פסק-דין בתיק א 25890/01

1.          בתיק זה נדונו במאוחד שתי תביעות כספיות אשר הגישו הצדדים בעלי הדין בקשר להסכם (להלן: "ההסכם") אשר נערך ונחתם בין התובעת ב-ת.א. 25890/01 חב' סעיד עותמאן בע"מ (להלן: "החברה") לבין הנתבע באותה תביעה, מר סעיד מנאע (להלן: "מנאע"), לבניית תחנת דלק "סונול" בכפר מג'דאלכרום (להלן: "תחנת הדלק ו/או התחנה"), וזאת כנגד תשלום תמורה מוסכמת בסך של 620,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו. בהמשך, ביום 19.7.00 נערך ונחתם בין הצדדים נספח להסכם המשנה חלק מתנאיו (להלן: "הנספח להסכם").

2.         בקליפת אגוז, טוענת החברה כי היא ביצעה את כל העבודות אשר נקבעו בהסכם ובהתאם לכך היא זכאית לקבל את מלוא התמורה שנקבעה בו, 725,000 ש''ח (כולל מע''מ). נוסף לכך ביצעה החברה עבור מנאע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם ובנספח להסכם (להלן: "העבודות הנוספות") בשווי של 182,277 ש''ח (כולל מע''מ). בפועל, מנאע שילם לחברה סך של 550,000 ש''ח מכאן התביעה ב-ת.א. 25890/01, לחייבו בתשלום יתרת הסכום בסך של 357,677 ש"ח  נומינאלית, שהינם 368,757 ש''ח ליום הגשת התביעה.

3.         מנגד, טוען מנאע כי שילם לחברה מלוא התמורה לה התחייב על-פי ההסכם והנספח להסכם וכי לא מוטלת עליו חובה כלשהי לשלם תמורת העבודות הנוספות. יתירה מכך, החברה התרשלה בביצוע העבודה בהתאם להסכם, ביצעה את העבודות בניגוד להוראותיו, תוך שימוש בחומרים פגומים וכן היא מסרה את העבודה באיחור. מכאן התביעה ב-ת.א. 15472/02 לפיה מבקש סעיד לחייב את החברה וה"ה אחמד סעיד עותמאן ונזאר סעיד עותמאן, בעלי מניות ובעלי שליטה בה (להלן: "אחמד" ו"נזאר" בהתאמה ), בתשלום סכום כולל של 1,250,000 ש''ח בגין כל אלה כולל החזר התמורה  אשר שילם לחברה.

            לתמיכה בטענותיו לעניין הליקויים שהתגלו בתחנה צירף מנאע חוות דעתו של המהנדס מר מקס לוין (להלן: "מר לוין").

4.         מטעם החברה הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר סעיד עותמאן, בעל זכויות ומשתתף בניהול החברה, אחמד, ניזאר, מהנדס החשמל מר סלימאן וישאחי (להלן: "סלמאן") והמודד מר יוסף חג'אזי (להלן: "המודד"). כל המצהירים נחקרו בבית המשפט.

מנגד, הגיש מנאע תצהיר עדות ראשית מטעמו, חוות דעתו של מר לוין, תצהיר עדות ראשית של המפקח מר ירון עשהאל, מנהל מחלקת הבנייה של סונול (להלן: "ירון") ותצהיר עדות ראשית של מר שמעון פריבר, המפקח מטעם חברת סונול על הבנייה (להלן: "פריבר"). כל העדים הנ"ל נחקרו בבית המשפט, למעט מר מנאע ומר ירון.

5.         לאחר שמיעת חלק מהראיות בתביעה, כמפורט לעיל, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה, פסק הדין בשתי התביעות יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק, בכפוף לקיום ביקור ביהמ"ש במקום, ואשר נערך ביום 12.11.06, וסיכום טענות הצדדים בכתב.

6.         ועוד נחלקו הצדדים ביניהם וטענו כלהלן:

א.         האם מנאע חייב לשלם לחברה סך של 26,298 ש"ח כשכרו של המודד המוסמך:

החברה טוענת כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו לשלם את שכרו של המודד, מר יוסף חג'אזי, אשר נבחר למתן שירותי מדידה על ידי החברה וזאת כמוסכם בינה לבין מנאע.

            מנאע טוען כי החברה דורשת סכום זה בחוסר תום לב ושלא כדין, הסכום מופרז ביחס לגודל השטח הנמדד, דונם אחד, והוא מעולם לא היה מסכים לשכר לא ריאלי זה. מנאע טוען כי הוא שילם לחברה שכר ראוי בסך 700 ש"ח עבור שכרו של המודד.

ב.                   האם שילם מנאע עבור אספקת המשאבות הטבולות כפי שהוסכם בסעיף 5 לנספח ההסכם:

            החברה טוענת כי מנאע חייב לה סך של 22,000 ש"ח כפי שהתחייב בנספח לחוזה, אך כאמור, לטענת מנאע, הוא שילם לחברה את מלוא התמורה החוזית לה התחייב.

ג.          האם עמד בפני החברה "כתב כמויות" לפיו היה עליה לבצע את בניית התחנה:

מנאע טוען כי החברה לא בנתה את התחנה לפי "כתב הכמויות" שנמסר לה.

            החברה טוענת כי טענה זו הינה הרחבת חזית אשר נטענה לראשונה בסיכומים, ולחילופין, כי על-פי החוזה היה עליה לבצע את העבודות לפי התוכניות ת/10-ת/18 ולא לפי כתב כמויות או מפרט טכני, שני אלה אינם חלק מהחוזה או מהנספח שלו, לא צויינו בהם, לא צורפו כראיה בבית המשפט ולא אוזכרו בתצהיריו של מנאע. איזכור כתב הכמויות בכתב ההגנה ב-ת.א. 15472/02 נבע מתוך טעות של החברה אותה היא ביקשה לתקן אך בית המשפט לא התיר זאת. החברה טוענת כי כתב הכמויות הינו יצירת ידיו של המומחה מטעם מנאע אשר הודה בחקירתו בבית המשפט כי הוא זה שערך אותו.

ד.         האם ניתן להסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם מנאע:

המומחה מטעם מנאע הגיש חוות דעת ונחקר עליה בבית המשפט. במסגרת סיכומיו מבקש מנאע להתעלם מחוות דעתו ומעדותו של מר לוין בטענה כי טופל בבית חולים פסיכיאטרי, עובדה שנודעה רק לאחר חקירתו בבית המשפט.

            החברה טוענת כי הטענה בדבר מצבו הנפשי של מר לוין והטיפול הפסיכיאטרי אשר עבר לא הוכחה ולכן אין להתעלם מחוות דעתו ומחקירתו בבית המשפט.