פסק-דין בתיק א 25773/04

בפני תביעה של נציגות בית משותף כנגד בעלת דירה בבית המשותף לתשלום הסך של 5,900 ש"ח.

תחילתם של הליכים אלה הם בתביעה שהוגשה לכב' המפקחת על רישום מקרקעין (תב 102/04) אשר הועברה לבית משפט זה מחמת העובדה שעילת התביעה היא הפרת התחייבות של הנתבעת כלפי התובעת והכרעה בדבר זכויות הצדדים על פי התחייבות חוזית.  עניינים אלה אינם בסמכות המפקחת בהתאם לסעיף 72 לחוק המקרקעין תשכ"ט  1969 ולפיכך הורתה ביום 25/2/04 על העברת תובענה לבית משפט השלום. התביעה נדונה בשל סכומה בהתאם להוראות פרק טז' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי בדיון מהיר.  טענות התובעת

התובעת הינה נציגות הבית ברח' פסטרנק 6, ת"א ( להלן:"ועד הבית").  הנתבעת הינה בעלת דירה בבניין.

 ראשיתה של תביעה זאת בתביעה לצו עשה בקשר למעשים שנעשו על ידי הנתבעת ברכוש המשותף והחזר הוצאות כספיות, שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ביום 5.6.01 (בפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב תיק מספר 286/01),  בסמוך למועד הדיון בתביעה הנ"ל, השיבה הנתבעת את רוב מצב הרכוש המשותף לקדמותו. הצדדים הגיעו להסכם פשרה בדבר הרכוש המשותף - וצו העשה אשר קיבל תוקף של פסק דין. באשר לחוב הכספי בסך 5,000 ש"ח + מע"מ, על פי בקשת הנתבעת  נעשה הדבר במסמך נפרד כדי שלא יפורסם בפומבי כמו הסכם הפשרה שעניינו צו העשה. 

לטענת התובעת היא הסכימה לפיצול, מתוך תקווה ליחסיי שכנות טובים ופתיחת דף חדש עם הנתבעת, באופן שהאחרונה תשלם בגין ההוצאות הכספיות שנגרמו בתיק 286/01, רק סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. כן הסכימה התובעת כי במקום שהתשלום יהיה מיידי, יינתן סכום זה לצורך שיפוץ הבניין שעמד באותה העת על הפרק. הנתבעת אף הציעה כי כספה ייוחד לשיפוץ גינת הבניין. 

לאור האמור, הכינה הנתבעת את כתב ההתחייבות לפיו היא מתחייבת "לתרום" את הסך הנ"ל לטובת שיפוץ הבנין (יקרא להלן: "המסמך הנוסף"). על אף התחייבות הנתבעת "לתרום" את הסך הנ"ל, הן בכתב והן בע"פ, על אף שעברו שנים מאז התחייבותה שבמהלכם אף שופץ הבנין, למעט הגינה שלשיפוצה לא נמצא כסף בקופת הנציגות, וחרף פניות חוזרות ונשנות מצד נציגי הועד, המשיכה הנתבעת בסורה ולא שילמה את התחייבותה. ועל כך הוגשה התביעה. לדעתה של התובעת העובדה שנכתב "לתרום" ולא "לשלם" היא מחוסרת משמעות משפטית מאחר שהכוונה כאמור הייתה שהתובעת תשלם את הסך הנ"ל ללא כל התניה כחלק מהסכם הפשרה. 

  טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין הבא לידי ביטוי בהסכם פשרה אשר נחתם בת.א. 286/01 בפני המפקח על בתים משותפים בתל אביב, 

 עיקר הטענה היא שלאחר מועד התחייבותה לתרום לטובת הבית המשותף סך של 5,000 ש"ח, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה בת.א. 286/01 בפני כב' המפקח על בתים משותפים בתל אביב, והסכם אחרון זה החליף וממילא ביטל את האמור בהתחייבות הנתבעת לתרום לבית המשותף כאמור. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אפילו ניתנה התחייבותה לתרום לטובת הבית המשותף הנתבעת היא שהסכימה לשלם את הסכום לפנים משורת הדין כמתנה ו/או תרומה ללא כל תמורה בלבד. לפיכך, היא רשאית לחזור בה על פי דין, והיא אמנם חוזרת בה מהתחייבותה וזאת מאחר שהתובעת לא שינתה את מצבה בהסתמך על ההתחייבות הנטענת ו/או לאור התנהגות מחפירה של התובעת.

