פסק-דין בתיק א 25414/05

ליגר השקעות בע"מ (להלן - התובעת או הנתבעת שכנגד) הגישה כתב תביעה בסדר דין מהיר על סך 50,000 ש"ח נגד שפט אלירן (להלן - הנתבע או התובע שכנגד או שולח ההודעה), בגין נזקים כספיים שנגרמו לה לטענתה, כתוצאה מרשלנות הנתבע אותו שכרה לעבודות בנייה ושיפוץ בנכס אשר בבעלותה.

ביום 31.8.05, הגיש הנתבע כתב הגנה ותביעה שכנגד על סך 75,411 ש"ח, בגין נזקים אשר לטענתו נגרמו לו כתוצאה ממעשי ומחדלי התובעת, הן נזקים ממוניים אשר נותרה חייבת לו והן נזקים לא ממוניים, כגון פגיעה במוניטין ובשמו הטוב. הנתבע הגיש בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי, מר ציון מימון (להלן - הצד השלישי), אשר לטענתו היה שותף מלא בעסקיו עובר לתקופה נשוא כתב התביעה.

ביום 1.11.05, הסכימו הצדדים על העברת הדיון בתביעות לסדר דין רגיל.

רקע עובדתי

ביום 4.10.2004, התקשרו הצדדים בהסכם לחלוקת מבנה בשטח של כ- 180 מ"ר ל-6 יחידות מגורים לפי תוכנית התובעת, כמזמינת העבודה והבעלים של הקרקע (להלן - ההסכם).

בהסכם, שכותרתו "הזמנת עבודה ליוסי ליגר מרח' וולפסון 57 ת"א", הזמינה התובעת שירותי הריסה, פירוק ופינוי של המבנה, עבודות טיח בקירות הפנימיים של האולם, עבודות ריצוף וחיפוי, עבודות חשמל, עבודות אינסטלציה, עבודות אלומיניום חלונות ותריסים, הובלה והתקנה של כל הדלתות לקומפלקס, אספקה והתקנה של המטבחים, עבודות שפכטל וצבע בכל הקומפלקס. על פי ההסכם, התובע התחייב לסיים את העבודה תוך 45 ימי עבודה.

טענות התובעת

הנתבע לא סיים את ביצוע העבודות עד למועד הגשת כתב התביעה. לאורך כל עבודתו, הפעיל לחץ בלתי פוסק על התובעת להקדים לו תשלומים ולשלמם לפני המועד הקבוע בהסכם ולאחר מכן אף דרש לשלם לו תשלומים מעבר לתמורה המוסכמת בטענה, כי ללא הקדמת התשלומים לעובדיו ולקבלני המשנה שלו, יסרבו אלה להמשיך בביצוע העבודות.

התובעת התחייבה להשכיר לצדדים שלישיים את הנכס ובשל כך אנוסה הייתה לשלם תשלומים לנתבע לפני המועד הקבוע בהסכם ובלבד, שהעבודה בשטח תמשיך ולא יחמיר הנזק עוד יותר.

הנתבע ביצע את העבודות בצורה רשלנית, דבר שמתבטא בכך, שחסרה דלת, הדלתות נצבעו באופן בלתי מקצועי, באופן שמחייב צביעתן מחדש, נפלו פגמים מהותיים במערכת הביוב וזאת, בגין העדר פתחי אוורור לשירותים ולמקלחות, דודי המים הורכבו באופן בלתי בטיחותי, חדרי המדרגות והכניסה לא נצבעו כלל, במהלך העבודות גרם הנתבע נזקים לדיירים הקיימים בבניין בשיעור של עשרות אלפי שקלים (למשל בשל אבנים שנפלו על הגגות) - דבר אשר גרם לכך, שאלו פנו לתובעת ודרשו פיצויים על הנזקים שנגרמו להם. כמו כן, עובדיו של הנתבע לנו בנכס התובעת ללא הסכמתה ומבלי שטרח להודיע לה על כך.

ביום 20.2.2005, פנתה התובעת לנתבע ודרשה פיצוי בגין נזקיה, אך הנתבע כלל לא התייחס לכך.

סה"כ נזקי התובעת מגיעים לסך של 101,443 ש"ח. ברם, בהתחשב בסיכויי הגבייה מן הנתבע, מעמידה התובעת את תביעתה על סך של 50,000 ש"ח משיקולי אגרה.  

טענות הנתבע

על פי הסיכום בין הנתבע לתובעת, היה על הנתבע לסיים את העבודה באתר בתוך 45 ימי עבודה וזאת ללא כל שינויים ותוספות מעבר לעבודה אשר סוכמה. בפועל, בוצעו שינויים רבים ותוספות רבות לבקשת התובעת, דבר אשר מנע מהנתבע להשלים את עבודתו בתוך פרק הזמן המוגדר. העבודה הופסקה מספר רב של פעמים, ביוזמת התובעת ועל פי הוראותיה ודרישותיה.

