פסק-דין בתיק א 26402/03

א)         כללי וטענות הצדדים

1.        זו תביעה שתחילתה בקשה לביצוע תשעה שיקים הנחזים להיות משוכים ע"י הנתבעת מחשבונה בסכום קרן כולל של 70,850 ש"ח וזמן פירעונם מ 30/6/02 ועד 2/9/02, סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 115,114 ש"ח. ביום 8/4/03 ולאחר דיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת, ניתנה לה רשות להגן, בהמשך הוגשו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה, ונחקרו העדים.

2.        טענת הנתבעת שאינה חתומה על השיקים נשוא התביעה, ובהעדר חתימה אין חבות שטרית. לטענתה השיקים נלקחו ע"י הוריה ללא רשותה וללא הסכמתה וזייפו את חתימתה, הבנק הנמשך שהכיר את ההורים שיתף עימם פעולה וכיבד שיקים מזויפים של הנתבעת, כך הסתבר לה בדיעבד, הנתבעת לטענתה לא ידעה על הפעולות המבוצעות בחשבונה ע"י ההורים, שכן אלו דאגו לכסות סכומי השיקים, וכך נשמרה יתרה זהה פחות או יותר בבנק. הדואר מהבנק הגיע לבית ההורים ולא לנתבעת, הנתבעת לא מסרה השיקים לתובע או אחרים, ולא קיבלה תמורה בגינם, כל העניין עלה ונחשף לאחר שהורי הנתבעת עזבו את הארץ, וכאשר התובע דרש פירעון השיקים.

            נטען שהתובעת לא ניסתה כלל לסתור הטענה שאין הנתבעת חתומה על השיקים ו/או שקיבלה ממנה הלוואות כלשהן, כן נטען שלא הוכח כלל כי ניתנו הלוואות או תמורה בגין השיקים. נטען שהתובעת ומנהלה ידעו כי להורים אין ייפוי- כוח והרשאה לפעול בחשבון הנתבעת, וזו " נעקצה " ע"י ההורים, כמו הנתבעת עצמה, נטען לחוסר תום לב של התובעת השולל העלאת טענות של הרשאה ומניעות, מי שהתרשל בעניין הוא הבנק ולא הנתבעת, אם כי הודגש שאין להרחיב חזית לעילות נזקיות וחוזיות ומעבר לעילה השטרית שבתיק. לסיום נטען לאשם תורם של 100% של התובעת עצמה ו/או הבנק, שהרי הנתבעת לא קיבלה כנטען כל תמורה בגין השיקים.

3.        התובעת מסכימה שלא הביאה ראיות לסתור את טענת הנתבעת שמדובר בחתימות מזויפות, שאינן חתימות הנתבעת, ואולם קוראת לביהמ"ש כלשונה: " להתנתק מהראייה הפורמלית הכוללנית, של הגנת הנתבעת הטוענת באופן מיתמם החתימה אינה חתימתי, ולאמץ את הגישה ההוליסטית כלשון השופט ברק בפס"ד רינסקי ע"א 4294/90 ".

            התובעת טוענת לחבות מכוח הרשאה להורים לנהל חשבון הבנק עליו משוכים השיקים במשך 10 שנים ולעשות בו כבתוך שלהם, ולחילופין למניעות מצד הנתבעת לכפור בחבות, וחרף העדר חתימה, הואיל ויצרה מצג כלפי התובעת, שמתחייבת לפרוע את השיקים המשוכים על חשבונה, הדבר עולה לטענת התובעת מאורך הזמן של פעילות ההורים בחשבון הנתבעת, והיקף הפעילות וסוגיה, שמחייב ידיעה והסכמה לפעולות המבוצעות בחשבון. נטען לגרסה בלתי אמינה של הנתבעת בקשר למספר עניינים, שבמצטבר מסיט הרף לחובתה, נטען שההתכחשות לחבות בגין השיקים, נולדה רק לאחר שההורים עזבו לחו"ל, ולא ניתן להעידם, וכי הנתבעת ואחותה היו בעבר בעלים, כל אחת של 50% ממניות החברה שקיבלה הלוואות מן התובעת.

            לסיכום נטען שהנתבעת ידעה והייתה מעורבת בפעילות בחשבונה, ואישרה פעולות אלו ומכאן שחייבת לפרוע השיקים.