הנתבעת מכחישה את טענת התובעת כי ביקשה שמרכיב התביעה הכספי יסגר בנפרד, שכן בשלב חתימת הסכם הפשרה, ההסכם שנגע ל"מרכיב התביעה הכספי" לטענת הנתבעת נחתם ו"נסגר" זה מכבר. בהסכם הפשרה נקבע במפורש כי ההסכם נחתם לשם סיום כל הסכסוכים שביניהם, קרי כיום לא ניתן להגיש תביעה דוגמת התביעה דנן. יתר על כן, הנתבעת אף התחייבה בפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין, התחייבויות שונות וספציפיות לשם סילוק סופי ומוחלט של הסכסוך בין הצדדים.

בנוסף לכך טוענת הנתבעת שלמרות שלא הייתה עליה כל חובה לשלם את התרומה או את המתנה, הסכימה לעשות כן לפנים משורת הדין ורק על מנת לסיים את הענין בדרכי נועם, הנכונות של הנתבעת לשלם את הסכום כמתנה בלבד, הייתה מותנית  בכך שישולמו לה חובות של התובעת, אשר לא שולמו לה עד עצם היום הזה. למרות זאת המשיכו דיירי הבנין השונים להטריד אותה בבקשות סרק חסרות בסיס לשלם את הסכום האמור.

 הנתבעת טוענת טענת קיזוז, ולפיה גם אם יפסק לזכות התובעת סכום כלשהו, הרי שיש לקזז ממנו תחילה את  ההוצאות שהוציאה הנתבעת על חשבונה לצורך ניהול שיפוץ שבוצע בבית המשותף, לרבות טלפונים, פקסים, אגרות צילומים, וכיו"ב, בסך כולל של 7,200 ש"ח.

שכר ראוי בשיעור של כ -  5% בלבד מערך השיפוץ שבוצע בבית המשותף (בשים לב כי שכר מקובל בניהול שיפוץ עומד על 10% מעלות השיפוץ), בגין ניהולו של השיפוץ ע"י הנתבעת, ובסה"כ 24,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

דיון

כפי שנכתב בכותרת הסכם הפשרה שנעשה בין התובעת לנתבעת - נספח ג' לכתב התביעה,  הוא נעשה ביום 10/7/01.  במבוא להסכם מאוזכר כי התובעים הגישו תביעה לצו עשה ותביעה כספית בתיק 286/01. כך גם נכתב במבוא כי התובעים והנתבעת הגיעו להסכם פשרה לסיום כל הסכסוכים ביניהם בהתאם לתנאי הסכם הפשרה. בהסכם הפשרה אין כל אזכור לחיוב כספי.  המסמך הנוסף נעשה גם הוא ביום 10/7/01 וזה לשונו:

"התחייבות

אני החתומה מטה כרמלה קירשנר תעודת זהות 4193113 מתחייבת בזאת לתרום סך של 5,000 ש"ח + מע"מ לטובת שיפוץ הבית שברח' פסטרנק 6 ברמת אביב (להלן: הבית) כפי שיוחלט באסיפת הדיירים של הבית.

היום  10.7.2001                    כרמלה קירשנר                                                                                  (- )                                                                                        

לשם הכרעה בתביעה יש לקבוע ראשית מהם המועדים שבהם נעשו המסמכים הללו. הנפקות המשפטית היא שאם המסמך הנוסף נעשה לפני הסכם הפשרה, כטענת הנתבעת,  כי אז יש לבדוק אם הוא נבלע בהסכם. אם התשובה לשאלות אלו הן חיוביות יש לדחות את טענות התובעת. לעומת זאת אם המסמך הנוסף נעשה אחרי הסכם הפשרה או בד בבד איתו, כטענת התובעת, כי אז יש לדון במשמעותו ולהשיב לשאלה האם הוא מחייב את הנתבעת.