תחילתו של הפרויקט נקבעה ליום 4.10.04 וביום זה החל הנתבע בעבודות והמשיך בהם עד ליום   10.10.04, כאשר במועד זה עצרה התובעת את העבודה וזאת לאחר ביקור שערך נציג התובעת יחד עם מתווך בשם מאיר לנדס (להלן - המתווך). המתווך, אשר התעתד לשווק את הדירות שיוקמו במקום לשוכרים פוטנציאלים טען, כי התכנון המקורי של הדירות (אותן ביצעה התובעת) אינו מוצלח וכי יש לערוך שינויים רבים בכל הקומפלקס. המתווך ייעץ לתובעת, כי תתקשר עם אדריכלית לצורך עריכת השינויים. התובעת עצרה את כל העבודות והזמינה אדריכלית מטעמה, גב' אילנה מוסקוביץ (להלן - האדריכלית), שתתכנן מחדש את הדירות, מיקומן, גודלן ואופן הקמתן. בשלב זה, עוכבו העבודות על ידי התובעת והנתבע לא היה יכול להמשיך בעבודתו כמתוכנן, דבר אשר גרם לו להוצאות כספיות רבות. התובעת אף הודתה במכתב מיום 21.2.05, כי נגרמו לנתבע עיכובים של שבעה ימים, שלא תלויים בו. עם זאת, העיכובים שנגרמו בפועל, כתוצאה מהפסקת העבודה, הם מעבר לשבעה ימים אשר נרשמו במכתב. לאחר קבלת מסמך השינויים ואישורו על ידי התובעת, ביום 19.10.04, שב הנתבע לעבודה והמשיך בה למשך 11 ימים נוספים. ביום 4.11.04, ארע פיצוץ בבניין שבו עבד הנתבע, עקב אירוע פלילי ובעקבות כך, הופסקה בשנית העבודה, בהוראת מר יוסי ארביב (להלן - נציג התובעת), המשטרה, מכבי האש, אנשי הביטוח וכיו"ב.

ביום 16.11.04, התחדשו העבודות ונמשכו שלושה ימים, עד ליום 21.11.04. כאשר הנתבע ושותפו הבינו, כי התובעת אינה עומדת בהתחייבויותיה לגבי זמני התשלום להם התחייבה בהתאם לקצב התקדמות הבניה, החליט שותפו של הנתבע, הוא הצד השלישי, כי הוא מפסיק את העבודות עד אשר תעמוד התובעת בהתחייבויותיה על פי ההסכם. התובעת הפרה את ההסכם, הפרה משמעותית ויסודית וגרמה הפסדים ונזקים רבים לנתבע.

ביום 5.12.04, הגיעו התובעת והנתבע להסכמה, כי את המשך העבודה יבצע הנתבע לבד (ללא שותפו). התובעת תיקח על עצמה את התשלום ישירות לספקים השונים, אשר סיפקו סחורה לבניין וכן תיקח על עצמה את התשלום ישירות לפועלים בכל סוף שבוע. העבודות נמשכו החל מיום 5.12.04 ועד ליום 6.1.05, כאשר התובעת הייתה אמורה על פי הסיכום עם הנתבע לשלם כספים לספקים, כגון תשלום לספק דודי החשמל, דלתות הפלדה, ארונות המטבח, האלומיניום, השיש וכיו"ב, אך התובעת החליטה, כי אין היא מעוניינת להעביר את הכספים להם התחייבה. כתוצאה מכך, הספקים אשר לא קיבלו את התשלום המגיע להם, לא הגיעו לאתר, דבר אשר גרר עיכובים נוספים בהתקדמות הפרויקט. חלק מהספקים חדלו מלספק סחורה נוספת לאתר וחלקם חדלו מלהגיע לאתר על מנת לסיים את עבודות ההתקנה של סחורתם. בשל כך, העבודה התעכבה במשך למעלה מחודש ובוצעה רק בימים בודדים, כאשר הדבר התאפשר.

ביום 3.2.05, סיים הנתבע את כל העבודות והתיקונים להם התחייב על פי ההסכם ועל פי כל השינויים והשיפורים שהוספו להסכם. לאחר סיור במקום, שערכו התובעת והנתבע, בנוכחות שלושה מעובדי הנתבע, מסר הנתבע את מפתחות הדירות לידיו של נציג התובעת, כאשר בשלב זה נותרה התובעת חייבת כספים רבים לנתבע, אותם סירבה לשלם.

לסיכומם של דברים, הנתבע עבד 39 ימים באתר ולאחר אינספור עיכובים מצד התובעת, סיים את עבודתו לשביעות רצונה של התובעת. הנתבע מעולם לא דרש, כי התובעת תשלם לו תשלומים מעבר למה שסוכם בין הצדדים ומעולם לא סרב להמשיך בעבודות השיפוצים למרות איחור התובעת בתשלום הכספים המגיעים לו. התובעת מעולם לא התחייבה כלפי אף שוכר בהסכם שכירות וזאת ניתן ללמוד אף מכך, שהתובעת הביאה לאתר הבנייה את המתווך על מנת שימצא שוכרים פוטנציאלים לדירות. התובעת מפרטת רשימת ליקויים כללית ללא כל ראיה תומכת בכך, היא אינה מצרפת חוות דעת של מומחה אשר יאשר את טענותיה, אינה מפרטת מה הליקוי המדויק אשר לטענתה קיים בצביעת הדלתות ומסתפקת בקביעה שרירותית ככל שהדבר מתיישב עם טענותיה. הנתבע יוסיף ויטען, כי בעקבות הפיצוץ שארע בבניין נגרמו נזקים כבדים לדירות של שאר דיירי הבניין והתובעת ביקשה מהנתבע לתקן את כל הנזקים שנגרמו לדיירי הבניין ואף התחייבה לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך. הנתבע ביצע את העבודות והתיקונים לכל דיירי הבניין על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונם של הדיירים.