פסק-דין בתיק א 26067/05

בפני תביעה לתשלום סך של 247,356 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר.

כנגד הנתבעת מס' 1, ("להלן: "הנתבעת"), ניתן פס"ד.

לנתבע מס' 2, (להלן: "הנתבע"), ניתנה רשות להתגונן בטענה אחת, כי אינו חתום על כתב הערבות והחתימה הנחזית להיות חתימתו הינה זיוף.

בדיון ההוכחות שהתקיים בפני העידו מטעם התובעת שני עדים, מר מוטי כהן, ומר יוסי ביבס, מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

הצדדים ויתרו על גשת סיכומים והודיעו לביהמ"ש כי הם מסכימים שביהמ"ש ייתן פס"ד מנומק על פי הראיות והדין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

המחלוקת הינה פשוטה: האם כתב הערבות חתום על ידי הנתבע אם לאו.

לא הוצגה חוות דעת מומחה לכתב יד.

לאחר שמיעת העדים אני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, וכי הוכיחה כי החתימה הינה חתימת הנתבע, ככל שהדבר דרוש אני מעדיפה את עדויותיהם של מר כהן ומנהל התובעת על פני עדותו של הנתבע.

מר כהן, הינו מנהל המכירות של התובעת, הוא העיד כי הוא מכיר את הנתבע למעלה מעשרים שנה, והנתבע עשה עליו רושם אמין. עוד העיד כי התובעת ניהלה עסקים עם הנתבעת בניהולו של הנתבע שנים רבות.

בעדותו הסביר כי במהלך השנים גדלה פעילותה של הנתבעת כך שבשנת 1999 רכשה הנתבעת מהתובעת סחורות בהיקף של 20,000 ש"ח היקף הרכישות גדל ל- 30,000 ש"ח, בשנת 2001 גדל שוב היקף הרכישות ל - 60,000 ש"ח בשנת 2001 היקף הרכישות גדל ל- 100,000 ש"ח, ובשנת 2002 גדל היקף הרכישות ל - 200,000 ש"ח.

עדותו זו נתמכת בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת שהוצגה ת/1.

עדותו נתמכת בעדותו של הנתבע שהעיד כי אכן, הנתבעת התרחבה והיקף הפעילות שלה גדל.

מר כהן העיד כי הליך העבודה היה כזה, הוא היה מגיע אל הנתבע מסכם עימו את היקף העסקה, מקבל עשרה שיקים דחויים, והנתבע היה מושך סחורה. לאחר שהנתבע היה מושך סחורה בגובה השיקים שמסר, והשיקים היו נפרעים, הייתה נעשית עסקה נוספת של קביעת מסגרת אשראי לעסקה הבאה.

גם עדות זו, שלמעשה לא הוכחשה, נתמכת בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, ת/1.

מר כהן העיד כי לאור הגידול בהיקף הפעילות ובחשיפה של התובעת, היינו, התובעת מכרה סחורה ללא קבלת בטוחות, ביקש מהנתבע קבלת ערבות אישית.

ב"כ הנתבע בחקירתו ניסה לערער את טענת מר כהן, וביקש להראות כי במועד שבו נחתם לכאורה כתב הערבות, נעשתה עסקה בסכום של 100,000 ש"ח בלבד, כפי שהיה בשנה הקודמת ולכן הטענה בדבר גידול היקף העסקה אינו נכון.

עיון קצר בכרטסת יוביל למסקנה כי אכן היקף העסקאות גדל, זאת מעבר לכך שהנתבע בעצמו אישר זאת. מהכרטסת אנו למדים כי הנתבעת משכה מהתובעת סחורה בתקופה שממרץ 2002 ועד למועד בו נחתם כתב הערבות סחורה בסכום של כ- 100,000 ש"ח, סחורה זו לא הובטחה בשיקים.

במועד שבו נחתם כתב הערבות, 28.5.02, ניתנו שיקים בסכום של כ- 200,000 ש"ח.

כלומר, במועד שבו נחתם כתב הערבות, היקף החשיפה של התובעת, היינו אספקת סחורה ללא כל בטוחה, למעט השיקים, עמד על 200,000 ש"ח.