פסק-דין בתיק א 2614/05

1.         התובעתהגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבע בגין תאונת דרכים שאירעה ב-12/10/02 (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג טויוטה, אשר היה מבוטח על ידה בפוליסת ביטוח (להלן - הטויוטה). בגין נזק זה פיצתה התובעת את המבוטח בסך כולל של 9,809 ש"ח (כולל שכ"ט שמאי ומשוערך ליום הגשת התביעה).

הנתבע הנו הבעלים של רכב מסוג מיצובישי (להלן - המיצובישי).

יצוין כי בעת התאונה נהג במיצובישי בנו של הנתבע.

2.         ב"כ הצדדים חלוקים באשר לאחריות לתאונה ולגובה הנזק.

3.         לטענת התובעת הטויוטה נסע בכביש צר עת נעקף על ידי המיצובישי, שבמהלך עקיפתו עלה על אי תנועה ופגע בטויוטה בחלקה השמאלי אחורי.

הנתבע הכחיש בכתב ההגנה את עצם התרחשות התאונה.

יחד עם זאת, הנתבע טען בתצהירו כי למבוטח התובעת אשם תורם בקרות התאונה.

בנוסף טען הנתבע, כי לצורכי פשרה הגיע עם מבוטח התובעת להסכם (להלן - ההסכם), אשר נערך במשרד סוכן הביטוח של מבוטח התובעת, לפיו שילם סך של 3,700 ש"ח בגין פיצוי מבוטח התובעת על נזקיו כתוצאה מהתאונה.

לפיכך טוען הנתבע כי התובעת מנועה כעת מלתבוע אותו בגין הפיצוי שהעניקה למבוטחה.

4.         בישיבת 29/11/05, הסכימו ב"כ הצדדים, כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, וכן ינומקו הטעמים שהובילו את בית המשפט להכרעתו.

5.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בכל המסמכים הרלוונטיים (כולל תצהיר הנתבע, חוות דעת השמאי מטעם התובעת וההסכם), שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 

5.1        שלושת התנאים הקבועים בסעיף 62(א) לחוק, הדרושים להקמת זכות התחלוף של התובעת, התקיימו בענייננו (התגבשות חבות חוזית כלפי המבוטח על פי תנאי הפוליסה, תשלום בפועל של תגמולי הביטוח וקיומה של זכות בידי המבוטח לפיצוי בגין מקרה הביטוח; ראה לעניין זה - ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חב' לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח (3) 421, 429).

בנוסף, אין מחלוקת כי ההסכם נערך לאחר תשלום תגמולי הביטוח למבוטח על ידי התובעת.

יתר על כן, התובעת לא הצליחה להוכיח שהנתבע ידע כי שילמה את תגמולי הביטוח למבוטחה, טרם עריכת ההסכם עימו.

5.2        ב"כ הנתבע טוען כי משחתם סוכן הביטוח של מבוטח התובעת (להלן - הסוכן), אשר מהווה שלוח של התובעת, על ההסכם, לפיו בתמורה לתשלום הסכום הנקוב בהסכם, לא יהיו למבוטח התובעת תביעות נוספות בעתיד בגין התאונה, נחסמת דרכה של התובעת להגיש תביעת תחלוף.

ב"כ התובעת טוען, כי על פי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן - החוק), סוכן הביטוח הוא שלוחה של חברת הביטוח רק לעניין כריתת החוזה עם המבוטח וכי לא ניתנה לסוכן הביטוח הרשאה לפעול בשמה לצורך סילוק תביעת המבוטח וקבלת הפיצוי מהנתבע (עמ'  1 ו-2 לפרוטוקול ישיבת 29/11/05).

סעיפים 35 - 33 לחוק, קובעים חזקה, לפיה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח בחמישה עניינים מובחנים ומוגדרים - המשא ומתן לקראת כריתת החוזה, כריתת החוזה, חובת הגילוי בכריתת החוזה, קבלת דמי הביטוח ומתן הודעות.

סילוק תביעת המבוטח על ידי כריתת הסכם וקבלת התמלוגים מהנתבע אינו מהעניינים המצויים בגדר החזקה הקבועה בסעיפים 35 - 33 לחוק.

בכדי להוכיח כי סוכן הביטוח פעל כשלוח של חברת הביטוח בעניין זה, היה על הנתבע להניח תשתית ראייתית לפיה, לסוכן הביטוח ניתנה הרשאה לפעול בעניין זה בשם התובעת.