ב)         דיון והכרעה

4.        העידו בפי מנהל התובעת וסגן מנהל הסניף עליו משוכים השיקים, הנתבעת, אחותה ומומחה גרפולוג מטעמה, והפרקליטים המלומדים סיכמו טענותיהם.

            לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון, וסיכומי הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל במלואה, ואלו נימוקי : -

5.        אני מקבל את עמדת התובעת שבנסיבות התיק שבפני וחרף העובדה שהנתבעת אינה חתומה על השיקים כמושכת, עדיין מתקיים לגביה החריג שבסעיף 23(א) סיפא לפקודת השטרות שזה לשונו : - " חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו לא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפרע ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם אדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו. " וכן חלה בעניין חבות שטרית של שולח מכוח התנהגות הנתבעת, החב באופן אישי וכאמור בסעיף 92(א) לפקודת השטרות, הנתבעת מנועה מלטעון הן טענת זיוף והן להעדר הרשאה.

6.        מן הדיון ניתן לקבוע כי לנתבעת הייתה ידיעה, לכל הפחות באופן כללי, כי בחשבונה נעשה שימוש ע"י ההורים ולרבות משיכת והפקדת כספים בו, יתכן ואין מדובר בידיעה פוזיטיבית לגבי כל פעולה ושיק, ואולם ידיעה כללית, ומכוחה הרשאה כללית, אני סבור שהוכחה, וזאת לאור עדות סגן מנהל הסניף, ואופי הפעילות עפ"י דפי החשבון שצורפו. אי ידיעת העניין לפרטי פרטים, אינה פוטרת את הנתבעת בנסיבות כאן, וידיעה כללית מספקת, ניתן לומר על הנתבעת שבהתנהגותה יצרה מצג כלפי התובעת, לפיו הוריה מורשים לפעול בחשבון וללא התניה, בע"א 327/77 פרל אינשורנס קומפני נאמר בסעיף 9 כי : " השתק ע"י התנהגות יכול להיווצר לא רק שהצד המושתק ידע את העובדות לאמיתן, אלא גם כאשר יכול היה לגלותן אילו נהג בזהירות סבירה ". במקרה שבפני הנתבעת ידעה על פעילות ההורים בחשבון, לכל הפחות באופן כללי, ויכלה לגלותה לפרטי פרטים אילו נהגה בזהירות סבירה, וכפי שהיה נוהג כל אדם סביר המחזיק חשבון בנק, וכרטיס מגנטי לבירור יתרות ופעולות, וכאשר בחשבון מתנהלות לאורך שנים עשרות ומאות פעולות כספיות בערכים עסקיים, ובדפוס קבוע, וכעולה מדפי הבנק. הנתבעת אינה הדיוט שאינו מבין דבר בקשר לניהול חשבון בנק, עפ"י עדותה יש לה תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני במינהל עסקים כללי, ומתפרנסת לבד 12 שנה.

            בנסיבות כאן ובמשולש היחסים הנתבעת, הבנק והתובעת, ניתן לומר שהאשם לקרות הנזק נופל בסופו על הנתבעת, ולכן גם משיקולי מדיניות של חלוקת נזק, עניין שעלה רק אגב אורחא, ובסוף סיכומי הנתבעת, מגיעים לאותה מסקנה, אם כי יתכן פחות חד משמעית, לעומת עניין המניעות שהוא " טוטאלי " יותר מטבעו.

7.        אני דוחה את טענת הנתבעת שלא ניתנה ע"י התובעת תמורה בגין השיקים, ו/או שאינה אוחזת בהם כדין.

            אני מקבל את גרסת התובעת לפיה השיקים הגיעו לידיה במסגרת הלוואות וחדושן שבינה לבין אבי הנתבעת, לא נסתרה ולו במעט חזקת האחיזה בעד ערך, העומדת לזכות האוחז בשטר ועפ"י פקודת השטרות.

            לא הוכח בפני חוסר תום לב מצד התובעת ו/או ידיעה שלה על פגם כלשהו הקשור בשיקים. השיקים התקבלו אצל התובעת במהלך העסקים הרגיל והיו אמורים להיפרע כשם שנפרעו שיקים קודמים רבים שנמשכו ע"י ההורים מחשבון הנתבעת.

