פסק-דין בתיק א 25839/05

חיה ושמואל בורנשטיין (להלן - התובעים), הגישו תביעה כספית על סך 36,246 ש"ח נגד יעקב פנט (להלן - הנתבע או ינקי), בגין נזק כספי שנגרם להם עקב הסתמכותם על הבטחתו, שניתנה בעל-פה, לרכוש את דירת מגוריהם, הנמצאת ברחוב ג'ורג אליוט 6 בתל- אביב (להלן - הדירה). לאחר שהנתבע חזר בו מהבטחתו, נאלצו התובעים לבטל הסכם לרכישת דירה אחרת במודיעין, עליו חתמו, ועקב כך נדרשו לשלם פיצויים מוסכמים למוכר הדירה במודיעין.

טענות התובעים

בחודש אוגוסט 2004 החלו בניסיונות למכור את הדירה, על מנת לעבור להתגורר בסמוך לבנם וכלתם בישוב מודיעין, זאת לאחר שכלתם חלתה בסרטן ונאלצה לעבור טיפולים קשים. לשם מכירת הדירה פנו למתווך וחתמו על הסכם בלעדיות, שהיה בתוקף עד ליום 4/2/2005 (להלן - הסכם הבלעדיות). במהלך חודש אוקטובר 2004 הפסיקו את הליכי מכירת הדירה בשל מצבו הרפואי של מר בורנשטיין ומחלתה של כלתם. ינקי, המתגורר בשכנות אליהם אך לא היה מוכר להם עד למועד זה, פנה אליהם בסוף נובמבר 2004, שלא באמצעות המתווך, והתעניין ברכישת הדירה. לאחר שפנה לעיריית תל-אביב לברר פרטים על הדירה ולאחר שהביא את רעייתו ואמו, שיראו את הדירה ואף התייעץ עם ארכיטקט למטרת שיפוץ, התחייב בפניהם לרכוש את הדירה. התובעים הבהירו לו, כי על פי הסכם הבלעדיות הם מנועים מלחתום על הסכם מכר שלא באמצעות המתווך עד לתום תקופת הבלעדיות, אולם מאחר וביקש בכל זאת לרכוש את הדירה סוכמו בעל-פה כל פרטי העסקה המהותיים, לרבות המחיר והאופן בו ישולם ומועד פינוי הדירה. העסקה סוכמה בלחיצת ידיים וללא מסמך בכתב. עוד סוכם בין הצדדים, כי ההסכם ייחתם בחודש פברואר 2005, לאחר סיום תקופת הבלעדיות של המתווך.

