדירה בסך של 330,000 דולר וכי נכון למועד הגשת התביעה, ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלו, היא בסך של 290,000 דולר.

ועל כן על הנתבע לפצות אותם בסכום ההפרש, כלומר - 40,000 דולר.

ג)          התובעים טענו, כי למרות פניות חוזרות לנתבע בדרישה שהוא ירשום את הזכויות על שמם, הוא דחה אותם בטענות שווא.

ד)         התובעים טענו, כי הנתבע לא פעל כעורך דין סביר ומיומן מהסיבות הבאות:

ד.1)      לא טיפל במשך 12 שנים בקבלת צו ירושה.

ד.2)      לא דאג לשלם היטל השבחה במשך 12 שנים.