פסק-דין בתיק א 2577/00

מבוא:

1.         ביום 27/5/96 נכרת בין התובע - דוד דאור (להלן: "התובע") לבין נתבע 1 - חוזה גגטי (להלן: "הנתבע") הסכם למכירת חלק במוש"ע בשטח של 450 מ"ר (להלן: "ההסכם"), מתוך חלקה 7 בגוש 17370 במושבה יבנאל (להלן: "המקרקעין").

בעסקת מכר זו היו מעורבים גם הנתבע 2 - מר אלברט רימי(להלן: "נתבע 2"), ששימש כמתווך בעסקה, וכן נתבעת 3 עו"ד אורנה גולדין שריג (להלן: "נתבעת 3" ), אשר ערכה את הסכם המכר, ואשר ייצגה הן את התובע והן את הנתבע 1 בעסקה זו.

עיון בהסכם המכר מלמד כי התובע רכש מהנתבע את המקרקעין תמורת סך של 36,000 $.

במבוא להסכם הצהיר המוכר,  בין היתר, כי הוא המחזיק והבעלים הבלעדיים של המקרקעין, וכי אין כל מניעה על פי דין להעברת זכויות הבעלות, ולמסירת החזקה במקרקעין  לתובע, בהתאם לאמור בהסכם. וכך הוא אכן התחייב לעשות (סעיף 5.1 להסכם).

עוד נקבע בהסכם, כי המוכר התחייב למסור לתובע את החזקה במקרקעין ביום תשלום מלוא התמורה, וכי אם לא יעשה כן - ישלם לתובע פיצוי יומי בסך של-. 1,000 $ עבור כל יום של איחור במסירת החזקה (מעבר לשבעת הימים הראשונים), וזאת מבלי כל צורך בהוכחת הנזק.

טענות התובע בנוגע לנתבע 1:

2.         התובע טען בכתב תביעתו, כי למרות שעמד בכל התחייבויותיו הקבועות בהסכם המכר, ושילם את מלוא התמורה על פי ההסכם, שילם מס רכישה, שילם שכ"ט עו"ד לנתבעת 3, ודמי תיווך לנתבע 2 - הזכויות במקרקעין לא נרשמו על שמו בלשכת רישום המקרקעין, והוא לא קיבל חזקה במקרקעין כפי שנקבע בהסכם, עד עצם היום הזה.

לטענתו, לאחר בדיקה שנעשתה על ידו כאשר המוכר לא קיים התחייבויותיו על פי ההסכם,  התברר לו שהזכויות במקרקעין לא נרשמו אפילו עדין על שמו של המוכר - הנתבע,  וכי נגד הנתבע  מתקיימים הליכים בבית משפט השלום בטבריה (במסגרת תיק 1316/97), אשר במסגרתם הוטלו על המקרקעין עיקולים, הואיל והוא לא שילם את מלוא התמורה עבור רישום הזכויות שמכר לתובע - על שמו.

משכך, טוען התובע, כי הנתבע הפר את הסכם המכר הפרה יסודית, אשר לטענתו, מקנה לו את הזכות לבטל את ההסכם, ולקבל בחזרה את מלוא התמורה ששילם עבור המקרקעין. בנוסף הוא טען, כי הוא זכאי לתשלום הפיצוי המוסכם בגין הפרה יסודית, בהתאם לסעיף 12 להסכם בסך 5,000$, וכן תשלום הפיצוי היומי המוסכם בסך 1,000$ ליום, בגין איחור במסירת החזקה במקרקעין בהתאם לסעיף 4.5 להסכם.

טענות התובע בנוגע לנתבע 2 - המתווך

3.         לגבי המתווך טוען התובע, כי מאחר שהוא זה שקיבל לידיו חלק מכספי התמורה עפ"י ההסכם עבור הנתבע, ומאחר שהוא נתן ערבות אישית להתחייבויות הנתבע לרישום הזכויות במקרקעין על שמו בהתאם להסכם, (כתב הערבות האישית צורף כנספח ו'לכתב התביעה המתוקן) - הרי שהוא לא שימש רק כמתווך, אלא כמי שערב להתחייבויותיו של הנתבע לרישום הזכויות בנכס ולהעברת החזקה על פי ההסכם על שמו.

מכיוון שכך, טוען התובע כי יש לראות את נתבע 2 כמי שהפר את הסכם המכר הפרה יסודית אשר מקימה לתובע את הזכות לסעדים אשר להם הוא זכאי כנגד הנתבע ואשר מפורטים לעיל גם נגדו.

טענות התובע בנוגע לנתבעת 3:

4.         לגבי עו"ד גולדין אשר ייצגה אותו בעסקת המכר נשוא התובענה, טען התובע, כי היא התרשלה במילוי תפקידה כעורכת דין, ולא הזהירה אותו בפני הסיכונים הקיימים עם החתימה על ההסכם כלשונו, ולא דאגה כראוי לאינטרסים שלו; היא התרשלה בניסוח הסכם המכר, התרשלה בכך שלא בדקה את מצב הזכויות של המקרקעין, לא וידאה כי הזכויות רשומות על שם המוכר וכי אין מניעה להעברה ולרישום הזכויות על שם התובע; היא התרשלה בכך שלא דאגה להבטחת כספו במקרה של כשלון העסקה, והפרת ההסכם על ידי המוכר כפי שאכן קרה. 

לטענתו נתבעת 3 הציגה בפניו מצג שווא ושכנעה אותו להתקשר עם הנתבע  בהסכם המכר, על אף שהפרתו הייתה צפויה מראש לאור מצב הזכויות במקרקעין. בשל רשלנותה נגרמו לו הנזקים הנתבעים. לכן לטענתו, על בית המשפט לקבוע, כי לנתבעת 3 אחריות מלאה לכל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם.

טענות ההגנה של נתבעים 1 ו- 2:

5.         נתבעים 1-2 הכחישו את טענות התובע, וטענו כי התובע קיבל למעשה חזקה במקרקעין, וכי עצם העובדה שהתובע לא קיבל חזקה ייחודית במקרקעין אלא חזקה בשיתוף עם בעלי הזכויות האחרים, איננה מהווה הפרה של ההתחייבות למסירת החזקה כאמור בהסכם.

נתבע 1 הוסיף וטען, כי התובע ידע בעת החתימה על הסכם המכר, כי הנתבע אינו רשום כבעלים של המקרקעין, והראיה לכך היא שבמבוא להסכם המכר עליו חתם התובע, נכתב במפורש כי "המוכר מצהיר כי הינו זכאי להירשם כבעלים...",  ולא צויין כי "הוא רשום כבעלים".