חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 26348/04

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
26348-04
31.1.2008
בפני :
אליהו בכר

- נגד -
:
1. עזבון המנוחה בשן שירי ז"ל
2. פז מרדכי
3. פז אדם
4. פז אריאל (קטין)

עו"ד י. זאגא 		:
אליהו חברה לבטוח בע"מ
עו"ד א. קפלן
פסק-דין

1.         מבוא

בפני תביעת תלוייה ועזבונה של המנוחה שירי בשן ז"ל ילידת 12.9.64, שהלכה לבית עולמה בתאונת דרכים ביום 10.4.03, והיא בת 39 (להלן: " המנוחה").

התובע 1 הנו עיזבונה, התובעים 3 ו-4 הנם ילדיה, התובע 3 יליד 9.11.89 והתובע 4 יליד 11.8.91, והם אף יורשיה על פי דין כאמור בצו קיום צוואה מיום 28.8.04.

התובע 2 הנו אביהם ואפוטרופוסם של התובעים 3 ו-4, ואלה נולדו לו ולמנוחה עת היו נשואים. בני הזוג התגרשו ביום 23/1/96, כאשר הילדים נותרו בחזקת המנוחה עפ"י הסכם הגירושין והתובע 2 שילם מזונותיהם.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר היות האירוע בו מצאה המנוחה את מותה, תאונת דרכים כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים") והחובה הנובעת ממנו לפיצוי התובעים. עם זאת, ולטענת הנתבעת, אין מקום לפיצוי העזבון בראשי נזק מעבר לאלה המצויינים בכתב התביעה המתוקן, כאשר מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי אין מקום לפיצוי התובעים 3 ו-4 כתלויים.

2.         תביעת התלויים

א.         פיצויים בגין אובדן תמיכה לתובעים 3 ו-4

בסיכומי התובעים, ובגדר תביעת התלויים נתבעו אך אובדן שירותי אם, בעוד ראש הנזק בגין אובדן התמיכה לתלויים נזנח.

בפועל, ערכו התובעים את חשבון נזקיהם במסגרת חישוב הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות, כחלק מתביעת העזבון.

לטענת הנתבעת יש לראות את משפחת המנוחה כמשפחה חד הורית, כאשר המנוחה מכלכלת את שני ילדיה, שהיו סמוכים על שולחנה וניזונו מ"קופתה".

עם פטירת המנוחה ממשיכה המשפחה להיות משפחה חד הורית, אלא שבראש המשפחה עומד עתה האב מכוח החוק. ממוצע שכרה של המנוחה ב-3 החודשים האחרונים לחייה, עמד על 10,080 ש"ח ברוטו, ואילו משכורת האב, התובע 2, שהיא עתה הכנסת המשפחה לאחר התאונה, מגיעה ל-11,750 ש"ח ברוטו, עפ"י תלושי שכרו האחרונים, וכפי שהוצגו בתיק המוצגים. במצב דברים זה, עפ"י עקרון השבת המצב לקדמותו הנוהג בנזקי גוף, לא חל כל שינוי במצב הילדים כתלויים. הם היו קודם לתאונה תלויים באם ולאחריה הם תלויים באב כמשפחה חד הורית, ללא כל הפסד ממון ולכן גם ללא עילת תביעה כתלויים.

עוד טוענת הנתבעת, כי התלות בפועל היא זו שקובעת בכל הקשור "במאזן הרווח וההפסד הקר והמנוכר" כפי לשון הפסיקה, לעניין בחינת התלות בפועל. דומה הדבר, כך לשון הנתבעת, למצב ובו שני בני הזוג הלכו לעולמם, ומוסד או בני משפחה אחרים ממלאים את מחסורם של התלויים בדיוק כפי שעשו כן הוריהם עת היו בחיים. גם במצב זה, אין מקום לתביעת תלויים. אומנם, יש לבחון האם קיימת חובה להחזיק בילדים ויש להעריך פיצוי בגין תלות כלשהי בעתיד, אך לא כך המצב דנן, בו על האב הביולוגי מוטלת החובה עפ"י דין לזון את ילדיו, ואין כל אלמנט של אי וודאות ביחס לעתיד. מצב זה, דומה גם למצב ובו אלמנת ניזוק נישאת מחדש, כשאז פוקעת תביעתה לדמי תמיכה כתלוייה, כחלק מהכלל המחייב "השבת המצב לקדמותו". אומנם, גם במצבים אלה יערך חשבון עובדתי של רווח והפסד אך ככל שקיימת תלות מלאה בבן הזוג החדש והמצב הכלכלי החדש זהה למצב הכלכלי הקודם, אין עילה לתביעת האלמנה. המסקנה אם כן, לטעם הנתבעת, הינה כי אין להבחין בין אלמנה הנישאת בשנית לבין מעבר ילדים להורה שהיה גרוש מהמנוחה, כאשר אותה משפחה חד הורית ממשיכה להתקיים באותה רמת תמיכה ואף למעלה מכך.

הנתבעת הפנתה לפסקי הדין בעניין ע"א 7244/97 חכמי נ' רותם, פ"ד נד (2) 30, 33, ע"א 489/79 אליהו נ' צאיג, פ"ד לה (2) 123, 133, ע"א 4431/05, המגן נ' אורנית צרור, ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית ואח', פ"ד נה (1) 12, כאשר במקרה האחרון נדונה זכותה של ידועה בציבור לפיצוי כתלויה, ובו מתייחס בית המשפט לצורך בהוכחת התלות כנתון עובדתי, תוך התייחסות לכל נסיבות העניין לרבות הקשר שבין בני הזוג, כאשר ככל שהוא רופף יותר, כן קטן הסיכוי לקיום תלות עתידית.

גישה זו של הנתבעת,  נועדה אף להקטין את הפיצוי בגין השנים האבודות, בהיות רכיב התלות חלק ממרכיב הפיצוי בשנים האבודות, ומשאינו מגיע לכאורה לתלויים, אין גם לחייב בגינו כחלק מתביעת העזבון, שכן אחרת, יימצאו הילדים מפוצים בכפל פיצוי.

אין חולק, כי הצורך בהשבת המצב לקדמותו הינו קנה המידה הראשוני, הבסיסי והעיקרי לפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף ובין היתר בתביעות תלויים ועיזבון.

בסיטואציה שנוצרה בנסיבות המקרה דנן, התובעים 3 ו- 4, עברו מחזקת האם המנוחה לחזקת אביהם. מעבר זה, הינה מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, הקובע בסעיף 28:

" מת אחד ההורים, תהא האופטרופסות על הקטין להורה השני..."

החובה לפיצוי תלויים מקורה בסעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובעת:

                                    " זכותם של תלויים לפיצויים

גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה- יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה".

סעיף 80 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע עבור מה ישולמו הפיצויים לתלויים ומציין כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>