פסק-דין בתיק א 25230/94

1.         בתאריך 21.3.94 הגישה התובעת כתב תביעה בו תבעה את דביר און (1992) השקעות וסחר בע"מ להלן:"החברה" ואת הנתבעים 2 ו- 3 להלן: "הנתבעים" ע"ס של 33,735 ש"ח.

            עילת התביעה שיוחסה לחברה הינה חוב בגין שירותי שיגור ושילוח סחורות שלפירעונו מסרה החברה 5 שיקים בסך כולל של 26,500 ש"ח שלא נפרעו.

            עילת התביעה כלפי הנתבעים הינה באחריות אישית שבהיותם אורגנים של החברה ידעו בעת משיכת השקים כי החברה לא תהיה מסוגלת לפרעם ובכך חרגו מההרשאה שקבלו מהחברה לחייבה רק במסגרת יכולתה הכלכלית.

            כתב התביעה מייחס לנתבעים עילות תביעה נוספות כגון תרמית ומרמה כלפי התובעת, הפרת חובת הזהירות עפ"י פקודת הנזיקין ולכן נתבקשה הרמת מסך ההתאגדות החוצץ בין הנתבעים לחברה ולחייבם באופן אישי בגין השירותים שנתנו ולרבות בגובה סכום השקים שחוללו.

            החברה לא התגוננה וההליך למעשה מתייחס לנתבעים.

2.         בשנת 1997 ניתן כנגד התובעת צו פירוק ונראה כי עד היום לא הסתיימו הליכי הפירוק.בדיון מיום 3.3.05 מסר ב"כ התובעת, עו"ד דוד ששון כי מפרק התובעת הינו עו"ד צבי גלמן המודע לתביעה ואישר לעו"ד ששון לנהל את ההליך בתיק זה.

            זמן קצר לאחר הגשת התביעה הורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש והתיק בוער.

            בתאריך 21.1.01, הגיש ב"כ התובעת בקשה לשחזור התיק בנימוק כי התובעת התקשתה באיתורם של הנתבעים הנוקטים בצעדים כדי להתחמק מנושיהם ומחליפים כתובת מגורים לעיתים קרובות.

            בתאריך 23.1.01 החליט סג"נ כב' השופט צבי גורפינקל (כתוארו אז) לשחזר את התיק.

3.         בעקבות השחזור בקשה התובעת כי יינתן כנגד הנתבעים פסק דין בהסתמך על הזמנה לדיון שבוצעה בדרך של הדבקה ובתאריך 28.1.01 ניתן ע"י כב' הרשמת אביגיל כהן (כתוארה אז) פסק דין כמבוקש.

            בתאריך 5.3.01, הגישו הנתבעים בקשה בה עתרו לביטולו של פסה"ד הנ"ל וכן למחיקת התביעה על הסף בשל התיישנות.

            בתאריך 5.6.02, ניתנה החלטתה של כב' הרשמת ורד שבטלה את פסק הדין והורתה לנתבעים להגיש כתב הגנה.

            הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 24.7.02 ופרטו טענותיהם כנגד התביעה.

            הנתבעים טוענים כי לא הזמינו שירותים מהתובעת ובשל הזמן הרב שחלף הם סבורים כי התובעת הייתה אמורה לטפל בשחרור סחורה של לקוח של החברה ובפועל לא טפלה ואף לא צורפו מסמכים בקשר למטען. בגין השקים לא ניתן כל שירות לחברה ובהמשך מועלות השערות לגבי מצב המשק באותן שנים ולאפשרות כי השקים הועברו לתובעת ע"י צד שלישי בנסיבות לא ברורות.

            לבסוף מכחישים הנתבעים אחריות אישית כלשהי שלהם לחובותיה של החברה.

            בהמשך ניתן ביום 2.10.03 פס"ד כנגד הנתבעים בשל אי התייצבות לדיון ופסק דין זה בוטל, לבקשת הנתבעים, בהחלטה מיום 21.3.04.

            ההוכחות בתיק נשמעו ביום 3.3.05 והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4.         טרם דיון באחריותם האישית של הנתבעים יש לבחון האם הוכיחה התובעת קיומו של חוב של החברה אשר בגינו יש לשקול הטלת אחריות אישית על הנתבעים.

            התובעת סומכת תביעתה על תצהירו של מר מוריס מלכה המעיד כי הינו מנהלה של חברת חנית ובטחון העוסקת בגביית חובות וטרם שנכנסה התובעת להליכים של כינוס נכסים פעל עבור התובעת בגביית חובות ושיקים ובמסגרת זו הגיעו אליו לגבייה השקים נשוא התביעה.