פסק-דין בתיק א 25982/01

1.         התובע, יליד 1979, חקלאי במקצועו, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 01/03/99, בה נפגע עת נסע בטרקטורון (להלן - הטרקטורון) שהתנגש במשאית חונה (להלן - התאונה).

הנתבעת הנה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק).

יצוין כי התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי (ת.א 822/99) והועברה לבית משפט זה על פי בקשת ב"כ התובע (ראה החלטת כב' השופטת גילאור מיום 01/11/01).

2.         לטענת התובע, עובר לתאונה פגש ליד ביתו את וליד נג'אר שהסיעו על גבי הטרקטורון לעבר המשתלה בה עבד. במהלך נסיעתם התנגש הטרקטורון במשאית חונה, וכתוצאה מכך נפצע התובע.

            אין מחלוקת בין הצדדים כי לטרקטורון לא היתה פוליסת ביטוח חובה בתוקף בעת קרות התאונה.

3.         הנתבעת הכחישה את נסיבות התרחשות התאונה ואת אחריותה.

4.         הנתבעת שלחה הודעות לצידי ג' כדלקמן:

צד ג' 1 -  יוסף מונדר, אשר לטענת הנתבעת היה הבעלים של הטרקטורון בעת קרות התאונה (להלן - צד ג' 1).

צד ג' 2 -  וליד נג'אר, אשר לטענת הנתבעת נהג בטרקטורון בעת קרות התאונה (להלן - צד ג' 2).

5.         פרופ' שטיין, אשר מונה כמומחה מוסכם בין הצדדים בתחום האורטופדי קבע בחוות דעתו מיום 07/05/01, כי לתובע נותרה כתוצאה מהתאונה נכות קוסמטית בשיעור 10%.

6.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל אשר קבע ביום 28/02/03 כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 66% (ראה - הודעה על החלטת ועדה רפואית של המל"ל מיום 06/05/03).

7.         בהחלטה מיום 29/06/04, הותר לנתבעת להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, בעניין שיעור נכותו הצמיתה של התובע בתחום הנוירולוגי כתוצאה מהתאונה.

ביום 19/09/04 התקבלה בקשת הנתבעת ובהחלטה נוספת מיום 19/10/04 מונה פרופ' רכס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה) לקביעת נכותו של התובע בתחום הנוירולוגי.

המומחה קבע בחוות דעת מיום 06/01/05, כי לתובע לא נותרה נכות בתחום הנוירולוגי כתוצאה מהתאונה.

8.         בישיבת 11/10/05 נוכח בקשת התובע לדחיית התביעה והסכמת הנתבעת, ניתן פסק דין חלקי הדוחה את התביעה בין התובע לנתבעת.

            במעמד זה טענה ב"כ הנתבעת, כי נוכח דחיית התביעה נגדה, יש לחייב את התובע בהוצאות וכן בהחזרת התשלום התכוף שניתן לו על ידה.

            ב"כ הנתבעת טענה בנוסף, כי יש לאפשר לה להמשיך בהליכים נגד צידי ג', בין היתר משום שמדובר בתביעה נפרדת.

            ב"כ צידי ג' טענו כי עם דחיית התביעה העיקרית נדחית אף ההודעה לצדדים שלישיים, המהווה נגזרת של התביעה העיקרית.

יצוין כי ב"כ צידי ג' הסכימו כי התביעה נגדם תידחה ללא צו להוצאות (ראה הודעת ב"כ צידי ג' בעמ' 11 לפרוטוקול ישיבת 11/10/05).