פסק-דין בתיק א 2647/01

1.         זוהי עתירה למתן פסק-דין הצהרתי שבו יאמר, כי מר שמעון תמרי זכאי לרשום על שמו את זכויות החכירה בנכס ללא העיקולים והערות האזהרה שנרשמו על הנכס.

כמו כן מתבקש בית המשפט למנות את עו"ד שעיה קטן ככונס הנכסים על זכויות הנתבעים 1-3, החוכרים הרשומים בנכס, לשם רישום זכויות החכירה ע"ש שמעון תמרי וליתן צו לרשם המקרקעין לרשום את זכויות החכירה ע"ש הנ"ל.

רקע עובדתי

2.         ביום 7.10.96 חתם תימרי שמעון (להלן: " החייב") על הסכם לרכישת הנכס הידוע כגוש 7161 חלקה 357/6 ברחוב המעפילים 33 חולון (להלן: " הנכס") מבעלי זכות החכירה מכוח ירושה, הנתבעים1-3, בסכום של 120,000$ ( ת/1)

3.         לממון הרכישה, פנה החייב לנתבע מס' 4 (להלן: " הבנק"), וביקש לקבל הלוואה בסך של 236,000 ש"ח .

הבנק נענה לבקשה בכפוף לכך שתרשם משכנתא מדרגה ראשונה לטובתו. כיוון שבמועד מתן ההתחייבות לא היה הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין, לא נרשמה הערת אזהרה.

ביום 6.5.97 נרשמה הודעת משכון בגין שעבוד זכויות החייב בנכס, לטובת הבנק ( ת/6).

4.         ביום 14.10.97 נרשם הנכס בלשכת רישום המקרקעין ובסמוך לכך פנה עו"ד רותם, שייצג את הבעלים, לבנק, על מנת לקבל שטרי משכנתא לרישום השעבוד על שם הבנק. בפועל לא נרשם הנכס בלשכת רשום המקרקעין, וממילא גם לא נרשמה המשכנתא, משום שהיה חסר אישור עיריה, על תשלום החובות.

ביום 26.10.97 נרשמה הערת אזהרה לטובת החייב בגין עסקת המכר.

5.         נתבע מס' 4, שהינו עו"ד (להלן: "המעקל"), העסיק במשרדו, כמזכירה, את בתה של הנתבעת מס' 1, במשך מספר שנים. לימים נודע לו כי המזכירה מעלה בכספי לקוחות שהגיעו לנתבע 4, בסכומים של מאות אלפי שקלים.

האם, הנתבעת מס' 1, שהיתה מיודדת עם נתבע 4, לקחה על עצמה את החבות להשיב לעו"ד הדר את כספי המעילה, שמעלה בתה. הנתבע מס' 4 הגיש תביעה לבית משפט השלום, משלא הושבו כל הכספים ובמסגרתה, ביום 3.2.99 הוטל עיקול זמני (להלן: "העיקול הראשון") על חלקה של הנתבעת מס' 1, בנכס.

6.         ביום 2.7.99 הגיש הבנק בקשה להוצל"פ, למימוש הודעת המשכון לאחר שהחייב לא שילם את התשלומים של החזרי ההלוואה.

            ביום 7.11.99 מינה ראש הוצל"פ את התובע 1, ככונס נכסים של הנכס, למימושו ולפירעון החוב הפסוק בהוצל"פ. ראש הוצל"פ הורה לתובע מס' 1 להעביר את הצו למעקל, ולהודיעו שתוך 14 יום יכול להגיש הסתיגות.

התובע מס' 1 פעל כנדרש.

המעקל לא הגיש הסתייגות.

7.         לימים, החייב והמזכירה (בתה של נתבעת מס' 1), החלו בחיים משותפים ואף נולדו להם 2 ילדים מקשר זה.

משנודע על כך למעקל, הטיל ביום 16.4.00 עיקול זמני גם על זכויות החייב בנכס (להלן: "העיקול השני"), שכן לטענתו מזכירתו של נתבע מס' 4 הכניסה את כספי הגניבה לחשבון הבנק המשותף, של החייב ושל המזכירה.

8.         ביום 2.7.01 אישר ראש הוצל"פ את מכירת זכויות החייב לתובע מס.3 (להלן: הרוכש)  כשחלק מהתמורה בסך 125,000 ש"ח מומנה ע"י התובע 4 - הבנק הבינלאומי הראשון -כנגד התחיבות הכונס לרשום משכנתא לטובתו לכשירשם הנכם על שם הרוכש.

ביום 22.8.01 ניתן צו לרישום הנכס על שם הרוכש על פי סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968.

9.         תביעה זו הוגשה ביום 19.12.01.