לאחר שסוכמה מכירת הדירה, עודד ושידל אותם ינקי לחפש לעצמם דירה במודיעין, על מנת שפינוי הדירה לא יתעכב. ביום 31/12/2004, שילם להם ינקי מקדמה בסך 5,000$ עבור הדירה, אך החתים את גב' בורנשטיין על מסמך לפיו, הכספים משולמים כהלוואה שמועד פירעונה במועד בו היה אמור להיחתם ביניהם החוזה לרכישת הדירה. ינקי הצדיק מסמך זה בטענה, שאחרת יצטרכו לחתום על זיכרון דברים, דבר שאינו אפשרי לאור התחייבות התובעים לבלעדיות כלפי המתווך. בהסתמך על התחייבותו ועל תשלום המקדמה, מצאו התובעים דירה במודיעין ובטרם חתמו על הסכם הרכישה פנו לינקי והודיעו לו על כוונתם לחתום על ההסכם ביום 16/1/2005. תגובת ינקי להודעתם היתה, כי "אין דרך חזרה ואין חרטות" וכי בכוונתו לרכוש את הדירה. בהתבסס על מצגיו של ינקי, שהתנהג כמי שהעסקה חתומה וסגורה מצידו והצהיר על כך בכל הזדמנות ועל תשלום המקדמה, התקשרו התובעים בהסכם לרכישת הדירה במודיעין. בחודש פברואר, ביום בו היו אמורים התובעים וינקי לחתום על החוזה למכירת הדירה במשרדו של עו"ד, הודיע ינקי, כי רעייתו חלתה וביקש לדחות את מועד החתימה. יום לאחר מכן הודיע, כי רעייתו התחרטה אולם חרף התנגדותה תתקיים העסקה. לאחר זמן קצר הודיע, כי הוא חוזר בו מהעסקה מאחר ורעייתו מתנגדת בתוקף לרכישת הדירה. כתוצאה מהפרת התחייבותו הפרו התובעים את החוזה לרכישת הדירה במודיעין, שכן לא היה באפשרותם לשלם את הסכום לו התחייבו. התובעים נאלצו לשלם בגין ההפרה פיצוי מוסכם בסך 50,000ש"ח. לצורך התשלום נאלצו לקחת הלוואה על סך 20,000ש"ח, הנושאת ריבית וכן נשאו בהוצאות עו"ד בסך 4,446 ש"ח, לביצוע העסקה במודיעין וביטולה. אם לא די בכך, ביום 23/3/2005 פנה אליהם ינקי בדרישה לקבל את "החזר ההלוואה" בסך 5,000$. לטענת התובעים, התנהגות ינקי היא שגרמה להפרת החוזה לרכישת הדירה במודיעין. ינקי ידע היטב, שיכולתם לקיים את החוזה לרכישת הדירה במודיעין תלויה בקיום התחייבותו לרכישת דירתם ושהפרת התחייבותו תגרום להפרת התחייבותם הם, שכן אלמלא התחייב לרכוש את הדירה כלל לא היו מתקשרים בחוזה לרכישת הדירה במודיעין. חרף זאת, עודד אותם לרכוש את הדירה במודיעין ולאחר מכן חזר בו מהתחייבותו.

התנהגות ינקי במהלך המשא ומתן עימם היתה חסרת תום לב ומצגיו גרמו להם נזק ולכן עליו לשאת בנזקים שגרם להם בשיעור הפיצוי המוסכם ששילמו, הוצאות ההלוואה שנטלו ותשלום שכ"ט עו"ד, כל זאת בקיזוז המקדמה ששילם בסך 5,000$.

בכתב ההגנה שכנגד טענה גב' בורנשטיין, כי מעולם לא ביקשה ולא קיבלה כל הלוואה מהתובע שכנגד, והכספים בסך 5,000$ הם מקדמה על חשבון רכישת הדירה. בינה לבין התובע שכנגד אין קשר משפחתי או קשרים חברתיים ואף שהם מתגוררים בשכנות, לא היתה ביניהם היכרות קודם להתעניינותו בדירה ולכן אין כל סיבה, שייתן לה הלוואה.

