פסק-דין בתיק א 26114/06

כללי

עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר אותה הגישה התובעת שהינה חברה קבלנית (להלן: " החברה"), אשר זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל בעדיפות שנייה, מס' מר/176/2005 לחכירת מקרקעין "עיר ימים" בנתניה (להלן: " המכרז").

במסגרת תביעתה, דורשת החברה השבת סך של 228,999 ש"ח, המהווים תוספת הפרשי הצמדה אשר נגבו ממנה לטענתה שלא כדין על ידי המינהל.

1.       רקע עובדתי

א.      בשנת 2005, הוציא מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), את המכרז להצעות הציבור, והחברה הגישה הצעתה. על פי הצעתה, לא זכתה החברה במכרז, וזכתה בו חברה קבלנית אחרת.

ב.      לאחר שהחברה האחרת לא עמדה בתנאי המכרז, בוטלה הצעתה, והמינהל פנה לחברה, כמי שהצעתה היתה ההצעה השנייה הגבוהה למכרז, והכל בהתאם לתנאי המכרז.

ג.        ביום 11.12.05, הודע לחברה כי ועדת המכרזים של המינהל, בישיבתה מיום 11.12.05, החליטה לאשר הצעתה. בין היתר, ועדת המכרזים קבעה כי לסכום התמורה יתווספו  הפרשי הצמדה, כך שהתמורה הכוללת תעמוד על סך של 26,283,999 ש"ח, בעוד שסכום התמורה המקורי אותו נקבה החברה בהצעתה, עמד על סך של 26,055,000 ש"ח.

ד.      חוזה החכירה בין הצדדים נחתם ביום 8.2.06, וסכום התמורה בתוספת הפרשי ההצמדה שולמו באותו היום.

טענות הצדדים

2.       טענות התובעת

א.      מסמכי המכרז, הינם בבחינת חוזה נספח,  והם מחייבים את המינהל, לנהוג על פי תנאי המכרז הכלולים בחוברת המכרז ובנספחים לה, לכל דבר ועניין.

ב.      לדרישת המינהל לתשלום תוספת הפרשי הצמדה אין כל זכר בהוראות מסמכי המכרז, וזו נולדה רק לאחר שהודע לחברה על זכייתה במכרז כזוכה שנייה.

ג.        בסמוך לאחר שהודע לחברה על דרישת המינהל לתשלום תוספת הצמדה, הביעה החברה מחאתה בפני ועדת המכרזים במכתבה מיום 14.12.05.

ד.      לאחר שועדת המכרזים הודיעה לחברה כי היא עומדת על דרישתה לתשלום הפרשי הצמדה וכי הדבר מהווה תנאי למימוש זכייתה של החברה במכרז, נאלצה החברה לשלם התוספת האמורה.

ה.      ביום שלפני חתימת החוזה (קרי: ביום 7.2.06),  שבה החברה  והודיעה לועדת המכרזים כי התשלום בעבור הפרשי ההצמדה מבוצע על ידה תחת מחאה וכי החברה שומרת לעצמה הזכות לדרוש החזר הסכום ששולם לטענתה, בניגוד לתנאי המכרז.

ו.        לטענת החברה, נאלצה לשלם תוספת ההצמדה תחת מחאה, לאחר שהובהר לה כי אי תשלום מצידה, יביא לידי כך שלא ייחתם עימה חוזה וזכייתה תבוטל.

3.       טענות הנתבעת

א.      גביית הפרשי הצמדה הינה פרקטיקה לגיטימית ומקובלת במכרזים ותכליתה, שמירה על ערכה הריאלי של ההצעה.

ב.      במענה למכתבה של החברה מיום 14.12.05, בו הלינה על דרישת המינהל לתשלום תוספת ההצמדה, הודע לה כי שמירת ערכה הריאלי של ההצעה, הינו תנאי להכריז עליה כזוכה, ומשבחרה לחתום על החוזה ולשלם תוספת ההצמדה, יש לראות בה כמי שמחלה על טענתה, ועל כן מנועה היא מלהעלות כעת כל טענה בעניין זה.