פסק-דין בתיק א 25693/01

1.         התובעת, ילידת 1955, הגישה תביעה  בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 19.9.98 . התובעת טענה כי כשירדה מרכב  שאיננה יודעת את זהותו, נפלה על הכביש, וקבלה מכה חזקה בברך שמאל. מתעודת בית החולים עולה כי נמצא שלתובעת נגרם שבר מרוסק בקוטב התחתון של הפטלה, בברך ששמאל.

2.         התיק פוצל לשמיעת הוכחות בנושא החבות תחילה.

3.         עובדות הרקע

3.1        התובעת טענה בתצהירה כי ביום שבת, 19.9.98, יצאה בשעה 8:45 מביתה  בכפר תמרה על מנת לבקר את אחותה אמנה. אחותה אמנה גרה במרחק הליכה של חצי שעה עד שעה .  האחות לא היתה בביתה, ולכן חזרה בחזרה לביתה. (ס' 3,4, לת / 1 ).

3.2        כאשר הגיעה למרכז תמרה, ליד סניף הדואר חכתה בתחנה. עצר לידה רכב טרנזיט גדול. היא שאלה את הנהג אם הוא מגיע לכוון ביתה והוא השיב שכן. ברכב היה חוץ מהנהג אדם נוסף.  (ס' 5,6,7, לת / 1 ).

3.3        בסמוך לביתה (קרוב לכניסה לרחוב שלה) עצר הטרנזיט  והיא ירדה. התובעת טוענת בתצהירה כי הורידה את רגל ימין, ואז נפלה על הכביש וקבלה מכה חזקה ברגל שמאל.  הנהג שאל אותה מה קרה לה, אך היא אמרה לו שיסע. והוא נסע. (ס' 11,12 לת / 1 ).

3.4        התובעת קראה לבת שלה, שהיתה בבית, והבת באה יחד עם הבן. (הבת אז היתה בת 14 והבן בן 13 ). שניהם תמכו בה, ויחד הלכו לכיוון המרפאה של ד"ר פואד. בדרך עצר להם אדם עם רכב, אשר לקח אותם למרפאת ד"ר פואד, ומשראו שהיא סגורה, הוא לקח אותה לבית חמה. (ס' 17-19 לת / 1 ).

3.5        לאחר מכן חמה וגיסתה לקחו אותה למרפאה, שם הרופא יצא לכיוון הרכב וראה שהרגל נפוחה. הוא נתן הפניה לבית חולים, וכך הגיעה ביחד עם חמה וגיסתה לחדר מיון ברמב"ם. (ס' 21 לת / 1 ).

3.6        מעדות התובעת עולה כי לא היה כל עד לנפילתה. מדובר בעדות בעל דין יחידה.

             3.7      הבת והבן, שנטען שבאו לעזור לאמם לאחר נפילתה, גם הם לא ראו את הנפילה.  הרכב ממנו ירדה התובעת לא ידוע.  גם הנהג שנטען שלקח אותה לד"ר פואד ולאחר מכן לבית חמה, לא הובא לעדות.  העידו בני המשפחה של התובעת, והם בלבד, וזאת מבלי שראו את הנפילה.

4.         גרסה ראשונית של הארוע

       4.1      בתעודה רפואית  ראשונה שמתעדת את הארוע, מיום 19.9.98 (שעה 18:32 ) נרשם ליד  שורות האנמנזה - "נפלה נחבלה בברך שמאל".  (נספח א (1) לת / 1 ).

       4.2      בתעודת חדר המיון מאותו יום, בשעה 19:26 נרשם : "בת 43, נפלה היום בזמן ירידה ממשאית ונחבלה בברך שמאל". (נספח א (2) לת / 1 ).

       4.3      בתעודת קבלה למחלקה האורטופדית בבית חולים רמב"ם משעה 20:57 נרשם על ידי הרופא המקבל, ד"ר פאלח  מאזן "בעלה מציין שלא מדובר בנפילה ממשאית (לא ת.ד. ).". (נ / 2 ).

       4.4      התובעת שוחחה עם האחות אשר רשמה בגליון את מצב החולה וצרכיו הסיעודיים. נרשם שם שהתובעת דוברת ערבית בלבד.  האחות דברה עמה בשפה הערבית. (עמ' 18 לפרטיכל). נרשם שהתקבלה למחלקה דרך חדר מיון "לאחר שנפלה במדרגות ונחבלה בברך שמאל". (נ / 3 ). 

       4.5      ביום 6.10.98 נרשם מזכר פנימי על ידי ד"ר עוסמאן פואד מקופת חולים בתמרה המופנה למרפאה האורטופדית ברמב"ם לד"ר עוסמאן. באותו מזכר נרשם כי התובעת מוזמנת לביקורת במרפאה האורטופדית ברמב"ם והוסף "לפי מיטב ידיעתי ולפי דבריו של בעלה הנ"ל לא נפלה ממשאית. בעלה בקש ממני למסור לכם את הידיעה בכתב.". (נ / 4 ).

       4.6      התובעת בחקירתה הנגדית ציינה כי לא אמרה לאחות שנפלה במדרגות. (עמ' 7 לפרטיכל). עוד ציינה התובעת כי בעלה לא היה בארוע התאונה ולכן גם איננו יודע איך קרה הארוע וכן לא היה עמה כשהגיעה לבית החולים.

       4.7      גם בעל התובעת מעיד כי לא היה בבית החולים וכי מעולם לא אמר לאף רופא כי התובעת לא נפלה ממשאית. (עמ' 28 לפרטיכל). גם כשהוצג לבעל התובעת מסמך נ / 4, שם כתובים כביכול דברים שאמר לרופא  המקומי מקופת חולים  הוא מציין שלא אמר דבר כזה.  (עמ' 29 לפרטיכל). יחד עם זאת מוצא לנכון בעל התובעת להסביר כי התובעת לא נפלה ממשאית, אלא נפלה מאוטו. "היא לא יודעת מה  זה אוטו. היא אמרה משאית, אבל זה אוטו כמו מונית". (עמ' 28 לפרטיכל). בעל התובעת מסביר כי יומיים או שלושה לאחר שהיתה בבית החולים הגיע לבית החולים ואמר שזה לא משאית אלא זה אוטו כי היא לא יודעת את ההבדל בין השניים. (עמ' 30 לפרטיכל). בשיחה מוקלטת עם חוקר מיום 29.4.01 ציין בעל התובעת  כי איננו זוכר היכן היה ביום הנפילה אך כשחזר, אמרו לו שכך וכך קרה לאשתו, ואז הלך אחר כך לבית החולים. (עמ' 25 לתמליל, נ / 7 ).

       4.8      תחילה מכחיש בעל התובעת כי אמר לרופאים השונים דברים שנחזו כאילו נכתבו מפיו, שהתובעת לא נפלה ממשאית.  אך יחד עם זה,ובאופן סותר,  הוא מציע הסבר מדוע אמר שזה לא משאית -  כי זה אוטו.

       4.9      בעל התובעת לא ידע להסביר מה חשיבות עליונה ראה לציין שמדובר באוטו ולא במשאית .   (מה גם שבנ / 2  נרשם במפורש כי לא מדובר בתאונת דרכים).    ענין זה עלה פעמיים ,בפני שני רופאים שונים, וזכה לאזכור מפורש בכתב. עדותו המכחישה של בעל התובעת סותרת מסמכי שני רופאים שנחתמו על ידי הרופאים ומציינים במפורש את דברי הבעל.

5.         תהיות וסתירות

             5.1      סיפורה של התובעת מעלה תהיות רבות, וסתירות שלא יושבו.