פסק-דין בתיק א 26398/06

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון הוכחות אשר התקיים ביום 3/12/07 במעמד הצדדים, וזאת במסגרת תביעה אשר הוגשה על יד התובע כנגד הנתבע בגין סך של 80,404 ש"ח, כאשר עילת התביעה הינה נזיקית ורשלנות מקצועית.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בגין סך של 3,000 ש"ח, כאשר על פי התביעה שכנגד מדובר בשכ"ט עו"ד ראוי שהיה על התובע לשלמו אגב הכנת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אשר הוכנה עבור התובע.

התובע טען בכתב התביעה כי הנתבע ייצג אותו במסגרת ע"א 3135/04 בבית המשפט המחוזי בת"א לצורך בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד למועד ההחלטה בערעור.

עוד נטען, כי משניתנה החלטה בבקשה ,לא יידע הנתבע את בית המשפט על סיום הייצוג בתיק. ובעקבות זאת, ובשל המחדל ביידוע בית המשפט, נשלח זימון לדיון בערעור לכתובתו של הנתבע.

באשר לערעור - נטען כי במועד הדיון דחה בית המשפט את הערעור בשל העדרו של התובע ופסק הוצאות משפט כנגדו.

עוד עלה מן התביעה כי התובע הגיש בקשה לביטול פסק הדין על יסוד הטענה כי לא ידע בדבר מועד הדיון, אולם בית המשפט דחה את הבקשה מאחר והזימון לדיון הגיע לידיו של הנתבע אשר היה רשום באותה העת כמייצג את התובע בערעור.

התובע הוסיף וטען כי חלה על הנתבע חובה מקצועית וחוקית ליידע את בית המשפט על הפסקת הייצוג, ומשלא עשה כן, הינו אחראי לנזקים שנגרמו לתובע עכב רשלנותו.

התובע תבע מהנתבע תשלום בסך 51,517 ש"ח, אשר משקף את פסק הדין נשוא הערעור, פסק דין אשר ניתן במסגרת ת.א 51007/03, 5,780 ש"ח בגין הוצאות משפט אשר נפסקו במסגרת אותה תביעה, שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח, 3,740 ש"ח אשר נפסקו בשל חוסר התייצבות במועד הערעור, וכן הוצאות שונות אשר לא זכו לפירוט בכת התביעה בגובה 7,450 ש"ח.

הנתבע הגיש כתב הגנה ובו נטען, בין השאר, כי הוא לא ייצג את התובע בערעור הנ"ל, לא קיבל מעולם ייפוי כוח להפקדה בתיק הערעור, הנתבע לא כתב את כתב הערעור, וכל זאת כאשר הערעור הוגש על ידי התובע עוד בטרם הכיר את הנתבע בפועל.

בגוף כתב ההגנה ציטוטים מתוך תיק בש"א 3407/06, מהם עולה כי תיק הערעור הוגש לבית המשפט בחתימת התובע ללא ייצוג של עו"ד כלשהו, וכל זאת כאשר שמו של הנתבע השתרבב לתיק הערעור בטעות, וכי אין לנתבע, ולא הייתה לנתבע, כל זיקה שהיא לתיק הערעור.

הנתבע מפנה לציטוט נוסף כעולה מסע' 7 לבש"א 3407/06 לפיו צוין בצורה מפורשת כי "לאחר הפסיקה בבית משפט השלום הציע עו"ד טביב את שירותיו בנושא אחד בלבד, והוא: עיכוב ההליכים - לצורך דחיית התשלום שנפסק על ידי בית המשפט השלום. לאחר פנייתו לבית משפט השלום בעניין דחיית התשלום, הסתיימה מעורבותו של עו"ד טביב בעניין".

כמו כן נטען בכתב ההגנה כי אין לתובע אלא להלין על עצמו, שכן עד ליום הדיון בערעור ביום 10/11/05 לא התעניין כלל מה התאריך שנקבע לדיון בערעור, כאשר לא הייתה לא כל כוונה להיות מיוצג בערעור כפי שהוכח הלכה למעשה.

בנוסף לכך נטען בכתב ההגנה כי לתובע לא נגרם כל נזק, שכן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה מן הטעם שלא הוכיח המבקש כי לו סיכויים טובים להוכחת הערעור, וכן על יסוד סיכויי הערעור של התובע שהיו בפועל נמוכים עד מאוד.

לעניין זה נטען כי די בכך שהתובע לא הצליח להוכיח הצלחה בערעור במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין, כדי לקבוע גם כאן כי לא נגרם לתובע כל נזק בהתאם.

בכתב התביעה שכנגד נטען על ידי הנתבע/התובע שכנגד כי משהוגשה בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת תיק בש"א 1388/05, היה על התובע לשלם לו את שכרו בגין כך ובהעדר סיכום מפורש בכתב ואודות הסכום, יש לקבוע סך של 3,000 ש"ח אשר משקף את שכ"ט עו"ד הראוי.

ניתנה החלטה על ידי כב' הש'  הורנצ'יק לשמוע את ההוכחות מבלי להגיש תצהירים בתיק זה.

הצדדים מסרו את גרסותיהם מעל דוכן העדים וכן נחקרו במסגרת חקירה נגדית.

הצדדים סיכמו את טענותיהם כאשר ניכר בסיכומי התובע טענות אשר הינן בגדר הרחבות חזית אסורות, ועל כן אין מקום להתייחס אליהן.

דיון

התובע מסתמך בכתב תביעתו של הטענה לפיה בית המשפט הנכבד דחה את בקשת הביטול אשר הוגשה על ידי התובע מאחר והזימון לדיון הגיע לידיו של הנתבע אשר היה רשום באותה העת כמייצג את התובע בערעור הנדון.