            עדות חשובה לעניין העסקה ותמורת השיקים הייתה יכולה להינתן ע"י הורי הנתבעת, ואולם אלו לא מסרו כל עדות בעניין, משכך הדבר מטיל צל ומחליש ביותר טענת הנתבעת שלא ניתנה תמורה ואין חוב בגין השיקים. כידוע בעל דין שנמנע מלהביא עד שיכול לחזק ולתמוך גרסתו, הדבר פועל לרעתו, כאן מדובר בעדים שהם הורי הנתבעת. אני ער לסיטואציה המשפחתית הקשה אליה נקלעה הנתבעת, אך אין בכך לפוטרה, שעה שטוענת להעדר תמורה, להביא את העדים הרלבנטיים לעניין. ראה בעניין זה דעה דומה, ובעניין דומה, בת.א 1207/04 מוקרי רחמים נ' פשר עידו , בסעיף 7, שלום רחובות כב' השופטת שמולביץ.

8.        אכן חיוב בעל חשבון בתשלום שיק עליו אינו חתום, הנו חריג לכלל שאין חבות בשטרות ללא חתימה, יחד עם זאת ריבוי המקרים בהם עולה הטענה של זיוף חתימה, ובמיוחד כאשר מדובר בצדדים בעלי קרבה משפחתית ו/או עסקית, ולא בצדדים זרים זה מזה, מחייבים בחינת מכלול הנסיבות הקשורות להתנהלות החשבון, הוצאת השיקים ומעורבות בעל החשבון בעניין, ככל שהפעילות בחשבון יותר אינטנסיבית ולאורך זמן, ובהיקף פעילות ניכר, תגבר הנטיה להחיל את עקרון המניעות, ו/או במקרים מתאימים את דוקטרינת האשם התורם, תוך חלוקת הנזק בין הצדדים הרלבנטיים, לעניין זה ראה סקירה מאלפת לעניין דיני המניעות בשטרות, לרבות משפט משווה, בע"ש ירושלים 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי , סעיפים 49 עד 62, ובסוגיה של תנאי בהסכם ניהול חשבון בין לקוח לבנק, ובהקשר של שמירה על טופס שיקים ותוצאת תשלום שיק מזויף ע"י הבנק, והקרוב לענייננו.

            בסעיף 61 לפסה"ד נאמר : " המצב עשוי להיות שונה, במקום שבו מדובר בהתרשלות שטרית וממושכת, למשל, התרשלות של בעל עסק אשר מחזיק דרך קבע את טפסי השיקים שלו במקום שאליו יש גישה חופשית לאנשים שאינם מורשים לפעול בחשבונותיו, הוא הדין, וביתר תוקף, במקום שבו מדובר בשיקים חתומים על החלק " , ומסקנה סופית באשר לסעיף השמירה מופיע בסעיף 62 לפסה"ד.

9.        במספר פסקי דין שלום שניתנו בתקופה האחרונה, ניכרת מגמה המכירה באפשרות של חיוב שטרי גם בהעדר חתימה, וחרף טענת זיופה, כך למשל ראה ת.א ת"א 58395/03 אלי שיין מסחר בע"מ נ' עמנואל טועני ואח' , כב' השופטת תמר אברהמי, שדומה בנסיבותיו לעניין הנדון בפני, שם נאמר : - " נוכח מכלול נסיבות המקרה שלפנינו יש לראות את הנתבעת כמי שנתנה לבעלה הרשאה למשוך כספים מחשבון הבנק ובכלל זה בדרך של משיכת שיקים, ולראותה כמנועה מלטעון שהשיקים זויפו או נחתמו ללא הרשאתה " . וכן ראה ת.א ת"א 163582/02 ת"א אחוזת קדם אחזקות בע"מ נ' בקרמן פרימט כב' השופטת אביגיל כהן, סעיף 4 (א) לפסה"ד, וכן ת.א ת"א 35458/04 ר.ס.א יבוא ויצוא נ' פשר עידו כב' השופט תמיר מיכאל ות.א ת"א 65861/03 ויזל שיווק טקסטיל בע"מ נ' פשר עידו שנפסק ע"י הח"מ, וכן ת.א כפ"ס 3781/02 נחום שלמה נ' בר מיכל כב' השופטת ר.קרלינסקי, ובהם נקבעה חבות בסיטואציה דומה של העדר חתימה (הפסיקה פורסמה באתרים המשפטיים נבו ותקדין).

ג)         סוף דבר