פסק-דין בתיק א 25682/06

לפניי תביעה בה נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בתשלום חוב בגין הלוואה שניתנה לנתבעת מאת התובעת. על הסכם ההלוואה חלות הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות, תשנ"ג 1993 (להלן "החוק").

טענות התובעת בתמצית.

התובעת הלוותה לנתבעת סך של 9,222 ש"ח תמורתו היה על הנתבעת לשלם סך כולל של 12,500 ש"ח אותו שלמה ב- 10 שיקים דחויים על סך של 1,250 ש"ח כל אחד.

לתצהיר מטעמה צירפה התובעת חוזה הלוואה מיום 3.7.08 המפרט את תנאי ההלוואה (נספח א, להלן: ההסכם) ואישור קבלת תמורה מאת הנתבעת (נספח ב, להלן: האישור), שניהם חתומים על ידי הנתבעת.

להבטחת ביצוע התשלומים הפקידה הנתבעת שיק ביטחון על סך של 10,000 ש"ח אשר לטענת התובעת מהווה פיצוי מוסכם. בהמחאה זו ניתן היה לעשות שימוש במידה והנתבעת לא תעמוד במועד ממועדי החזר ההלוואה.

הנתבעת פרעה 4 שיקים ראשונים והשיק החמישי חזר מחמת העדר כיסוי.

בעקבות כך העמידה התובעת את סכום ההלוואה לפירעון מידי.

בגין השיק שחזר בבנק מחמת העדר כיסוי ובגין שיק הביטחון שהופקד בידי התובעת, ננקטו הליכי הוצל"פ ע"י התובעת.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לשלם את יתרת החוב לשיטתה, אשר עומדת כאמור בתצהיר המנהל מטעמה על סך של 11,787 ש"ח.

טענות הנתבעת בתמצית

הנתבעת מודה בקבלת הלוואה אלא שלטענתה קבלה אך ורק 5,000 ש"ח ולא 9,222 ש"ח.

הנתבעת הודתה שחתמה על ההסכם ועל האישור תוך שהיא מציינת כי לא קיבלה ייעוץ משפטי בטרם חתימתה.

לאחר שחתמה על ההסכם והאישור, קיבלה הנתבעת קבלה אשר צורפה על ידה כנספח א לתצהירה.

במעמד החתימה על הסכם ההלוואה והאישור, לא צוין סכום ההלוואה אולם על גבי הקבלה נרשם הסכום 9,222 ש"ח.

הנתבעת טוענת כי במעמד החתימה הייתה מאוד מתוחה ולכן לא שמה לב להעדר ציון סכום ההלוואה בהסכם ובאישור ולכך שבקבלה צוין סכום אותו היא לא קבלה בפועל.

הקבלה פירטה שני שיקים, כאשר בפועל היא קבלה שיק אחד. להוכחת טענתה צירפה הנתבעת דף בנק המראה על הפקדת הסך של 5,000 ש"ח בלבד.

הנתבעת טוענת כי התובעת פעלה בניגוד לדרישות החוק. מדובר בחוק צרכני שלא ניתן להתנות עליו. בהסכם ובאישור לא צוין הסכום שקיבלה הנתבעת בפועל וכן את שיעור הריבית ביחס לסכום ההלוואה בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית בהתאם למועדי ההלוואה.

עוד טוענת הנתבעת, כי השימוש בשטר הבטחון בו עשתה התובעת, נוגד את הוראת סעיף 7 לחוק.  לטענתה אם בשטר הביטחון ניתן לעשות שימוש, הרי זה רק לאחר כשלון שני תשלומים רצופים במשך תקופה של 31 ימים, משלוח התראה בדואר רשום עם אישור מסירה ללווה ולאחר שהלווה לא הסדיר את חובו בתום 14 ימים מיום משלוח ההתראה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק השישי אשר היה בידי התובעת נפרע גם הוא וכי בלשכת ההוצל"פ שילמה הנתבעת סך של 800 ש"ח כך שבפועל שילמה הנתבעת סך כולל של 7,050 ש"ח.

דיון

הסכום אותו קיבלה הנתבעת