פסק-דין בתיק א 26220/04

א) עובדות הרקע ועיקר טענות בעלי הדין

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

1) התובע הינו כונס נכסים שמונה לבקשת בנק המזרחי המאוחד (להלן: "הבנק") למימוש                  זכויותיו של יוסף שפירא (להלן: "שפירא") בבית מגורים ברח' למרחב 17 רמת השרון                    (להלן: "הבית").

   לגירסת התובע, שפירא הנ"ל והנתבעת הינם בני זוג ושותפים לזכויות החכירה הבלתי רשומות       לגבי הבית.

2) התובע טוען כי חובו החלוט של שפירא לבנק עולה על סך של 183,000 ש"ח, כי פנה לנתבעת על            מנת לפרק את השיתוף לגבי הבית אך זו לא הגיבה לפנייה.

   אשר על כן, עותר התובע לפירוק השיתוף בדרך של מכירת הבית או בכל דרך שתיקבע על ידי           בית המשפט.

3) בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי שפירא לא חייב לבנק כספים וכי מכל מקום, מחזיק הבנק בתיק      ניירות ערך של שפירא בסכום העולה על החוב הפסוק.

     לעיצומה של התביעה טענה הנתבעת כי אין מניעה מבחינתה כי התובע ימכור את חלקו של              שפירא בבית כתפוס ואף היא מוכנה לרכוש את חלקו של שפירא בבית ככזה.

4) הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בכל מקרה כפופה המכירה להוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר           (נוסח משולב) והוראות סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, וכי רכישת זכויות שפירא על ידי                  הנתבעת עדיפה לאין שיעור מן הסעד הדרסטי של פירוק השיתוף.

5) בתצהיר עדותו הראשית עדכן התובע את גובה הסכום הפסוק שחב שפירא לבנק, שלגירסתו           עומד על סך 208,000 ש"ח וטען כי בהיותו כונס נכסים לזכויות שפירא בבית, הוא בא בנעליו של        האחרון וזכאי לדרוש את פירוק השיתוף.

     הנתבעת, בתצהיר עדותה הראשית, טענה כי מאז מתן פסק הדין החלקי בגינו נפתח תיק                 ההוצל"פ, שילם שפירא לבנק סך של 109,857 ש"ח וכי בידי הבנק מקורות מימון נוספים לכיסוי        החוב.

     עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

המחלוקת

האם זכאי התובע לסעד המבוקש על ידו.

דיון וממצאים

1)      התביעה בת.א. 195230/02 (להלן: "התובענה").

1.1   אין חולק כי מינויו של התובע ככונס נכסים נעשה מכוחו של פסק דין חלקי שניתן בתובענה הנ"ל ביום 26/12/02 ולפיו חוייב שפירא לשלם לבנק סך של כ- 135,000 ש"ח.

1.2   סך כל תביעתו של הבנק נגד שפירא בתובענה הנ"ל הועמד על סך 2,294,825 ש"ח.

1.3   לאחר שמיעת הראיות בפניי והגשת סיכומי בעלי הדין - ניתן ביום 26/06/06 פסק דין בתובענה הנ"ל הדוחה את תביעת הבנק נגד שפירא, באופן שרק סכום החיוב הגלום בפסק הדין החלקי מכוחו מונה התובע, הכונס, נותר על כנו.

הנתבעת טענה כזכור כי שפירא שילם לבנק סך של כ- 208,000 ש"ח מעל ומעבר לחוב הפסוק בתיק ההוצל"פ הנ"ל (סעיף 3 להודעת הנתבעת מיום 29/06/06) ומכאן שתביעת התובע הינה, לכאורה, מופרכת על פניה.

2)       זכותו של התובע לעתור לפירוק שיתוף