פסק-דין בתיק א 25943/04

  ביום 30/10/02 , אירעה תאונת דרכים בין שני כלי רכב . האחד מסוג יונדאי מספר רישוי   17-828-76 , נהוג בידי מר אלכסנדר טרויאנובסקי ,(להלן" טרויאנובסקי )  מבוטח בביטוח מקיף אצל הדר חברה לביטוח בע"מ , ורכב נוסף מסוג סקודה  טנדר מספר רישוי09-197-69 נהוג בידי מר קרן גנור .(להלן " גנור ")

   לשני כלי הרכב נגרמו נזקים . הדר חברה לביטוח בע"מ בתור מבטחת הרכב של טרויאנובסקי, שילמה למבוטחה את  הפיצוי המגיע לו על פי פוליסת הביטוח  שהנפיקה הדר, והגישה את התביעה בתיק אזרחי מספר 16028/03 לשיבוב הסכום אותו שילמה למבוטחה , בסך של 50039 ש"ח .

  מר גנור , הבעלים של הסקודה  , הגיש אף הוא תביעה לפיצוי על הנזקים שנגמרו לרכבו , בתאונה זו בתיק אזרחי 25943/04 . על נזק בסך 12652 ש"ח .

  הדיון בשתי התביעות  התקיים בפרוטוקול אחד, העדים ויתר הראיות הוגשו בשני התיקים יחדיו .

  על פי גרסת הדר , מפי מבוטחה התאונה אירעה כך =

" 4- ביום 30/10/02 , בעוד הרכב המבוטח  נוסע ישר בנתיבו כדין, לפתע הרכב הפוגע ( של גנור  ח.י.) אשר עמד בצדי הדרך , התפרץ לכביש , ביצע פניית פרסה , פגע ברכב המבוטח החולף וגרם לו נזק " .

 לגרסת גנורי התאונה אירעה כך =

" 3ב- הנזק לרכב נגרם עקב תאונת דרכים שאירעה בנסיבות בהן הרכב הפוגע ( שלטרויאנובסקי ח.י.) ניסה לבצע עקיפה , אגב נסיעה מהירה מופרזת ובלתי אחראית , ומשלא צלח הדבר בידו , עקב התעקלות הכביש , ובניסיון לחזור לנתיבו פגע ברכב בגלגל האחורי השמאלי .

   ג- בעקבות המכה כאמור הרכב עשה מעין לולאה שמאלה וקיבל מכה נוספת בחלקו המרכזי מאחורי תא הנהג "

 אלה אם כן הן גרסאות הצדדים לתאונה . גנור טוען כי הוא נסע לתומו בכביש , והתקרב לעיקול, טרויאנובסקי, ביק שלעקוף אותו במהירות מופרזת, אך בגלל עיקול בדרך, הוא חזר בו מן הכוונה לעקוף, ניסה לחזור לנתיבו, ותוך כדי כך פגע ברכב של גנור, סיחרר אותו שמלאה, ואז הרכב קיבל מכה נוספת בדופן שמאלי מאוחי תא הנהג.

 גרסת טרויאנובקי והדר היא , כי רכבו של גנור , עצר בשלי הדרך, והתכוון לבצע פרסה, וכשרכבו של טרויאנובסקי היה קרוב אליו, ביצע את הפרסה , חסם את נתיב נסיעת טרויאנובסקי, וגרם להתנגשות.

 איזו גרסה הוכחה .?

התובע העיד לעצמו בלבד לעניין אירוע התאונה .

 בעדותו בפני חזר מר גנור על גרסתו , לפיה הוא נסע והתקרב לעיקול דרך, שמאלה, ופתאום הוא חש בחבטה רצינית מאחור , רכבו עשה פרסה , עף לשוליים ממול ,. אחרי זה הוא ראה כי הרכב האחר נתן מכה בגלגל הקדמי כאשר נסע,נוצר סיבוב , ואז כאשר רכבו הסתובב , נע מהר וננעץ בסוף המסע ונתן לו מכה מאד חזקה בחלק האחורי של הקבינה של הנהג.

אלה הן המלים של מר גנור ,ראה עדותו של גנור בחקירה ראשית (פרוטוקול יום 23/11/04 ) עמ' 1 שורות 13-15.)

בהמשך עדותו מוסר מר גנור

" הוא נסע מהר מאד רצה לעקוף אותי בכביש שמתעקל . זו היתה שעת לילה . הוא ראה כי העקיפה לא היתה אפשרית , לכן הוא החליט לחזור אחורנית , אך הוא לא חזר למקום הנכון ופגע בי בחלק האחורי , בסרן השמאלי "

  עלי להקדים ולומר כי יש בגרסה זו חולשה בולטת, בכך שמר גנור מסביר מה עלה במוחו של טרויאנובסקי בזמן שניסה לחלוף מעל רכבו . הוא מסביר כי טרויאנובסקי ניסה לעקוף, ראה כי העקיפה לא היתה אפשרית  , ולכן הוא חזר בו .

  מר גנור מסביר את החלטתו זו של טראויאנובסקי , בקיומה של עקומה בכביש . זאת ותו לא . אין הוא מסביר למשל כי קיים קו הפרדה רצוף משמאל לרכבים, ולכן ,כך הוא משער, חזר בו טרויאנובסקי מהחלטתו לעקוף. אינו מסביר למשל כי רכב בא ממול ולכן חזר בו הנהג השני מהחלטתו לעקוף. גנור מתרץ את חרטתו של טרויאנובסקי לעקוף בכך שיש עקומה .