פסק-דין בתיק א 2520/04

רקע  

התביעה היא לפי פקודת הנזיקין ובשל אירוע שאירע לתובעת בהיותה תלמידה באולפנית בטבריה וזאת ביום 4.11.00 במהלך שיעור ספורט.

הנתבעת 1 הינה רשות מקומית ונטען כי היא המחזיקה או בעלת הזכויות או בעלת השליטה  והאחראית לתקינות והחזקת המקום בו אירע האירוע הנ"ל.

הנתבעת 2 היא מדינת ישראל ונטען כי היא היתה מעביד או מעסיק של המורים שצריכים היו לפקח על התובעת ולדאוג לבטחונה ולשלומה בעת האירוע הנ"ל.

התביעה

נטען כי ביום 4.11.00 השתתפה התובעת בפעילות ספורט לקראת תחרות.

הפעילות התקיימה באולם הספורט באולפנית  הנ"ל.

נטען כי "בעת שהתובעת קפצה קפיצת גובה היא נפלה-נחתה על רצפת האולם במקום בו לא היה מזרן ועקב כך היא נפגעה קשות בעיקר ברגל ימין".

התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת ולפיה נגרמה לה נכות משוכללת בשיעור של 14.5% לצמיתות כתוצאה מאותו אירוע.

התובעת טענה לנזקי גוף שונים וביניהם נזק מיוחד בסכום של כ- 40,000 ש"ח וכן נזק כללי.

התובעת אף טענה כי מדובר באירוע המדבר "בעד עצמו" ועל כן יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעות. כן טענה, כי מעשי או מחדלי הנתבעות הן בגדר מטרד.

כן טענה כי הנזק שנגרם לה נגרם עקב דבר מסוכן וגם בשל כך יש להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעות.

לחלופין טענה, אירעה התאונה בשל רשלנות שנתקיימה מצד הנתבעות. התובעת פירטה פרטי רשלנות רבים (34 פרטים) אשר בתמצית נוגעים להעדר פיקוח נאות, העדר הדרכה נאותה והעדר ציוד מתאים בעת האימון.

הגנת הנתבעת 1  

הנתבעת 1 הכחישה את כל טענות התובעת.

כן טענה כי לא קמה חבות מצידה לשלומה ובטחונה של התובעת ואף לא חובת זהירות.

היא הוסיפה וטענה כי אם בכלל נפגעה התובעת הרי הפגיעה היא כתוצאה מסיכוני חיים רגילים ובנסיבות שאין להטיל בגינם אחריות כלשהיא.

היא גם הכחישה את כל פרטי הנזק הנטענים. 

הגנת הנתבעת 2