טענות הנתבע

בכתב ההגנה טוען ינקי, כי כל מטרת התביעה היא להתחמק מלהחזיר את ההלוואה בסך 5,000$ שנתן לתובעת. מאחר והתובעים לא הציגו כל ראיה בכתב להתחייבותו לרכוש את הדירה, כנדרש על פי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן - חוק המקרקעין) הקובע, שהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב, דין התביעה להימחק על הסף. לגופו של עניין טוען ינקי, כי התעניין בדירת התובעים אך לא הביע נכונות ולא התחייב בפניהם בכתב או בעל-פה לרכוש את הדירה. נכון הדבר שפנה לעירייה לברר פרטים על הדירה והתייעץ עם ארכיטקט, אבל כל זאת על מנת להחליט אם לרכוש את הדירה ואין בכך כדי להעיד על התחייבותו לרכישה. כמו כן, לא נחתם בין הצדדים זיכרון דברים או כל מסמך אחר המעיד על הסכמתו לרכישת הדירה. מאחר ומעולם לא גמר בדעתו לרכוש את הדירה, לא התכוון לשפץ אותה ולא עודד או שידל את התובעים לחפש דירה אחרת במודיעין. טענת התובעים, כי כל פרטי העסקה המהותיים סוכמו והעסקה נחתמה בלחיצת ידיים היא טענה שקרית ובהיעדר כל מסמך בכתב, כנדרש בעסקאות במקרקעין, אין לטענה כל בסיס משפטי או עובדתי. לאחר שהתעניין ברכישת הדירה, התפתחה בינו לבין הגב' בורנשטיין מערכת יחסים של ידידות ולכן הלווה לה סך של 5,000$, וזאת ללא קשר לרכישת הדירה במודיעין. ההלוואה ניתנה מאחר וריחם על התובעים, לאור גילם ומצבם הרפואי וגם ניסיונותיו לעזור להם במציאת קונה לדירתם נבעו מכך. גב' בורנשטיין חתמה על הסכם הלוואה (להלן - ההסכם), שבו אין זכר לגרסת התובעים, כי הכסף ניתן כמקדמה עבור רכישת הדירה. על פי ההסכם היתה צריכה להחזיר את ההלוואה עד ליום 15/2/2005, דבר שלא נעשה. אם טענת התובעים היתה נכונה והכסף ניתן כמקדמה על רכישת הדירה, מדוע לא עוגן הדבר בחוזה ומדוע נערך הסכם הלוואה. 

ינקי הגיש נגד הגב' בורנשטיין תביעה שכנגד, בה טען, כי היא מנסה לטפול עליו האשמות שווא כדי להתחמק מהחזר ההלוואה. בנה של גב' בורנשטיין, מר אבי ברקת (להלן - אבי) פנה אליו והבטיח להסדיר את חובה של אמו, אולם במקום לעשות כן פנתה אליו גב' בורנשטיין ביום 17/4/2005 במכתב בו טענה, כי הסך של 5,000 $ קוזז בגין חובו אליה.

תמליל השיחה בין ינקי לאבי

ביום 27/7/2005, הגישו התובעים, כחלק מהראיות בתיק, תמליל שיחה טלפונית, שנערכה בין בנם של התובעים, אבי, לבין ינקי ומבוססת על דיסק הקלטה, שהוקלט על ידי אבי, ללא ידיעתו של ינקי. השיחה הוקלטה ביום 4/4/2005, בטרם הוגשה התביעה, ותומללה על יד חב' תמלול בע"מ. מובאים בזאת מספר ציטוטים מהתמליל ביחס לסוגיות שבמחלוקת.

בעמ' 3-4 לתמליל שואל אבי את ינקי באשר לסיבה לאי רכישת הדירה על ידו ונענה כדלהלן:

ינקי: אני אגיד לך למה, אני, בגדול אני אגיד לך למה, כי אישתי לא רצתה, היא לא רצתה, היא היה לה מלא חששות. אני בזמנו, הבטיחו לה דירה וגם היא רצתה, ואמרנו, אמא שלך רצתה לחכות בגלל ה, בגלל ה,

אבי: מתווך.

ינקי: בגלל המשרד תיווך הזה, ובינתיים נודעו החדשות האלה לאישתי, וכל זה, ו, תשמע זה מה שקרה.

בעמ' 4-5 לתמליל נשאל ינקי באשר לפנייתה של הגב' בורנשטיין אליו, בטרם חתמה על החוזה לרכישת הדירה במודיעין:

אבי: תגיד, תגיד, סתם שאלה, יקי, יקי, אמא שלי, אמא שלי, לפני שהלכה לחתום על החוזה היא שאלה אותך, היא שאלה אותך, אז מה חששות אז לא היו קיימות?

ינקי: נכון, היא שאלה אותי, ואמרתי לה, תשמעי, תראה , אם, אני אגיד לך מה,

אבי: היא היתה מאוד מודאגת, היא היתה מאוד מודאגת.