פסק-דין בתיק א 25077/00

1.         התובע יליד 13.3.48,  חבר ונהג ב"אגד", הגיש תביעה בגין תאונת דרכים שקרתה לטענתו ביום 6.1.00.

הנתבעת כופרת באירוע התאונה. הצדדים חלוקים גם בשאלת הנזק.

2.         התובע טוען כי ביום התאונה, בסיום יום עבודה, עת ירד מהאוטובוס ליד ביתו, מעד על מדרגות האוטובוס  ונפגע ברגלו הימנית.

לתובע נגרם  קרע בגיד הקאוודריספס שהצריך תפירה. לאחר כ- 4 חודשים נזקק התובע לתפירה חוזרת של הגיד בירך ימין. עקב הפגיעה בגיד, תנועות הכיפוף והישור של ברך שמאל מוגבלות. 

3.         התובע העיד בביהמ"ש בחקירתו הראשית:

" סיימתי את יום עבודתי כנהג אוטובוס, הגעתי כדרכי להחנות את  האוטובוס מידי יום,  אני שם את התיק שלי בבית, ואז אני ממשיך בדרכי לשים את האוטובוס בחניון אגד קרית חיים. ברידתי מהאוטובוס מעדתי ומצאתי את עצמי למטה כשהברך שלי, הרגל שלי מסובבת, והפיקה של הברך שלי, נמצאת בחוץ.  נחתי כמה דקות, ודידאתי הביתה, נכנסתי למדרגות הבית בכניסה והודעתי לאשתי שתבוא לקחת אותי כשהבעיה כך וכך מה שקרה לי, ושהרגל שלי הסתובבה".

בחקירתו הנגדית מסר: " כשמעדתי מצאתי את עצמי על המדרגה התחתונה של האוטובוס מתוך שלוש מדרגות". וטען כי סיבת התאונה הייתה "פספוס של מדרגה אמצעית".

4.         הנטל להוכיח את אירוע התאונה מוטל על התובע.

בסופו של דבר לעניין נסיבות אירוע התאונה, עדותו של התובע הייתה עדות יחידה.  לא היו עדים לתאונה.

סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971 קובע כי  לעניין עדות יחידה של בעל דין, השופט " יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו".

בע"א 89/295 חיים רוזנברג נ' שרה מלאכי פ"ד מו(1) 733 נקבע כי רשאי בית המשפט להסתמך על עדות יחידה של בעל דין מקום בו הוא נותן "אמון מלא באמיתותה".

לא אוכל לומר כך לגבי עדותו של התובע.  התובע לא היה עקבי לגבי נסיבות אירוע התאונה וגם בעדותו בביהמ"ש לא בחל במסירת עדות מגמתית ולא נכונה, כפי שאפרט להלן.

5.         התובע הובהל לחדר המיון בבית חולים כרמל ושם צויין:

" החולה מתלונן על כאבים וחולשה ברגל ימנית, שהופיעו לאחר תנועה חדה בזמן שירד מאוטובוס בעבודתו". 

במכתב השחרור נרשם: " לדבריו היום בזמן עבודתו בירידה מאוטובוס הרגיש כאב חד בירך ימין. במיון בוצע US של הברך ואובחן קרע חלקי בקואדריצפס הימני. הושם סד גבס".

בתעודה רפואית ראשונה על נפגע בעבודה נרשם מפיו: " לדבריו... בשעה שירד מהאוטובוס חש בכאב חד בברך ימין "ברחה לי הברך".

ד"ר בסר, שבדק את התובע מטעם ביהמ"ש, כתב בתיאור נסיבות התאונה, כפי שנמסר לו מפי התובע כי: "בזמן עבודתו כנהג אוטובוס, ירד מהרכב וסבל באופן פתאומי כאבים באיזור ירך ימנית תחתונה. לא היה מסוגל לעמוד."  ד"ר בסר עמד על כך בעדותו כי הדברים נרשמו מפיו של התובע עצמו. 

גם אם נתעלם מהדברים בפני ד"ר בסר, הרי שבכל הגירסאות הראשונות הסמוכות לאירוע, אין שום זכר לתאונה שארעה עקב מעידה במדרגות האוטובוס!

התובע מכחיש כי נגרם לו כאב חד פתאומי ברגל וטוען כי מדובר בטעות בהדפסת דבריו. אולם,  הדברים נרשמו במספר הזדמנויות וקשה להניח כי מעידה ופספוס מדרגה הובנו בטעות ככאב חד פתאומי!