פסק-דין בתיק א 25333/04

תחילתה של תביעה זו בתביעה קטנה, אותה הגיש התובע, נגר במקצועו, כנגד הנתבעת לגבית יתרת חוב בגין עבודת נגרות, שביצע לבקשת הנתבעת בביתה.

על פי כתב התביעה טוען התובע כי בתאריך 09.04.03 פנתה אליו הנתבעת כדי שיבצע עבורה עבודת נגרות משני סוגים, ארון מטבח באורך של 4 מטרים, ועוד עבודות התאמת שתי דלתות ומשקופים בביתה.

התובע טוען כי עבור כל העבודה הוסכם על תשלום הסך של 7,350 ש"ח + מע"מ סך הכל 8,673 ש"ח, וגם טוען כי לגבי התשלום הוסכם בעל פה, שהנתבעת תשלם לו את הסכום בתשלומים של 1,000 ש"ח לחודש במזומן.

התובע טוען כי הנתבעת שילמה לו עד ליום 08.05.03 סך של 3,000 ש"ח ואישרה בכתב ידה במסמך נושא אותו תאריך כי נותרה יתרה בסך 4,450 ש"ח, וכי ביולי 03' שילמה 1,000 ש"ח, כך שסך כל התשלומים שהיא שילמה הינו 4,000 ש"ח.

התובע הגיש את התביעה הנוכחית, על סך 4,673 ש"ח יתרת המגיע לו, לטענתו לאחר ששולמו התשלומים.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה שהגישה כי שווי ההזמנה שהזמינה הינו 7,450 ש"ח וכי למעשה שילמה סך 5,200 ש"ח ולא 4,000 ש"ח כפי שהתובע טוען, וכי מבחינה חשבונאית היתרה עבור העבודה הינה בסך הכל 2,250 ש"ח.

הנתבעת טוענת כי הסכום של 7,450 ש"ח כולל מע"מ כי עד ליום 28.05.03, בו נערך המסמך נספח 2 לכתב התביעה, שולמו כבר 3,000 ש"ח וכי היתרה על פי המסמך הינה 4,450 ש"ח הנתבעת טוענת כי לאחר מכן שילמה עוד שני תשלומים האחד בסך 1,000 ש"ח והשני על סך 1,200 ש"ח כך שסך הכל התשלומים ששילמה הוא 5,200 ש"ח.

טענותיה של הנתבעת בקצרה הן: כי הסכומים של 7,450 ש"ח שווי העסקה, הוא כולל מע"מ כי שילמה 5,200 ש"ח וכי היא למעשה פטורה מתשלום כל יתרה כי העבודה שהתובע ביצע אינה טובה, ואף היא הגישה תביעה כנגד התובע על סך 15,000 ש"ח ובסעיף ה' לכתב התביעה שלה, היא טוענת כי שילמה סך הכל לנתבע 4,000 ש"ח.

בכתב התביעה שלה התובעת מבקשת מביהמ"ש לחייב את התובע להחזיר לה את הסכום של 4,000 ש"ח, הפסדים בגין אי יכולתה להשכיר את הדירה בגלל שהתובע לא סיים את העבודה, לשביעות רצונה וכן פיצוי על עגמת נפש ובגין הורדת ערך הדירה, כתב התביעה של התובעת הוגש באמצעות עו"ד שמואל גרוס והוא חתום עליו.

מטעם התובע העיד התובע לעצמו, חזר על האמור בכתב התביעה והשיב בחקירה נגדית לשאלותיה של הנתבעת.

הנתבעת העידה לעצמה, וחזרה על דברים שהעלתה בכתב התביעה שלה ובכתב הגנתה בתביעת התובע ואף העידה נגר בשם דב טישלר אשר הגיש חוות דעת לעניין טיב העבודה שהתובע ביצע.

אתייחס לטענות הצדדים אחת לאחת.

לשאלה אם המחיר שעליו הוסכם בסך 7,450 ש"ח כולל מע"מ או שיש להוסיף עליו מע"מ, התובע טוען כי על הסכום יש להוסיף מע"מ הנתבעת טוענת כי הסכום כולל מע"מ.

במהלך הבאת הראיות, הגישה הנתבעת מסמך הנושא תאריך 15.05.03 מסומן מ/1, ובו מצוין "רונן נגר. סך הכל 7,450 כולל + הובלה".

המסמך כתוב בכתב ידה של הנתבעת ואין הוא נושא את חתימתו של התובע.

הנתבעת מבקשת לפרשת את הכתוב כאשר היא מכניסה, בין המילה כולל לבין + הובלה, כך שיובן כי הסכום של 7,450 ש"ח הוא כולל ואליו יש להוסיף הובלה.

כאמור התובע אינו חתום על המסמך, המסמך נעשה יותר משלושה שבועות לאחר קשירת העסקה בין הצדדים, ויתכן והוא משקף את הבנתה של הנתבעת את מהות ההסכם בין הצדדים, אך אין בו ככזה, לחייב את התובע, ועל כן יש לבחון את טענתה הנוספת של הנתבעת, בכתב ההגנה שבכל קניה ועסקה, אם לא כתוב אחרת ולא סוכם אחרת, ברור שהמחיר כולל מע"מ.

פרטי העסקה בין הצדדים לא הועלו על הכתב, במסמך הנושא את חתימות שניהם, ויש לזכה לדין הכללי למבחני ההיגיון והשכל הישר בפתרון המחלוקת.

ככלל אכן צודקת הנתבעת כי כאשר מחיר עסקה נקוב בסכום מסוים הוא כולל את המע"מ אלא אם הטוען אחרת יוכיח אחרת.