פסק-דין בתיק א 2649/00

1.         התובעים הם עורכי דין.

משרד התובעים סיפק לנתבעת (להלן: " העירייה") שירותים משפטיים במשך התקופה שמשנת 1978 ועד שנת 2000. במסגרת זו, ייצג משרד התובעים את העירייה בתיקי תביעות לגביית ארנונה, ואף בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית החובות הפסוקים בתיקים אלה.

יוער כי בתחילת ההתקשרות - כלל משרד התובעים רק את התובע 1 (להלן: " רוסטוביץ"). התובע 2 (להלן: " גלעד") הצטרף כמתמחה למשרדו של רוסטוביץ רק בשנת 1991.

2.         שיטת העבודה שהיתה נהוגה בין הצדדים בתקופת הקשר איננה שנויה למעשה במחלוקת.

התובעים היו בין משרדי עורכי הדין שהעירייה השתמשה בשירותיהם לצורך גביית חובות ארנונה. העירייה היתה מעבירה לתובעים - כמו לעורכי הדין האחרים שעבדו עם העירייה - תיקים של חייבי ארנונה. התובעים היו פועלים לגביית החובות. כפי שיובהר, שכר טרחתם של התובעים היה משולם להם מהסכומים שהיו נגבים בסופו של דבר מהחייבים (ר' עמ' 7 לסיכומיו של גלעד ועמ' 6 שורה 13 לחקירתו של רוסטוביץ, פרוט' 18.10.06) . העירייה לא שילמה לתובעים שכר טרחה נוסף מעבר לסכומים שנגבו בפועל מהחייבים.

העירייה היתה "מזרימה" תיקים חדשים לתובעים במשך כל תקופת הקשר ביניהם. באופן הזה, התובעים היו עובדים על תיקים רבים. בחלק מהתיקים היתה גביית החוב פשוטה יחסית, ולא נדרשה עבודה רבה לצורך כך. תיקים אחרים היו קשים יותר, ולצורך הגבייה נדרשה עבודה רבה וממושכת. שיטת התשלום שתוארה לעיל, יחד עם שיטת העבודה בין הצדדים, הביאה לכך כי בפועל "סבסדו" התיקים ה"קלים", את העבודה הרבה שהיה צריך להשקיע בתיקים ה"קשים".

העירייה נשאה בהוצאות הישירות שנדרשו לצורך הליכי הגביה, כגון הוצאות אגרות, והוצאות לצורך חקירה ואיתור חייבים.

3.         בתחילת שנות ה-90 הוסיפה העירייה עורכי דין חיצוניים נוספים לטיפול בתביעות ארנונה (לגרסתה, לאור תחושתה כי קיימים תיקי גביה רבים " קשים, שתקועים זמן רב ללא התקדמות" - ר' ס' 34-37 לתצהירו של העד מר ברזילי). כתוצאה מכך, הועברה לתובעים כמות קטנה יותר של תיקים מאותו מועד ואילך.

4.         בתחילת שנת 2000 הודיעה העירייה לתובעים כי לא תעביר אליהם תיקים נוספים  - לגרסתה (שעו"ד גלעד חולק עליה), משום שממועד זה התאפשר לה לגבות חובות ארנונה בגבייה מנהלית. העירייה דרשה מהתובעים להמשיך לפעול בתיקים שהיו קיימים בידיהם. לטענת העירייה, היא אף הציעה לעורכי הדין החיצוניים השונים להשתלב בהליכים המשפטיים הנלווים לגבייה המנהלית.

כך או אחרת, לאחר הודעת העירייה, לא הועברו לתובעים תיקים חדשים, והתובעים אף הודיעו לעירייה כי לגרסתם הם אינם חייבים להוסיף ולפעול בתיקים הקיימים. בסופו של דבר, לאחר הגשת התביעה הועברו כל התיקים שהיו מצויים ברשות התובעים לידי העירייה (במ/1 ור' עדותו של עו"ד רוסטוביץ, עמ' 34 לפרוטוקול).

