פסק-דין בתיק א 2612/98

התביעה הוגשה ע"י רות שוורץ (להלן: " התובעת").

התובע 2 משה שטרית (להלן: " התובע") הצטרף כתובע, בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 15.7.99 .

ביהמ"ש מתבקש ע"י התובעים לחייב את הנתבע, עומר מוקטרן (להלן: " הנתבע") לשלם לתובעים, שני מיליון ש"ח פיצויים בשל הפרת הסכם.

הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד, בה הוא טוען כי התובעים הם שהפרו את התחייבויותיהם כלפיו ומבקש לחייבם לשלם לו פיצויים בסך מיליון וחצי שקלים, בשל ההפרה כולל פיצויים בשל נזקי רכוש שגרמו  לו.

"ההסכם"

ביום 12 בדצמבר  1997, חתמו בעלי הדין על ההסכם שהעתקו צורף לכתב התביעה.

מטרת ההתקשרות בין הצדדים, תוארה בכותרת ההסכם: -

            " חוזה לשימוש במקרקעין לצורך הפעלת אירועים בימי שישי ושבת".

את ההסכם ערך פרקליטו של הנתבע.

בהסכם הוצהר, כי הנתבע מחזיק במקרקעין שהם חלק מחלקות 10 - 4 בגוש 6605 המצויים בתחום השיפוט של רמת השרון, (להלן: המקרקעין"). צויין בהסכם כי שטח המקרקעין שבחזקת  הנתבע, כמאה דונמים.

בהסכם לא פורט, מה הן הזכויות שמכוחן מחזיק הנתבע במקרקעין, אך פורטה הצהרתם של התובעים (שם בסעיף 21) שהם בדקו גם את הזכויות וכן כי ידוע להם שהנתבע מחזיק במקרקעין בפועל אולם מתקיימים הליכים משפטיים מצד הבעלים הרשומים.

צויין כי התובעים מוותרים על כל טענה בעניין זה.

למרות הויתור המפורש, העלו התובעים טענות בדבר הטעייה מצד הנתבע בגין זכויותיו במקרקעין.

אני מקדימה ומציינת כי טענות אלה של התובעים נדחות ואתחשב בעניין זה בסופו של ההליך.

במבוא להסכם נאמר שהנתבע מפעיל במקרקעין מאהל בדואי ואירועים כגון חתונות,         בר-מצווה ועוד.

לא פורט מי מארגן את אירועי השמחות.

על פי ההסכם השכיר הנתבע לתובעים חלק מהמקרקעין, להקמת מיתקנים ולקיום מסיבות בסופי שבוע בלבד.

בעקבות ההתקשרות עם התובעים, אמורים היו להתנהל במקרקעין שני עסקים נפרדים:

האחד - עסק של אירועי שמחות (חתונות, חגיגות בר מצווה) בימי חול.

השני - עיסקם של התובעים, ארגון מסיבות ריקודים בסופי השבוע בהם אין מתקיימים אירועי השמחות.