פסק-דין בתיק א 2631/05

1.         התובע מבקש לחייב הנתבעת לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום   25.1.04, שאירעה עת שנסע ברכב יחד עם אחיו שנהג בו.

            התובע טוען כי אחר שנסע עם אחיו לערוך קניות, חזרו השניים אל הבית, הוא ירד מהרכב על מנת לפרוק המוצרים שרכשו, וכאשר עמד בצד הימני של הרכב, כשפניו לכיוון הרכב, החל פתאום הרכב להתדרדר לאחור והגלגל האחורי עלה לו על הרגל.

            התובע טוען כי צעק לאחיו אחר שהרכב עלה לו על הרגל, וזה עצר הרכב, אך לצערו (כך בתצהיר עדותו הראשית) הייתה העצירה בדיוק על כף הרגל, הוא הרגיש הכאב החזק ועצמות כף הרגל נשברות, כי מתחת לכף הרגל - הייתה אבן בולטת.

            לטענת התובע - כששמע אחיו את צעקותיו הזיז הרכב מעל הרגל, הסיע אותו לקופת החולים ברהט, משם הופנה באופן דחוף לבית החולים "סורוקה".

לציין כי ראשית נמסרה גירסה אחת ולאחר מכן תוקן כתב התביעה באופן שבאה בו גירסה אחרת, כשבכתב התביעה הראשון נטען כי מעוצמת התאונה לא הרגיש התובע כלום ו "הובהל, למצער, על ידי אחיו לביתו ברהט כשהוא בערפול חושים מוחלט", ומביתו הובהל לבית החולים "סורוקה".

בכתב התביעה המתוקן נמסרה גירסה  כי התובע פונה קודם אל קופת החולים שברהט ומשם לבית החולים.

2.         הנתבעת, שהיא מבטחת השימוש ברכב בו נסע התובע, הכחישה טענותיו, טענה כי לא נפגע בתאונה כפי טענתו, אלא בנסיבות אחרות, ומכאן כפרה בחבותה.

            מתוך טענה זו של הנתבעת - פוצל הדיון ובעלי הצדדים הציגו ראיותיהם.

3.         מטעם התובע העיד רק הוא, ומטעם הנתבעת העיד ד"ר נסרי, רופא בסניף קופת החולים ברהט.

התובע לא העיד מי אחר, אפילו לא את אחיו שלפי הטענה נהג ברכב, שודאי היה בו כדי לסייע, ולעניין זה אדרש להלן.

לבד מהעדויות הנ"ל הוגשו והוצגו מסמכים שונים, ובהם נ/1 - הודעת התובע במשטרה,  נ/2- מכתב שחרור מבית החולים "סורוקה" מיום 25.1.04 שעה 17:02, נ/3 - הפניה למיון אורטופדי ממרפאת קופת החולים ברהט, ו נ/4 - סיכום טיפול שניתן על ידי ד"ר נסרי ב -25.1.04.

4.         הנתבעת נתנה סיכומי טענותיה עוד קודם סיכומי התובע וטענה בהם לסתירות הרבות, השורשיות, שעלו בגירסת התובע, לכך כי מדובר בתאונה עצמית, ללא עדים, למחדליו של התובע להציג ראיותיו - אם היו בידיו - כדי לסייע לטענתו.

התובע טען בסיכומי טענותיו כי אין להתייחס למחדלים שעלו בניהול תביעתו, כשהוא טוען כי חלק הטעויות נעשו על-ידי בא-כוחו (למשל בתאור נסיבות התאונה כפי שפורטו בכתב התביעה הראשון).

דיון

5.         אחר עיון בטענות בעלי הדין, בראיות שהוצגו, במוצגים, לרבות בסיכומי ב"כ בעלי הדין, ומתוך הנטל המונח - אני מוצאת, סופו של דיון ושיקול, לדחות התביעה.

            כפי שעלה - הגירסה הראשונית שניתנה באשר לנסיבות התאונה הייתה כי על התובע "נפל דבר כבד על רגל ימין" - כך נמסר בעת שהובהל למרפאה ברהט, ונבדק על-ידי ד"ר נסרי - קודם הפנייתו לבית החולים.

            כאשר הגיע התובע לבית החולים נמסר שם כי נחבל בכף רגל ימין כשפח עם מים נפל עליו.

הסבריו של התובע, בחקירתו הנגדית, כי לא אמר ולא סיפר למי אחר מה אירע באמת, כך גם לא לד"ר נסרי שטיפל בו ראשון, כך גם לא בחדר המיון, משום הכאבים העזים מהם סבל - אינם יכולים לתת, מה עוד - שלא טרח להעיד את אחיו, מי שנהג ברכב, שהיה נוכח בעת הפגיעה, שלפי הטענה הוא שישב בתוך הרכב - כשזה התדרדר והגלגל עלה על רגלו של התובע - ובכל אלה יש לתת כנגדו.

            לציין עוד כי ד"ר נסרי, שכאמור לעיל, טיפל בתובע בעת שהובא למרפאה אחר האירוע, העיד אודות נ/4 שנעשה על ידו כי - "מה שכתוב במסמוך נפל עליו דבר כבד על רגל ימין, אני אומר שזה מה שנמסר לי, ואני מעדכן את התלונה גם בכרטיס הרפואי" (עמוד 9 לפרוטוקול) - והיא הנותנת.