פסק-דין בתיק א 26342/04

1.         לפני תביעה בענין נזקיה הנטענים של תאונה שהתרחשה ביום 3.11.03 בראשון לציון.

אין מחלוקת כי היה "מפגש" בין רכב מסוג אופל, אשר בבעלותה של התובעת, לבין רכב מסוג פג'ו בו נהג הנתבע 2 ואשר היה בבעלותה של הנתבעת 1. הפג'ו הגיע מאחור וחלקו הקדמי בא במגע עם החלק האחורי של האופל.

השאלה היחידה שהיתה שנויה במחלוקת הינה, האם כתוצאה מאותו מפגש נגרם נזק כלשהו לאופל, והנזקים הנתבעים בפרט. הנתבעים טענו כי לא נגרם כל נזק כתוצאה מהארוע.

2.         לתיק בית המשפט הוגשו בין השאר שתי חוות דעת שמאים ואלו גם העידו לפני. כמו כן, העידו לפני הנהגים בשני הרכבים וכן נהג ברכב מסוג דייהטסו שעמד לפני האופל (מר חן דני).

3.         נהג האופל העיד כי עמד בצומת בהמתינו למופע אור ירוק, כאשר לפתע הפג'ו "נכנס בו" מאחור והדף את האופל קדימה לרכב שלפניו. המשיך נהג האופל והעיד כי בפג'ו נהג חייל שאמר שנרדם כי שמר כל הלילה. הנתבע בעדותו אישר למעשה כי "נתן" לאופל מכה מאחור אבל לטענתו, לא היתה זו המכה אשר נחזית בתמונות הנזק. עוד אישר הנתבע שנרדם לאחר ששמר בלילה.

4.         מר חן דני, נהג הדייהטסו, העיד כי רכבו עמד ברמזור והמתין למופע אור ירוק, כאשר לפתע שמע חבטה מאחור. אז יצא מהרכב וראה מאחוריו רכב מסוג אופל אשר נהגו אמר שגם הוא קיבל מכה מאחור ורכב שלישי בו היה חייל שדיבר אליו בבוטות ("הוא אמר שאיני קשור לענין ושאסתום את פי. הוא אמר שנגיד תודה שהוא שומר עלינו בג'נין ושלא ישן כל הלילה. אמרתי לו שהוא כנראה נרדם והוא אמר שהוא אכן נרדם"). עוד העיד נהג הדייהטסו כי רכבו ניזוק מהחבטה וכי מתנהלת תביעה כנגד נהג הפג'ו בענין נזקיו. הנתבע אישר שנהג רכב נוסף ניגש אליו לאחר הארוע ואמר שלא הבין כלל שאותו נהג קשור לארוע אלא חשב שהוא "סתם עובר אורח".

5.         עדותו של מר חן דני היתה סדורה ואני מוצאת אותה מהימנה. עדות זו תמכה בעדות נהג האופל שגם היא היתה עדות ברורה שיש לתת לה משקל של ממש. מנגד, קיימת רק עדותו של בעל דין אשר מאשר שהיה עייף בעת הארוע ואף נרדם. המשקל שניתן לתת לעדותו של הנתבע נמוך למדי ואינו עומד כמשקל-נגד מהותי לעדויות התביעה.

6.         מן האמור ומהמכלול הראייתי שלפני ברור כי הפג'ו פגע באופל ולא זו בלבד שפגע בו, אלא שהמכה היתה ניכרת וגרמה לפגיעה גם ברכב שעמד לפני האופל, הוא הדייהטסו.

7.         קיימות תמונות המנציחות את הנזק לאופל, אשר צולמו ביום התאונה עצמה ובהן נחזה נזק ממשי. הנתבע אמר בעדותו שהמכה הנחזית בתמונות הנזק, לא היתה שם בזמן הארוע. התמונה אליה התייחס הנתבע אף היא צולמה ביום התאונה עצמה ולא ניתן על ידי הנתבע הסבר בענין זה. כפי שצוין לעיל, הנתבע היה רחוק מלהיות ערני בזמן התאונה ועדותו כולה נמצאת על בלימה.

8.         מטעם התביעה הוגשה חוות דעתו של מר ראובן משה. חוות הדעת ניתנה בהסתמך על בדיקת האופל ביום 3.11.03 וביום 5.11.03. הוגשו תמונות שצילם השמאי משני המועדים ומקובלת עלי עדותו בענין מועדי הצילום והבדיקה (הגם שבחוות הדעת נזכר רק מועד הבדיקה המאוחר יותר). התמונות מבהירות כי ביום 3.11.03 נערכה בדיקה קודם לפירוק רכיבים באופל, וביום 5.11.03 נעשתה בדיקה לאחר פירוקם.

השמאי נחקר ארוכות לגבי חוות דעתו וזו לטעמי לא עורערה או נסתרה. אני מקבלת את הסברו של השמאי, בין השאר לענין המגן הפנימי האחורי והשפעתו על עוצמת והיקף הנזקים לשני הרכבים, ולענין צורת הנזק באופל (והטענה שהועלתה לפניו כאילו מדובר לכאורה בנזק שנגרם על ידי עמוד או דבר דומה, ולא על ידי חזית רכב הפג'ו).

9.         מטעם ההגנה הוגשה חוות דעתו של מר דניאל גולד. חוות הדעת מתייחסת לפג'ו בלבד. עמדתו של השמאי גולד היא כי הפג'ו לא עבר ארוע תאונתי. חוות הדעת ניתנה על יסוד בדיקה של הפג'ו, ללא פירוק מרכבים, שנערכה ביום 12.2.04 (היינו, חודשים לאחר התאונה). השמאי לא בדק את האופל.

10.       מר גולד נחקר על חוות דעתו ובתום חקירתו אני סבורה שחוות דעתו, שמאפייניה נזכרו לעיל ואשר המסמך בו היא מגולמת כוללני ביותר, בצרוף עדותו של הנתבע, אינן סותרות את הראיות הפוזיטיביות שהובאו על ידי התביעה בכל הנוגע לעוצמת והיקף הנזקים באופל. למעשה, גם השמאי גולד אישר בעדותו שלפי תמונות הנזק של האופל, נגרמו לאופל נזקים של ממש. עדותו התייחסה רק לשאלת נזק וארוע תאונתי לפג'ו (ותיקון אפשרי של נזק כזה, דבר אותו שלל).

11.       צרוף עדויות הנהגים באופל ובדייהטסו, מועד צילום האופל ועדותו של השמאי מטעם התובעת, בהשוואה לראיות הנתבעים, מעבירים לטעמי את התובעת את סף ההוכחה הדרוש לצורך משפט אזרחי. נתתי דעתי למכלול החומר הראייתי והטיעונים שהובאו בפני ושוכנעתי כי גרסתה של התובעת - ולפיה הנזקים הנתבעים נגרמו כתוצאה מהתאונה דנן לה גרם הנתבע - מסתברת יותר מגרסת הנתבעים.

12.       הנתבעים מחוייבים בסך של 12,357 ש"ח נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.3.04 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן מחויבים הנתבעים בהוצאות העדים והשמאי מטעם התובעת (כפי שנפסקו בדיונים), סכום האגרה ששולם על ידי התובעת וכן בשכ"ט עו"ד לפי התקנות. כמו כן, ישאו הנתבעים בשכרו של השמאי מטעמם.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ז באדר א, תשס"ה (8 במרץ 2005), בהעדר.