סיום היחסים בין הצדדים וזכויותיהם הנטענות של התובעים כתוצאה מכך - הם מושא התביעה דנן.

טענות התובעים

5.         אף שהתביעה הוגשה על ידי שני התובעים יחד, התובעים ייצגו כל אחד את עצמו, והוגשו מטעם כל אחד מהם סיכומים נפרדים. 

עו"ד רוסטוביץ טען כי גרסתו בתצהיר עדותו הראשית לא נסתרה. לטענתו, עדותם של עדי ההגנה מר ברזילי ומר מרק עובדיה מאששת את עיקר גרסתו. הוא טוען כי גרסת העירייה לוקה בסתירות פנימיות ובאי דיוקים. עו"ד רוסטוביץ הוסיף וטען כי הוא הודיע שהוא מוותר על סעד של אכיפת ההסכם בין הצדדים. לטענתו, התובעים הוכיחו שהעירייה הפרה את ההסכם ביניהם. הוא טען כי הוכח שיש סיכויי גביה ביחס לחלק מהתיקים שהיו ברשות התובעים. עו"ד רוסטוביץ עתר לפיצוי בגין כל הפרמטרים שפורטו בס' 47 לכתב התביעה.

6.         עו"ד גלעד טען כי אין הסכם בכתב בין הצדדים, וכי טענת העירייה לקיומו מהווה הרחבת חזית אסורה. נטען כי הנוהג בין הצדדים היה כי התשלום לעורכי הדין יהיה מהסכומים שייגבו בפועל מהחייבים, אך דחיית מועד התשלום אינה גורעת מחובת העירייה לשלם את שכר הטרחה לתובעים. ביחס לשיטת ה"סבסוד הצולב", נטען כי עולה ממנה שכאשר תיפסק הזרמת התיקים - יהיה מקום לכך שהעירייה תשא ביתרת שכר טרחת התיקים שסופקו עד אותה עת.

עו"ד גלעד טען עוד, כי הצדדים התכוונו שההתקשרות ביניהם תהיה לזמן ארוך, וכי תועבר לתובעים כמות גדולה של תיקים. כן הוסכם כי העירייה תשא בהוצאות הישירות של הליכי הגביה שיינקטו.

עו"ד גלעד טען גם, כי אף שהיתה לעירייה זכות לסיים את ההסכם - היא עשתה זאת שלא כדין, בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכם. מדובר, על פי הטענה, בהחלטה חד צדדית של העירייה, שלא ניתנה עליה הודעה, והעירייה הסתירה אותה והכחישה אותה. לכן, עורכי הדין לא היו חייבים להמשיך לתת שירותים לעירייה ללא שכר, ולא היו חייבים לממן עבור העירייה תשלום אגרות. 

עו"ד גלעד טוען כי לאחר סיום ההתקשרות, וכפי שנקבע בפסה"ד בענין ידידיה גורן (עו"ד אחר שתבע את העירייה), הוצאה הנחיה של העירייה, שלא לאפשר מימון של המשך החקירות, ולא לתת עוד אשראי למימון אגרות.

7.         הסעד הנתבע - לגרסת עו"ד גלעד הוא כל שכה"ט הפסוק בתיקים שנותרו בטיפולם של התובעים, ושכה"ט שיכול היה להפסק בהם. התובעים זכאים לשכר זה מכוח סיום ההתקשרות ללא הודעה מוקדמת, ואי מתן אפשרות לתובעים לגבות שכ"ט בתיקים הקיימים. נטען כי התובעים זכאים ליתרת שכה"ט שהיו יכולים לגבות. מהסכומים שהיו יכולים להגבות, יש לנכות את הוצאותיהם בגין הגביה. לחלופין, זכאים התובעים לשכר ראוי בגין כל השירותים שהם נתנו לעירייה.