פסק-דין בתיק א 25710/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בעקבות דיון הוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת בגין שיק מס' 5001689, ע"ס 32,450 ש"ח, מיום 15/1/03.

מדובר בשיק של הנתבעת אשר נמשך לתובעת וכאשר סחרות השיק הוגבלה לתובעת בלבד.

טענות ההגנה של הנתבעת כפי שפורטו בכתב ההגנה (תצהירו של מר זאב עפרוני אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר) הינן כדלקמן:

1. הנתבעת רכשה בחודש יוני 2002 מאת התובעת 100 מיכלי גז אשר היו אמורים להכיל גז למזגני אויר למכוניות מסוג 134A תמורתן נתנה את השיק הנ"ל.
2. בדיעבד התברר כי המיכלים הכילו קרוב ל- 90% מהתכולה בגז פריאון 12 - 87.6%, ורק 12.4% מהגז שהוזמן 134A.
3. עוד התברר כי המיכלים הכילו אחוז גבוה מאוד של מים מעל המותר.
4. לתצהיר הנ"ל צורפה חוות דעת של מומחה מטעם הנתבעת על מנת לבסס את טענותיה.
5. בנוסף לזכות לקזז מסכום השיק סכום רכישת מיכלי הגז הנ"ל רכשה הנתבעת מכשיר למחזור והטענת גז בסך 22,815 ש"ח, שהתאים רק לגז 134A, וכתוצאה מהשימוש במיכלים הפגומים נגרם נזק למכונה הנ"ל והיא ירדה לטמיון.

מר שלמה זבדה אשר שימש כמנהל התובעת בתקופה הרלוונטית, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת ובו הוצהר, בין השאר, כי לאחר שחלף מועד התשלום בגין המיכלים אשר נמכרו לידי הנתבעת, השיק לא כובד, ומר עפרוני מטעם הנתבעת אף פנה לתובעת וביקש אורכה על מנת לשלם את החוב. עוד נטען כי זמן רב לאחר מכן, הנתבעת מסרה לידי התובעת את השיק נשוא התובענה ביום 24/9/02 ליום 15/1/03. בנוסף לכך נטען כי למיטב זכרונו שמע ממר זבדה טענות בדבר איכות הגז בסביבות חודש אוגוסט - ספטמבר 2003, ומיד אמר לו שבאם ישנו בלון גז פגוע  ויחזירו, יקבל בלון חדש במקום, אולם עד יום עריכת התצהיר לא קיבל ולו בלון אחד בחזרה. בהתייחס למכונת המחזור נטען כי הנתבעת אף הציעה לשלם את החוב בגין השיק באמצעות המכונה הנ"ל שכן לדברי הנתבעת לא נעשה כל שימוש בה. מר זבדה הוסיף וטען כי בשנת 2002 ייבאו בסביבות 7,000 מיכלי גז מסוג 134A ובמסגרת תביעה יחידה מחברה אחרת בנוגע לטיב הגז, חברת ספקטרו לאב בדקה את הגז וקבעה כי: "בשני הצילנדרים יש רק גז קירור R 134 ואין נוכחות של חומרים זרים." לענין זה הוסיף וטען מר זבדה כי היתה חברה נוספת אשר התלוננה, אולם לא טרחה להגיש תביעה בקשר לכך לבית משפט. דו"ח הבדיקה הנ"ל צורף לתצהירו של מר זבדה.

התיק נקבע לדיון הוכחות, אולם הוסכם בין הצדדים כי החקירות אשר התנהלו בתיק דומה, ת.א. שמספרו 47525/03 ישמשו גם לצורך התיק הזה. הסכמת הצדדים הנ"ל קיבלה תוקף של החלטה והצדדים נתבקשו להגיש את סיכומיהם בכתב.

ביום 24/2/06 ניתן פסק דין במסגרת ת.א. 47525/03 הנ"ל. בית המשפט התייחס לטענות הצדדים במסגרת אותו דיון.

בהתייחס לטענות התובע צוין שם כי:

"התובע טען בסיכומיו כי אל מול דרישת הנתבעת להשבה וקיזוז הנתבעת לא השיבה את המיכלים שרכשה ממנו וזאת מאחר והנתבעת קבלה תמורה מלקוחותיה בגינם. לענין זה נטען כי הנתבעת לא ספקה ולו ראיה אחת כדי להוכיח השבת מיכלים מלקוחותיה. בהקשר זה נטען בסיכומי התובע בנוסף כי מדובר במכירות אשר בוצעו לפני כשלוש שנים ומאז הנתבעת לא הצליחה להציג ראיות כלשהן על נזק אשר נגרם ולו לכאורה ללקוחות הנתבעת."

קיימת התייחסות לחוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבעת בפסק הדין הנ"ל ונקבע כי:

  "בהתייחס לחוות הדעת אשר הוגשה מטעם הנתבעת נטען על ידי התובע בסיכומיו כי מתוך 176 מיכלים אשר היו אצל הנתבעת נבדק מיכל יחיד ויוצא ½% בלבד כאשר לטענת הנתבעת היו בידיה מיכלים נוספים אולם היא בחרה שלא להביאם לבדיקה. לענין זה נטען בנוסף כי גם אם חוות הדעת נכונה, עדיין לא הוכח כי גז הפריאון גורם נזק ובפועל לא הוכח כי נגרם ללקוח כלשהו של הנתבעת לנזק בפועל."

הנתבעת טענה לענין זה כי די בבדיקת מיכל אחד על מנת להוכיח מדגמית כי כל המיכלים הכילו פריאון. עוד נטען בהקשר זה כי חוות דעתו של אלי ברנס מעבירה את נטל ההוכחה לצד השני. ב"כ הנתבעת מפנה בנוסף לעדותו של מר קליינמן בפרוטוקול, ממנה עולה כי היו גורמים נוספים אשר התלוננו על המיכלים. בהתייחס לטענה בדבר קיזוז בגין מכונת המחזור, חזרה בה הנתבעת מטענה זו בסיכומיה כשהיא עצמה טענה כי מדובר בזכות קיזוז של חוב שאיננו קצוב במסגרת עיסקה אחרת.

בפסק הדין מיום 24/2/6 הנ"ל נקבע כי:

  "במקרה דנן ולצורך ביסוס טענת הקיזוז הנטענת על ידי הנתבעת, היה על הנתבעת להשיב את כל המיכלים הפגומים לידי התובעת על מנת להנות מטענת הקיזוז וזאת מבלי להיכנס לסוגיה האם כלל המיכלים אכן היו פגומים".

עוד נקבע כי: