פסק-דין בתיק א 25145/07

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 73,188 ש"ח.

2.         התובע טוען בכתב התביעה כי ביום 7.7.2006 נכרת חוזה בינו לבין הנתבעת, לפיו התחייבה הנתבעת למכור לו את דירתה בעיר קייב שבאוקראינה, תמורת סך של 69,000 דולר ( להלן: "ההסכם").

            בהתאם להוראות ההסכם, הפקיד התובע בחשבון הבנק של הנתבעת את התשלום הראשון בסך של 10,000 דולר, וזאת ביום 9.7.2006. למחרת היום, הפקיד התובע את יתרת התמורה, סך של 59,000 דולר, בידיו הנאמנות של עו"ד ניר אמזל, בניכוי סך של 1,700 דולר, הוא הסכום שהתובע שילם במקומה של הנתבעת בגין חלקה בהוצאות העיסקה.

            הצדדים קבעו להפגש בקייב לצורך השלמת העיסקה, אך הנתבעת טענה כי התובע רימה אותה משום שהפקיד לחשבונה סך של 9,850 דולר בלבד, טענה שלא היתה נכונה, שכן ההפרש בסך 150 דולר נובע מעמלה שגבה הבנק של הנתבעת. הנתבעת סרבה להשלים את העיסקה וטענה כי איבדה את אמונה בתובע. 

            לאחר מכן נוהל משא ומתן בישראל כדי להשלים את העסקה. הנתבעת דרשה שיתרת התמורה, שהיתה בידיו הנאמנות של עו"ד אמזל, תועבר לחשבונה ורק לאחר מכן תחתום על יפוי כח להשלמת העיסקה. היא דרשה גם הגדלה של התמורה החוזית. התובע הסכים להגדלת התמורה, אך לא היה מוכן להעביר את יתרת התמורה לחשבונה של הנתבעת בטרם תחתום על יפוי כח.

            בשלב זה שכרה הנתבעת עו"ד, שביקשה מב"כ התובע ביום 23.8.2006 להעביר אליה נוסח של יפוי כח לחתימתה של הנתבעת. ביום 3.9.2006 שלח בא כח אחר של הנתבעת השגות לגבי נוסחו של יפוי הכח. בסופו של דבר סרבה הנתבעת להשלים את העסקה וגם סרבה להשיב את כספי התשלום הראשון שהופקד לחשבונה.

            ביום 12.10.2006 הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובע על כוונתה של הנתבעת להשיב לתובע סך של 10,000 דולר, אך בסופו של דבר התנה את ההשבה בויתור של התובע על כל טענה כלפי הנתבעת, דבר שהתובע סרב לו.

            בכתב התביעה דורש התובע את השבת התשלום הראשון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, בסך של 43,895 ש"ח.

            כמו כן דורש התובע השבת סך של 7,473 ש"ח, הוא סכום הוצאותיה של הנתבעת בהן נשא התובע במקומה.

            לבסוף דורש התובע פיצוי מוסכם בסך של 5,000 דולר, המסתכם בסך של 21,820 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

3.         הנתבעת טוענת כי היא אישה חולה וכי היא סובלת מחרדות, דכאון, הפרעות שינה ומחשבות רדיפה והיא אף מטופלת בתרופות פסיכיאטריות.

לדבריה, לא הוצג בפניה אישור המעיד כי יתרת התמורה הופקדה בידיו של עו"ד אמזל, חרף דרישותיו של בא כוחה.

היא טוענת כי התובע כלל איננו הקונה של הדירה וכי כוונתו היתה "לגלגל" את הדירה לקונים אחרים. היא התרשמה שהתובע מנסה להתחמק ממנה ולמשוך זמן.

לדבריה, לפי החוק באוקראינה אין תוקף לעיסקה שלא נעשתה בפני נוטריון מקומי.

הנתבעת טוענת כי כאשר חזרה לארץ מהביקור בקייב, התברר לה כי היא נדרשת לחתום על יפוי כח לטובתם של שלושה אנשים אחרים, שיהיו רשאים למכור את הדירה לפי שיקול דעתם. לדבריה, זוהי עסקה בלתי חוקית לפי הדין האוקראיני.

לנתבעת נגרמו הוצאות בגין טיסתה לאוקראינה, והיא מבקשת לקזזם כנגד התביעה.

הנתבעת טוענת כי התובע הוא שהיה צריך לשאת בעמלת הבנק בסך 150 דולר, בגין הפקדת התשלום הראשון בחשבונה, ועל כן, ההסכם כלל לא נכנס לתוקף.