פסק-דין בתיק א 26326/04

מבוא

עסקינן בתביעה מכוח פוליסת ביטוח חבות המוצר שהוציאה הנתבעת לתובעת.

ואלה העובדות הצריכות לעניין :

1.         התובעת (להלן: "דן מור") הינה חברה ליצור כימיקלים ובשמים לתעשייה אשר בין היתר ייצרה תמיסה למגבונים לחים עבור לקוחה שלה (להלן: "ווט-נפס") שמייצרת ומשווקת מגבונים לחים ללקוחות באירופה ובארה"ב.

2.         שמה של התמיסה שיוצרה על ידי דן מור  היה BEBE DA 3388 (ולהלן: BEBE"").

3.         תמיסת ה - BEBE שייצרה וסיפקה דן מור לווט-נפס, נמהלה במים במפעלה של ווט-נפס ונשפכה על מגבוני הבד. בנוסף לתמיסה זו סיפקה דן מור גם בושם מסוג J-J שאף הוא הוסף למגבונים. תמיסת ה - BEBE והבושם מסוג J-J סופקו במיכלים נפרדים לווט-נפס. התמיסה של ה - BEBE שווקה על ידי דן מור לווט-נפס במשך תקופה ארוכה עובר לאירועים נשוא התביעה.

4.         מדובר בפוליסה לתקופה שמ - 1.6.01 ועד 31.5.02.

5.         בחודש דצמבר 2001 נודע לווט-נפס כי מגבונים שיוצרו על ידה וסופקו ללקוח   בבריטניה האדימו, משמע המגבונים קיבלו צבע ורוד עד אדום תחת להיוותר לבנים כפי שהיו צריכים להיות. הלקוח התריע והחזיר את אותה הסחורה כפי שעולה מתוך הנספחים    שב - ת/4 חשבונות ספק מס' 0354, 0360 ו - 0368. (להלן: האירוע הראשון או אירוע בריטניה).

6.         כנגד המשלוחים שהוחזרו נשלחו לאותו לקוח בבריטניה משלוחים חלופיים ביום 6.12.01 שבאים לידי ביטוי במשלוח שבחשבון A0368 שב - ת/4.

7.         ביום 21.1.02 פנתה ווט-נפס לדן מור במכתב (נספח א' לתצהיר בדנר) ובו התריעה כי עד לאותו מועד לא קיבלה הסבר לפגם שנפל במוצר. באותו מכתב מציינת ווט-נפס כי אם לא יוכח אחרת תידרש דן מור לכסות את הנזק של ווט-נפס. מאותו מכתב ניתן ללמוד כי ווט-נפס פנתה גם ליצרני הבדים מהם היא רוכשת  בדים למגבונים ואלה האחרונים ערכו בדיקה מטעמם ולא נמצא פגם בבד.

8.         בחודש מרץ 2002 ארע אירוע נוסף שבו האדימו משלוחי מגבונים לחים של ווט-נפס שנשלחו ללקוח בארה"ב. מדובר במשלוחים ללקוח בשם TREDIS כפי שעולה מחשבונות ספק  מספר 0428 ו - 0436 שב - ת/4. כנגד משלוחים אלה סופקו ככל הנראה משלוחים חלופיים שבאים לידי ביטוי בחשבונות 0442 ו - 0447 שב - ת/4. (להלן: האירוע השני או אירוע ארה"ב).

9.         רק לאחר קבלת ההודעה על המשלוח הפגום הנוסף החלו בדן מור לחשוד כי אכן הפגם הוא בתמיסה המיוצרת על ידם. בדיקות שנערכו על ידי דן מור העלו לטענתם כי רמת ה - PH בתמיסה עלתה על הערכים המקסימאליים המותרים.

10.        ביום 23.5.02 הודיעה דן מור לחברת הביטוח אודות האירוע ואודות דרישת ווט-נפס לכיסוי הפסדיה, וביקשה מהנתבעת להכיר בחבותה מכוח הפוליסה ולדאוג לפיצוי ווט-נפס בגין שני האירועים.

11.        ביום 12.6.02 דחתה הנתבעת את דרישת דן מור כפי שעולה ממכתבה נספח ז' לתצהיר בנדר. באותו מכתב נימקה הנתבעת את סירובה להכיר בתביעה בשניים:

-          אין מדובר כדרישת הפוליסה בנזק כתוצאה מאירוע תאונתי. מדובר בהפסד או הוצאות שנגרמו למבוטח כתוצאה מהחזר מוצרים פגומים שמוחרגים בפרק הסייגים בפוליסה.

-          ההוצאות הנטענות מקורן בשיווק לארה"ב סיכון שלא התבקש על ידי המבוטחים ולא ניתן לו כיסוי בפוליסה.

12.        בהמשך ולאור חליפת מכתבים עם באי כוח דן מור שלחה הנתבעת מומחה מטעמה לבדיקת טענות דן מור וזאת מבלי שיש בכך משום הכרה בחבות. המומחה הינו ד"ר נויברגר.

13.        ד"ר נויברגר פנה לווט-נפס ולדן מור עוד ביום 15.7.02, כפי שעולה ממכתבו נספח י' לתצהיר בנדר.

14.        בסופו של יום, לאחר בדיקות, בירורים וקבלת מסמכים, הגיע ד"ר נויברגר למסקנה כי לא הוכח מה הגורם שהביא לעליית ה - PH במוצר המוגמר של ווט-נפס וכי התמיסה שסופקה על ידי דן מור לא חרגה מגבולות ה - PH המותרים.